עבר קציר כלה קיץ ואנו לא נושענו. תשעח 

בין המצרים תשע"ח

עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו

ימים אלו, הימים שבין יז בתמוז לתשעה באב, ימים קשים אך גם ימים גדולים.

ימים קשים, שכן בימים אלו נחרב בית המקדש. אבלים אנחנו על חורבנו.

ימים גדולים, שכן ימים אלו מסוגלים לבניית בית המקדש, בניית בית המקדש בבחינת אחישנה. בידינו להחיש בנין בית המקדש ודווקא בימים קשים וגדולים אלו.

ימים אלו מסוגלים ביותר, שכן קרובים אנו ויכולים להגיע בנקל אל הקב"ה. מטבע העולם כאשר המלך יושב בביתו ואנו מבקשים להגיע אליו. צריכים לעבור בחינות רבות ואז ייתכן ונזכה להגיעו.

ימים אלו בהם חרב ביתו של הקב"ה, קרוב הוא אלינו יותר. כדברי הפתח אליהו שאומר שמיום שחרב בית המקדש הרי הקב"ה עמנו בגלותינו. ימים אלו הרי בקל  להגיע אל הקב"ה שהרי עמנו הוא בגלותינו ואינו בביתו.

ימים אלו, מתאפיינים בשני בחינות. הבחינה האחת הינה האבלות על חורבן בית המקדש, השניה הינה התיקון ובנין בית המקדש.

רבי חיים ויטל בהקדמה לעץ חיים שואל

אמר הצעיר מעיר. הדל באלפי, חיים ויטל בן לא"א הרב יוסף וויטאל זלה"ה, בהיותי בן שלשים לכח תשש כחי ישבתי משתומם. ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו, לחרבן בית מקדשינו, הנחרב זה היום אלף ות"ק וד' שנים. אוי לנו כי פנה היום, יום אחד של הקב"ה שהוא אלף שנים, וגם נטו צללי ערב, שהם ת"ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא. ונודע את אשר אמרו רז"ל 'כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו'. ואתנה את פני לחקור ולדעת מה זה ועל מה נתארך קיצינו וגלותינו. ומדוע לא בא בן ישי.

רבי חיים ויטל שואל ועונה.

ברצוני לומר עניין נוסף בו נוכל לתקן עשייתנו ולהביא לבניין בית המקדש.

כאשר מבקשים לתקן צריך קודם לכל להבין הקלקול.

מדוע נחרב בית המקדש ?

אמרו חז"ל בגין עבירות של בין אדם לחבירו. מהי העבירה שבגינה חרב הבית ?

חורבן בית המקדש נגזר הרבה קודם לחורבנו. קראנו בפרשת שלח לך מרגלים. עוונם של המרגלים היה שהוציאו דיבת הארץ רעה, דברו לשון הרע. גם על בני ישראל נגזרה מיתה שכן גם הם דברו לשון הרע באמרם "אתם המיתם את עם ה' " ואכן מיד החל הנגף.

לאחר דברי המרגלים, נאמר "ויבכו העם בלילה ההוא" אומר רבי יוחנן במסכת תענית, אותו יום תשעה באב היה, אמר הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות.

כבר בחטא המרגלים נוצרה הבכיה לדורות, בכיה על חורבן הבית.

כל זה כדברינו בגין לשון הרע אשר דברו.

אומר הזהר תפילת שמונה עשרה הינה חיבור לעץ החיים.המסיים התפילה ופוסע לאחוריו הרי מתנתק הוא מעץ החיים.

הגמ' בברכות מביאה את תפילתו של מר בריה דרבינא, התפילה אותה אנו אומרים בסוף תפילת שמונה עשרה אלוקי נצור לשוני מרע.

מה מקומה של תפילה זו בסוף תפילת שמונה עשרה ?

ידועים דברי דוד המלך בתהילים, " מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע" .

לאחר תפילת שמונה עשרה קודם להתנתקות מעץ החיים, אנו מודיעים אנו חפצי חיים ומבקשים, אלוקי נצור לשוני מרע. שכן, מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרע.

בפרשת השבוע  מסעי מובא הציווי להפריש 6 ערי מקלט. 3 בעבר הירדן המזרחי ו3 בעבר הירדן המערבי. ערי מקלט ענינם לנוס שמה מפני גואל הדם.

מובא בשם הבעל שם טוב, גואל הדם הינו הסיטרא אחרא המבקש את נפשנו ורוחנו.

כדי להימלט יש לברוח לג' ערי המקלט. אומר הבעל שם טוב ג' ערי מקלט האחת הינו שמירת המחשבה, השנית שמירת הפה והשלישית שמירת המעשה.

בשומרינו המחשבה הפה והלשון נזכה לחיים ונזכה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.    

שבת שלום