השפעות הבגידה על תהליך הגירושין בין בני זוג 

העיסוק בבגידה הינו נושא רגשי קשה, על כמה וכמה כאשר עניין זה מגיע לפתחו של בית המשפט, בנסיבות שאינן נעימות ומסבירות פנים. בגידות בחדרי חדרים וללא השלכות עתידיות על הזוג, לא יועלו בפני בית המשפט. רק כאשר אלו יהוו "טריגר" לגירושין או לסיום קשר זוגי ממוסד, יהיה ניתן להתייחס לנושא בפן המשפטי. במאמר זה, נתייחס לנושא הבגידה בערכאות העוסקות בתחום דיני אישות - בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה ונציג את השפעות הבגידה על תהליך הגירושין בין בני זוג.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

התייחסות לבגידה בערכאות הנוגעות לדיני אישות :

הערכאות העוסקות בדיני אישות בישראל, הינן בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בין שתי ערכאות אלו קיים שוני רב, בכל הנוגע להתייחסות לבגידה. ראשית, יש להבהיר כי לבית הדין הרבני ישנה סמכות בלעדית בנושא גירושין ונישואין, זאת בהתאם לאמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים").

מכאן, שכאשר ירצו שניים להתגרש על פי דין, בשל בגידה של אחד מהשניים, ילכו אלו לפתחה של הערכאה הנ"ל. על פי ההלכה, כדי לסיים את קשר הנישואין, הנחשב לחשוב מאוד, צריכה להיות סיבה מספקת, שהיא עילת הגירושין. אחת מהעילות הינה עילת הבגידה. עילה זו חלה רק על בגידה של אישה. הבגידה מוגדרת כיחסי מין של אישה עם גבר שאינו בעלה. דהיינו, גבר אשר בוגד באשתו, לא מקיים את העילה האמורה ואינו מוגדר כסיבה מספקת לגירושיהם של השניים.

ערכאה מקבילה לכאורה, היא בית המשפט לענייני משפחה. אומנם, הסמכות הבלעדית לגירושין נתונה לבית הדין הרבני, אך לגירושין יש הליכים נגזרים, כגון: משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד. בהליכים הללו, ישנה סמכות לשתי הערכאות, זאת מכיוון שלבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לדון בכל נושא הקשור לתא המשפחתי וחיי אישות, זאת בהתאם לחוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן:" חוק בתי משפט לענייני משפחה").

לבית הדין הרבני ישנה סמכות נגררת בנושאים הקשורים מטבעם להליך המרכזי, דבר המכונה "כריכה". בנושאים כרוכים יוכלו לדון בבית הדין הרבני. לאור הכפילות בין הערכאות, נקבע כלל, לפיו הערכאה שאליה פונים ראשונים בזמן - לה ניתנת הסמכות. בשל רצונם של בני הזוג לזכות בעליונות בתיק ולפנות לערכאה שרלוונטיות לנסיבותיהם, ממהרים שני הצדדים לאותה ערכאה הנוחה להם ולכן ניתן לעניין זה השם "מרוץ הסמכויות". ההתייחסות לבגידה בבית המשפט לענייני משפחה, תעשה רק בנושאים הנגזרים.

השפעות הבגידה על גירושין בין בני זוג:

כאמור, בבית המשפט לענייני משפחה, אין התייחסות לבגידה של שניים כעילה לגירושין, זאת בשל החובה לפעול על פי ערכי השוויון והדמוקרטיה. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, מאחר ומדובר בעילה לגירושין, אזי הבגידה הופכת לעניין מרכזי. כאמור, עילה זו מופעלת כלפי האישה בלבד. הסנקציה המידית המופעלת על אישה בוגדת, הינה: היא אסורה על "בעלה ובועלה".

כלומר, בעלה לא יוכל למחול לה ולהמשיך את נישואיהם ובית הדין הרבני יאסור את נישואיהם. מלבד זאת, במידה וזו תרצה בעתיד להינשא לגבר שאיתו בגדה בבעלה, הדבר לא יאושר על ידי בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית. אלו הם הסייגים המיידים. נושאים נוספים שיכולים להיות מושפעים בשל בגידתה של האישה, הם: אי יכולתה של האישה לתבוע כתובה, מניעה לקבל מזונות אישה ועוד.

סיכום:

בגידה במערכת יחסים, יוצרת טלטלה במערכת הבינאישית בין בני הזוג. במידה וזו לא תגיע לבית המשפט, לא יהיו השלכות משפטיות. במידה וכן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה. עורך דין מסוג זה יציג את ההשלכות למעשה, ימליץ באיזו ערכאה מומלץ להגיש את התביעה וכן יופיע בפני הערכאה המשפטית, בהמשך לניהול ההליך המרכזי והוא הליך הגירושין וכן בהליכי הנגזרת להליך הגירושין והם: מזונות אישה ו/או ילדים, משמורת ילדים (במידה ויש ילדים משותפים לשניים), חלוקת רכוש ועוד.