ההשראה והרעיון לסדרת העבודות החדשה שלי זוועות המלחמה 

את ההשראה והרעיון לסדרת עבודות "זוועות המלחמה" קבלתי בשלושת ביקוריי במוזיאון הפראדו במדריד ובביקורי במוזיאון טייט בריטן - Tate Britain בלונדון בתערוכת "לאחר המלחמה".   

אני אמן שהציג תערוכות יחיד רבות בארץ ובאירופה. החלטתי שתי החלטות כתוצאה מהביקורים:                                                                       אחת – לכתוב על "זוועות המלחמה" באתר האהוב עלי "מאמרים".       והשנייה – להכין סדרת עבודות חדשה לתערוכה שאעשה בעתיד, וללוות את המאמר " זוועות המלחמה " במצגת של חלק מהעבודות שיוצגו בתערוכה. המצגת הושלמה והיא מוכנה כיום, אשמח לשלוח את המצגת, לקוראים שיבקשו וישלחו את כתובת הדואר שלהם.                                                                                          התרשמותי העזה במוזיאון הפראדו מסדרת "זוועות המלחמה" של גויה. בין השנים 1807-1812 התקיף נפוליאון שוב ושוב את ספרד, נערכו קרבות אכזריים שאותם הנציח גויה ב – 83 תחריטים בשם "זוועות המלחמה". הסדרה מתארת באכזריות ובצורה בוטה את העינויים שבני האדם מביאים איש על רעהו.  גויה היה האמן הראשון שחשף את פניה האיומים של המלחמה – הסיר את מעטה האבירות, הרומנטיקה, והאידיאליזציה של המלחמה. הוא תפס את תמציתה ומהותה של המלחמה המודרנית, ודורות האמנים אחריו כבר הביטו במלחמה דרך המשקפיים של גויה. הם ראו את הדימויים שלו כמייצגים סיוטים ציבוריים ופרטיים.         

בתקופת מלחמת האזרחים בספרד, פיקאסו פנה אל התחריטים והציורים של גויה המוצגים בפראדו והם שימשו  לו השראה ליצירתו "גרניקה".

תערוכת "לאחר המלחמה" בלונדון, נערכה לציון מאה השנים שחלפו מאז תום מלחמת העולם הראשונה. התערוכה בודקת כיצד אמנים הגיבו לצלקות הפיזיות והפסיכולוגיות באירופה, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בתקופה הסוערת שלאחר תום המלחמה, האמנות מתעדת את השפעתה ההרסנית של המלחמה, בודקת בניית אנדרטאות ציבוריות לקורבנות ונותנת ביקורת חברתית על המלחמה.

תערוכה מרתקת ומרגשת זו מראה כיצד אמנים שונים הגיבו לזיכרונות המלחמה בדרכים רבות ומגוונות. עבודות כגון "יום אפרורי 1921" של ג'ורג גרוס, ו"נכה מלחמה 1923" של אוטו דיקס  חשפו את הטיפול הבלתי שוויוני שקבלו הווטרנים - ותיקי נכי המלחמה, בחברה שלאחר המלחמה.

האנה הך (Höch) ואנדרה מסון (Masson) היו מהיוצרים של צורות אמנות חדשות דאדא וסוריאליזם, פאבלו פיקאסו וויניפרד נייטס     (Winifred Knights) חזרו למסורת הקלאסיזם, בעוד אחרים כולל פרנאן לז'ה וכריסטופר נווינסון (C.R.W Nevinson) יצרו חזיונות של עיר העתיד כאשר החברה החלה לבנות את עצמה מחדש.

 בינתיים עשיתי 41 עבודות מתוך 83 עבודות שתכלול הסדרה שלי כולה.

מסיורי במוזיאונים ה"פראדו" ו"טייט בריטן" קבלתי מספר תובנות:

-         המלחמה אינה נושא לאומי, אלא נושא אוניברסלי.

-         המלחמה פוגעת בכל הצדדים, למה היא פורצת? – אל לנו לשאול את הבלתי ניתן לשאלה, ואל לנו לנסות להבין את הבלתי ניתן להבנה.

-         האמנות אינה משפיעה חזק מספיק על בני האדם, כדי לעשות שינוי אמיתי. השנוי הוא קטן וזמני, אחת הסיבות לכך היא שהיצירה אינה מה שהאמן התכוון – אלא מה שהצופה רואה ומרגיש.

-         למרות שבכוונתי לפגוע בעצב רגיש של כולנו, ואני מנסה להבהיר לעצמי ולצופים של מי בעצם האחריות על "זוועות המלחמה", שביום יום אנו מתעלמים ממנה, איני משלה את עצמי על מידת ההשפעה והתוצאות.

-          המלחמה הורסת ומשמידה את אנושיותו של האדם, תוך הדגשת האכזריות וחוסר ההיגיון שבמלחמה ותוצאותיה המרות.

-         אין תחליף לדמיון האדם, ולכושר הנבואי שלו, במיוחד באמנות.

העבודות עצמן נעשו על סמך מקורות שונים:

א.     העבודות שלי נעשו על סמך תמונות שצולמו במלחמות שונות כמו: מלחמת ויאטנם וקוריאה, מלחמת האזרחים בסוריה, פשעי ארגון דהא"ש, מלחמות העולם הראשונה והשנייה ופשעי הנאצים כלפי היהודים, מלחמות ישראל ומדינות ערב, פדאיון ופעולות התגמול, ומלחמות אחרות.

ב.     עבודות שהן מחווה לאמנים ועבודותיהם האנטי מלחמתיות, בין האמנים:   

- האחים מאנגליה דינו וג`ייק צ`פמן – שהציגו בבינאלה בונציה 2009, אקווריומים ענקיים עם מאות דמויות קטנות של חיילים בסצנות של אפוקליפסה עכשיו: זוועות מלחמה, חיילים נאצים וצלבי קרס, כלי נשק, סצנות עינויים וערמות גופות, ועבודה ששמה Fucking Hell  .

-  אמני תנועת הדאדא בגרמניה ג'ורג' גרוס (George Grosz) ואוטו דיקס (  (Otto Dix- התנועה האנטי מלחמתית, שאמניה זועזעו מזוועות מלחמת העולם הראשונה ומתוצאותיה. אמנים אילו ואחרים הוצגו גם בתערוכת "לאחר המלחמה" בלונדון.

 - פבלו פיקסו – פרט ליצירתו המפורסמת "גרניקה" שאין לה מחווה  בעבודותי, יצר פיקסו יצירה בשם "טבח בקוריאה", לעבודה זו עשיתי מחווה  massacre-in-korea)).

-  כמובן פרנסיצ'קו גויה עם סדרת "זוועות המלחמה" ועם תמונתו המפורסמת "3 במאי 1808", המתארת  אחת ההוצאות הגדולות להורג של מורדים ספרדים בידי צבא נפוליאון.

- רוברטו אינוצ'נטי האיטלקי שאייר בציורים רבי השראה את סבל היהודים מידי הנאצים באיורים לספרו "השושנה הלבנה".