כשאנחנו חושבים על טיפול סיעודי לקשישים, לרוב מצטיירת לנו תמונה בראש של עובד/ת פיליפיני/ת אשר מסייע/ת לקשישים. מטיילים איתם בפארק, מלווים אותם לבדיקות רפואיות ואפילו לתיאטרון ולקולנוע. הדגש הוא שעולה לנו תמונה בראש של מטפל/ת סיעודי/ת זר/ה לא של מטפל/ת ישראלי/ת. כיום זה לא בהכרח נכון כי ישנה עלייה בהיקף העסקת מטפלים סיעודיים ישראליים.
אם כך, מה ההבדל בין העסקת מטפלים סיעודיים ישראלים לבין מטפלים זרים לקשישים?
ההבדלים בין מטפלים סיעודיים ישראלים לזרים:
• עזרה של מס' שעות ביום - העסקת מטפלים סיעודיים ישראלים מתאפשרת כאשר הקשיש/ה זקוק/ה לעזרה יומיומית אך לא עזרה צמודה 24/7. זאת משום שלמטפלים הסיעודיים הישראלים יש משפחה משלהם, ילדים, הורים אשר חיים בארץ יחד איתם. המטפלים הישראלים עובדים מס' שעות בבית הקשיש/ה ובתום יום העבודה, חוזרים לביתם, למשפחתם.
• עזרה סביב השעון – המטפלים הסיעודיים הזרים נמצאים בארץ לצורך פרנסה בלבד, הרי את משפחתם הם השאירו בארץ המקור והם דואגים לשלוח להם כסף. כאשר מעסיקים מטפלים זרים זה מאפשר קבלת עזרה 24/7 שכן המטפל/ת הזר/ה מתגוררים יחד עם הקשיש/ה בביתו/ה.
• מנטליות– למטפלים הישראליים יש את יתרון הבייתיות, המנטליות דומה לזו של הקשיש/ה בו/ה הם מטפלים. לעיתים זהו יתרון עצום שכן לא לכל אדם פשוט להסתדר עם מישהו בעל מנטליות שונה משלו.
• מקום מגורים– בעוד שלמטפלים הישראליים יש בית משלהם פה בארץ, למטפלים הזרים אין פה בית ועל משפחת הקשיש לדאוג ולספק חדר בבית הקשיש/ה, לארוחות ועוד. היתרון בכך שהמטפל/ת הסיעודי/ת הזר/ה חי עם הקשישים בביתם נעוץ בכך שזה מפיג את הבדידות שלעיתים קשישים חווים. יחד עם זאת מגורים עם אדם נוסף בעל מנטליות שונה יכולים ליצור סיר לחץ וקושי עבור שני הצדדים, הן המטפל/ת והן הקשיש/ה.
• הפחתת הזכאות לגמלה – בעת העסקת עובד/ת זר/ה הגמלה לה זכאים מטעם המוסד לביטוח לאומי הולכת ופוחתת, כך גמלה של 150% תופחת ב-3 שעות ל-16 שעות שבועיות וגמלה של 168% תופחת ב-4 שעות, ל-18 שעות שבועיות. את שאר הזמן בו המטפלים הזרים נמצאים עם הקשיש צריך לממן באופן פרטי. מידע נוסף אודות חוק הסיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא במאמר: חוק סיעוד ביטוח לאומי.
איך מחליטים מה עדיף, העסקת מטפל/ת סיעודי/ת ישראלי/ת או זר/ה?
כמו בכל דבר בחיינו, התשובה היא "זה תלוי". בעת בחירה בין העסקת מטפלים זרים לישראליים יש להביא בחשבון את הדברים הבאים:
• מצבו/ה הבריאותי של הקשיש/ה – איזה סיוע הקשישים צריכים? האם מספיקה להם עזרה של מס' שעות ביום בלבד? האם הם זקוקים להשגחה צמודה יותר?
• מידת הבדידות של הקשיש/ה – לעיתים הקשישים גרים בקרבת המשפחה, הילדים והנכדים ואלו באים לבקר אותם הרבה. לעיתים אף מדובר בזוג קשישים ולא קשיש/ה אחד שחי בביתו ואז מידת הבדידות פוחתת.
• יכולת כלכלית / כיסוי ביטוחי להעסקת מטפלים סיעודיים – המוסד לביטוח לאומי מעניק סיוע של מס' שעות ביום, את שאר השעות הנדרשות יש להשלים באמצעות ביטוחי בריאות פרטיים ו/או באופן פרטי.
• חדר פנוי בבית – כאמור, מטפל/ת סיעודי/ת זר/ה יש לשכן בבית הקשישים ועל כן יש להקצות חדר עבור/ה.
• מנטליות – כאמור, לא כל קשיש/ה יסתדרו עם מטפלים בעלי מנטליות שונה משלהם.
לסיכום, ישנם יתרונות וחסרונות להעסקת מטפלים סיעודיים ישראלים או זרים וכן יש מס' פרמטרים שכדאי לקחת בחשבון כאשר באים לקבל החלטה. בנוסף, ניתן להתייעץ עם חברות סיעוד וכוח אדם ובמשותף לקבל את ההחלטה המיטבית עבור הקשיש/ה.
