הבחירה האחרונה היא הבחירה הראשונה
מידי פעם מגיעים אלינו לקליניקה אנשים שכבר ניסו הכל, בהתחלה שהבעיה רק צצה ביטלו אותה כלא חשובה, או פשוט התעלמו ממנה כי זה ממש לא התאים כרגע בחיים, בהמשך נלקחו כדורים או משחה על מנת לטשטש או להעלים את הכאב או הבעיה, מכיוון שהדברים לא מופיעים סתם הם גם לא נעלמים כלאחר יד, אולי לרגע או יותר או שייעלמו לזמן מה, אך יפרצו בצורה אחרת ובדרך כלל יותר גורפת, יש להם תפקיד הם באים לבשר לנו משהו ויש לדבר הזה שאנחנו קוראים לו בטעות חולי במקום החלמה, תפקיד מיוחד ושפה מיוחדת שכדאי להכיר אותה.
מכיוון שהבעיה אינה נעלמת בהמשך אנו פונים לרופא שיפנה אותנו לרופא מקצועי שבדרך כלל יטפל בסימפטום שהופיע, ושוב ינסה להעלים אותו באמצעים חזקים יותר, לפעמים זה עוזר אך זה לא פותר, כי עכשיו עלי להמשיך ולקחת לשארית חיי כדור מסוים או שעלי להימנע מדבר מסוים שיעשה במקומי את העבודה, עם המחיר הנלווה לכך, מכיוון שאין בעצם ארוחות חינם.
בשלב הזה מופיעה שוב כמו בכל רגע בחיים פרשת דרכים, האחת "תלמד לחיות עם זה" והשנייה "אינני מוכן להמשיך ככה" והמסע ממשיך, במסלול "תלמד לחיות עם זה" בסופו של דבר הקושי העיקרי יופיע שוב אך בצורה אחרת עמוקה יותר, למשל עם יש לי פגע בעור שטופל בסטרואידים, (העור מבטא את הקשר שלי עם העולם החיצוני) יש סיכוי שאפתח בהמשך במידה ולא אפתור את שורש הבעיה, חולי באיברים פנימיים יותר כגון אסטמה , או לחליפין אאבד משהו מכיוון שאותו מקום התנוון ואינו יכול לפעול שוב בגוף או בנפש.
במסלול השני אנחנו יוצאים למסע חיפושים, הסביבה הקרובה מנסה לא פעם לעקב אותי, למרות שלהבנתה היא רוצה את טובתי, אני משוטט בין ערוצי המידע הרבים, מנסה לדלות סיפורי הצלחה מפה לאוזן, אוסף פרורי מידע ומנסה להבין מה יכול לעזור לי, יש לא מעט משתנים שנלקחים בחשבון מחיר, מרחק, דחיפות, אבל גם מה יגידו ועם איזה שדים אני עלול להיפגש, מי אהיה אם אשתנה, האם זה יעזור לי אם אינני מאמין וגם ובעיקר לקחת אחריות על הבחירות והתהליך כולו.
לחיפוש יש משמעות, הוא מנתב אותי לעבר הלא נודע, כך אני מגשש באפלה מפתח שרירים וחושים חדשים, לעיתים מאבד זמן יקר שנועד להחלמה, מנסה מימין וקצת משמאל, כואב לי ורע לי והם דוחפים אותי קדימה, או לעבר הייאוש להפסיק לנסות, עד שאני מוצא את הפטיש המתאים למסמר הסורר שמחזיר את הסדר על כנו, גם כאן הדרך אינה קלה ולעיתים זו רק התחלה.
זו היא הבחירה האחרונה, אינני זקוק לבחירות נוספות, לפחות לפעם הזאת, מכיוון שהגעתי אל הפתרון שחיפשתי, אני מרגיש זאת בפנים, אני מרגיש את העזרה שמגיעה, את ההרפיה המקווה, השאלה כיצד אני הופך אותה להבא לבחירה הראשונה או לפחות לזו שבסביבה הקרובה, עלי לבחון היטב מה מסיט אותי מהדרך, מה מקרב אותי להתמודדות ובחירה נכונה, לא פעם בדיעבד אני אומר, "ידעתי אך לא העזתי", "איך לא חשבתי על זה", "היה ברור אבל", "אם הייתי", "בזמן אחר", "זה הם" אני מזמין אתכן ואתכם ללכת עם מה שבא ממש בהתחלה.
המאמר הזה אינו עוסק ביתרונותיה של שיטה זו או אחרת, כולן טובות אם משתמשים ונעזרים בהן נכון, הוא עוסק ביכולת שלי להקשיב לקול הפנימי שלי, ליכולת שלי להימנע מדעות קדומות שמנהלות את חיי ללא ידיעתי, להשקיט את האגו, להקשיב לאינטואיציה, היא זו שעולה תמיד ראשונה.
שמואל בן איש מנהל ומטפל ב\"דרך האור\" מרכז לרפואה משלימה, סדנאות להתפתחות אישית וצמיחה רוחנית, טיפולים אנרגטיים, קבלת מסרים והדרכה רוחנית.
