יום חופש אחרון עם הנכדים: אל תהיו סטטיסטים - תהיו סטטיסטיקאים. 

יום חופש אחרון עם הנכדים: אל תהיו סטטיסטים – תהיו סטטיסטיקאים.

לא יאומן כי יסופר: החופש הגדול מגיע לקיצו! שמחה גדולה להורים ולסבים, יום עצוב לנכדים. רוב הנכדים צועקים שהם משתעממים,אבל לא מיואשים עד כדי כך שירצו לחזור לבית הספר.

ההורים כבר מיצו את כל ימי החופש האפשריים. היחידים שהם עדיין בחופש הם הסבים הגמלאים. חשבתם שהגעתם למנוחה ולנחלה? טעות! הגעתם לשמירה על הנכדים ברוב ימי החופשים. החופש שלכם יתחיל כשיסתיים החופש של הנכדים.

אז מה נעשה היום עם הנכדים? נשוחח אתם על סטטיסטיקה. הסבירו להם למה זה בכלל משמש. ספרו לנכדים שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בכל משפחה בישראל3.1 ילדים. מישהו יודע מה זה 0.1 ילדים? איך נולד 0.1 ילד? זה הזמן להסביר להם איך מחשבים ממוצע. אם אחד הנכדים קיבל במקצוע מסוים במבחן אחד 90 ובמבחן אחר 80, הממוצע בתעודה יהיה 85, כין שמחברים 80+90=170. 170 מחולק לשניים זה 85, וזה הציון שירשם.

באותה צורה מחשבים גם את מספר הילדים לכל משפחה, רק שיש מעט יותר משתי משפחות בישראל...

אז צאו עם הילדים למרפסת הפונה לרחוב ותתחליו לרשום כמה מכוניות בעלות אותו צבע נוסעות ברחוב. נכד אחד יספור רק מכוניות לבנות, נכד אחר יספור רק מכוניות שחורות וכך הלאה. אפשר גם לספור כמה מכוניות בצבע חריג עוברות: כמה מכוניות מסוגלות להיות בצבע סגול? כמה מכוניות בצבע צהוב של חלמון ביצה? כמה מכוניות מוכתמות בכתום?

תקדישו לפעולה הזאת עם הנכדים זמן מוגדר מראש, למשל עשר דקות. בתום הזמן והספירה, כנסו עם הנכדים הביתה. חברו את מספרי כל המכוניות, נניח שהיו 100. אם היו 40 מכוניות לבנות, אחוז המכוניות הלבנות יהיה 40%.

אתם יכולים להציע לנכדים משחק נוסף שניתן לערוך מתוך תצפית במרפסת: החליטו על העוברים ושבים ובאילו קטיגוריות למנות אותם. למשל: אמהות עם ילדים – קטיגוריה אחת. ילדים לבד – קטיגוריה אחרת. דתיים חובשי כיפה, זקנים הנעזרים במקל הליכה, נשים, גברים וכו'. שוב הנכדים יספרו כל קטיגוריה לחוד. אחרי עשר דקות, תחזרו לסלון, תספרו כמה אנשים עברו בסך הכל ותחשבו אחוזי נוכחות.

זאת הכנה טובה לקראת הבחירות הבאות, שבהן ידובר הרבה על סטטיסטיקה – ויש סיכוי שהנכדים יבינו טוב יותר את הנאמר. גם למדו דבר חדש, גם ביליתם בצורה מעט שונה את יום החופש וגם נהנהיתם יחדיו.

שנת לימודים פוריה לנכדים!