5 טעויות קטנות שמגבירות לך את החרדות 

מאות מילוני אנשים בעולם סובלים מחרדות ובארץ 1 מתוך 3! יתכן שגם אתם (בדיוק כמו שאני עשיתי בעבר) עושים את 5 הטעויות הבאות מתוך חוסר מודעות או בשביל להפסיק את החרדות, אבל משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה.

1.צריכת קפאין, טבק ואלכוהול.

מחקרים מוכיחים שצמצום החשיפה לחומרים האלה, מפחית את החומרה של תסמיני החרדה באופן מיידי ושהחומרים האלה מגלמים תפקיד משמעותי בהתפתחותה של חרדה פיזית.

קפאין

שימו לב למוצרים המכילים קפאין חוץ מקפה. מוצרים כמו שוקולד,
קולה, תה ומשקאות אנרגיה מכילים קפאין.

אם אתם צורכים את המוצרים הללו מתוך כוונה חיובית כמו 
"להתעורר" כי אתם מרגישים באנרגיה נמוכה, למשל, דעו שאתם 
עושים לעצמכם נזק.

אפילו כמות הקפאין הקטנה ביותר עלולה לגרום לפניקה. 
זה תלוי ברגישות של האדם הספציפי ויש אנשים שאפילו כמות מזערית
של קפאין מזיקה להם.

איך תדעו?

נהלו מעקב אחרי הקשר בין צריכת קפאין לחרדות, שינויים במצבי
רוח או תחושות מתח. כך תוכלו להעריך את מידת הרגישות
שלכם לקפאין ולהתנהל בהתאם.

טבק

כמה פעמים אתם מדליקים סיגריה כדי "להירגע"?
כאמור למעלה, הטבק מגלם תפקיד משמעותי בהתפתחותה של חרדה
ושוב, התוצאה שתושג תהיה הפוכה מרגיעה.

גם במקרה הזה, אני ממליצה לכם לנהל מעקב לגבי החרדות
שלכם לפני העישון, תוך כדי העישון ו-15 דקות לאחר העישון.
כך תגלו איך העישון משפיע עליכם (בהקשר של חרדות) ותוכלו
לראות בעצמכם שהגבלתו תפחית במהירות תסמינים שמתקשרים עם חרדה כמו קוצר נשימה וסחרחורות.

אלכוהול

בתרבות המערבית, אנחנו מקשרים בין אלכוהול לבין "בריחה מהכאב".
אנחנו נוהגים לשתות אלכוהול, באופן קבוע, כדי לשחרר לחצים, כדי
לשכוח, כדי להתמודד עם קשיים ומצבים לא נעימים וגם כדי 
להתמודד עם פחדים...

אלכוהול הוא "טריקי" מכיוון שהוא גורם לנו לתחושה זמנית של
רוגע בגוף ובנפש אבל כשהוא יוצא מהגוף, מערכת העצבים כמו סלט פירות...
מתחולל בה בלאגן והיא נמצאת באי שקט.

לכן דעו לכם שאם אתם שותים כדי להירגע, אתם מביאים
לאפקט ההפוך!

2.שימוש בריטלין ובקנאביס.

קנאביס

הקשר בין מריחואנה לחרדות כבר נבדק לא מעט.
מחקרים שונים מראים תוצאות שונות ולכן בכל הקשור לתחום הנפשי,
עדיין לא ברורים יתרונותיו או חסרונותיו של הקנאביס, שכן התגובה
היא אישית ומשתנה מאדם לאדם ולכן לחלק מהאנשים הקנאביס יועיל
ולחלקם האחר הוא יזיק מבחינה נפשית.

חלק מהמחקרים מוכיחים שקנאביס בהחלט יכול להחמיר חרדות אצל אנשים הסובלים מחרדה.

ולכן ההמלצה שלי היא ללכת לפי הגישה המחמירה ,במקרה הזה,
כלומר, אם יש סכנה, עדיף להימנע ולא לקחת סיכון.

הרצון "לברוח לעולם אחר" בתקופות חרדות או דיכאון הוא יותר ממובן,
אבל גם כאן, הנזק הוא גדול יותר מהתועלת.

ריטלין

אם אתם סובלים מחרדות, אני ממליצה לכם להימנע מריטלין.

למה?

ריטלין שייך למשפחת הממריצים ולכן אם אתם סובלים מחרדות/ דיכאון
עוד לפני השימוש בריטלין, מומלץ שלא תשתמשו בתרופות ממשפחת הממריצים כי התרופות הללו גורמות לעודף פעילות במוח (תפקידן הוא להגביר קשב וריכוז) ולכן הן עלולות להגביר את החרדות והדיכאון.

בנוסף, ישנה תופעה שנקראת ריבאונד- לעיתים אנשים שצורכים ריטלין מגיבים בצורה קשה עם התפוגגות ההשפעה: הם חשים אי שקט, עצבנות,
מתח, מצב רוח רע, והם מוצפים במחשבות ותחושות שליליות.

3. צריכה מוגברת של סוכרים ופחמימות.

מה יותר מנחם מאוכל מנחם?
גלידות, פסטות, עוגות ולחמים נראים כמפלט בטוח מפני דיכאון, מצבי 
רוח וחרדות, אבל התוצאות בשטח מראות אחרת...

סוכר הוא גורם נפוץ שתורם מאוד להישנותם של התקפי חרדה.
ההמלצה שלי היא לאכול כמה שפחות סוכר. שימו לב שסוכר
נמצא גם בפחמימות: לחם, פסטה וכולי, אז נכון שלא נפסיק
לאכול פחמימות אבל נסו לשמור על מנות פחמימה קטנות, באופן 
יחסי, ולשבוע יותר מחלבון ומירקות.

לגבי פחמימות- נסו לצרוך פחמימות מלאות ומורכבות כמו אורז מלא,
עדשים, וקינואה על פחמימות פשוטות, ריקות ומעובדות כמו לחם ואורז
לבן. משוקולד וקינוחים אני ממליצה להימנע, בתור התחלה, ולבדוק
את ההשפעה על החרדות ועל מצבי הרוח.

השאיפה היא לאכול תפריט מאוזן עם הרבה סיבים תזונתיים (ירקות), 
דגנים מלאים (אורז ולחם מלא) כי הם לא גורמים לעליות 
חדות של סוכר בדם שיכולות להוביל מיד אחרי זה 
לירידות חדות של סוכר בדם.

בעצם ככה נמנע מצב של עליות וירידות חדות בסוכר בדם 
שגורמות לנו לחוסר איזון ולשינויים במצבי הרוח.

לרמת סוכר נמוכה בדם יש סימפטומים מאוד דומים לחרדה. 
הסימפטומים כוללים: דופק לב מואץ, סחרחורות, רעידות, חולשה ועצבנות.

רבים מהתסמינים האלה מחקים את הסימפטומים של התקפי חרדה, וסוכר נמוך בדם עלול להיות הזרז להתקפים אצל אנשים מסוימים.

על ידי צמצום של סוכר, פחמימות לבנות ומעובדות תוכלו לייצב 
את הסוכר בדם ולצמצם כמה מהסימפטומים שעלולים ואכן מעוררים 
התקפי חרדה.

4. שהייה ממושכת ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם.

שימו לב: אני לא אומרת להימנע לחלוטין משימוש ברשתות החברתיות,
אך כן להגביל את השימוש, ככל שאתם יכולים, בתקופות רגישות.

למה?

תקופות רגישות, כשמן כן הן, אלה תקופות שבהן אנחנו חשופים 
באופן מוגבר לכל מה שקורה, ובעיקר לדברים שליליים.

אם אני בתקופה שבה אני סובלת מחרדות, סביר להניח שריב 
עם חברה טובה ישפיע עליי הרבה יותר מאשר אם הייתי 
בתקופה "רגילה".

מכאן אפשר להסיק שבתקופות רגישות כדאי להימנע מגורמים שאנחנו יודעים בוודאות שמזיקים לנו.

דוגמה לגורמים האלה הם הפייסבוק והאינסטגרם. ואם עד עכשיו לא 
ידעתם שהם מזיקים לכם, עכשיו נגמרו התירוצים: מחקרים מוכיחים ששהייה ממושכת ברשתות חברתיות גורמת לדיכאון, קנאה, בדידות ותחרותיות.

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן מראים במחקרם המעניין שככל שאנשים השתמשו ברשת חברתית (מוכרת מאוד לכולנו) בתדירות גבוהה יותר, כך הם הרגישו עצובים ובודדים.

הרי אנחנו נכנסים לרשתות החברתיות כשבא לנו להעביר את הזמן, להתעדכן 
ולהיות מעורבים בחיים של אלה שמעניינים אותנו, ובמקום כל זה 
אנחנו מוצאים את עצמנו מקנאים בחברים שלנו, בולשים אחרי 
הפרופיל שלהם ומשווים את החיים ה"בינוניים" שלנו לחיים ה"מושלמים" שלהם.

ולא פלא שהרושם הוא שהחיים שלהם הם מושלמים. הרי אף 
אחד לא יעלה תמונה שבה הוא מרגיש או נראה "לא משהו".

וכך יוצא שבמקום להרגיש מעורבים, אנחנו מרגישים קנאה, ניתוק ובדידות.

עכשיו כשאתם מודעים למידע הזה, נסו לשים לב מה קורה 
לכם כשאתם גולשים ברשתות החברתיות ולהגביל את השימוש שלכם...

5. השאלות שאתם שואלים את עצמכם.

לשאלות שאתם שואלים את עצמכם יש כוח אדיר.

אחת מהנחות היסוד מגישת הNLP אומרת שהאנרגיה זורמת אל המקום שבו תשומת הלב מתמקדת. כלומר, שאלות מרכזות את המיקוד שלנו וקובעות מה נרגיש ומה נעשה.

אם אתם שואלים את עצמכם כל הזמן שאלות כגון 
"למה אני כל כך מדוכאת" או "למה אני סובלת מהתקפי החרדה האלה"? 
או "למה זה מגיע לי?" ,אתם תתמקדו בנקודת התייחסות שתתמוך 
ברעיון שיש סיבה לכך שאתם מרגישים כמו שאתם מרגישים.

ואז, אתם תחפשו את הסיבה ובסופו של דבר גם תמצאו אותה. 
כתוצאה מכך, אתם תנציחו את המצב הלא רצוי לכם.

אם, לעומת זאת, תשאלו, במקום, שאלה כמו "כיצד אוכל לשנות את המצב שלי"? אתם תתמקדו בפתרון. אפילו אם התגובה הראשונית שלכם תהיה "אני לא יכולה לעשות כלום", אם תמשיכו לשאול שאלות מסוג זה, תקבלו בסופו של דבר את התשובות שאותן אתם צריכים.

ללמוד לשאול שאלות מחזקות ברגעי משבר זו מיומנות חיונית בעיניי, 
אותה אני מלמדת את הרוב המוחלט של לקוחותיי.

שאלות מחזקות הן שאלות כגון: "מה משמח אותי בחיים שלי עכשיו?" 
או "איך אפשר להשתמש ביום הזה או במה שקרה כהשקעה לקראת עתידי?" או "מה טוב בזה במה שקרה עכשיו?"

לסיכום: חרדה היא תופעה לא נעימה (בלשון המעטה)...
בעוד שלא כל אחד יכול/ רוצה להתחיל תהליכים טיפוליים
ממושכים שמצריכים משאבים כמן זמן וכסף, כולנו יכולים, כאן ועכשיו,
להימנע מטעויות שמגבירות ומעצימות את החרדות ולבחור באורח חיים שליו יותר.

אם אהבת את המאמר ומצאת שהוא יעיל,
אני מזמינה אותך לקחת את הצעד הבא לעבר שחרור מהחרדה ולהוריד במתנה
את מדריך החירום ליציאה מהתקף חרדה, שילמד אותך 6 דרכים
להרגיע את עצמך לבד ובאופן טבעי בזמן התקף חרדה מפלצתי...

המדריך באוויר לזמן מוגבל,
מהרי להירשם עכשיו בלינק הזה