קושי ב''סגירת מעגל'' אחרי קונפליקט - כיצד לסלוח לעצמך ולאחר 

קל לפתור קונפליקט (סכסוך) כאשר שני הצדדים מכבדים ומכירים בנקודת מבטו ועמדתו של האחר, גם אם דעותיהם חלוקות. קבלה והכרה זו, היא שעושה את הדברים שונים. התנצלות כנה על פגיעה ברגשות האחר (דברים שנאמרים לעיתים בכעס), מאפשרת הבנה והפנמה ששמעו והבינו, גם אם לא קיבלו את הדברים. שלב זה בפני עצמו, עשוי לפתוח שיח בונה ביחס לעמדתו של כל אחד מהצדדים ובעיקר הבנה ביחס לתגובה הרגשית בעת הקונפליקט. למעשה "סגירת מעגל" פחות חשובה כאשר שני הצדדים מרגישים שמקשיבים ומבינים (פחות או יותר) מה כל אחד מהם חווה.

יחד עם זאת, כאשר פגועים, קשה לראות את עמדתו של האחר, השונה מעמדתם שלהם, בעיקר בשעת כעס כאשר נמצאים בעמדה הגנתית. אנשים אלה חוזרים באופן עיקש על נקודת מבטם, מסרבים ומתקשים לשקול את נקודת מבטו של האחר. כל זאת, בטענה שצדקתם מוחלטת והאחר טועה לחלוטין. מצב מתסכל. החיים אינם שחור או לבן, כך גם מערכות יחסים בינאישיות.

ייתר על כן, כאשר אדם אחד מנסה להבין את נקודת מבטו של השני והמאמץ איננו הדדי, הדבר גורם לתסכול ולהעצמת הקונפליקט. אדם שאיננו מסוגל בזמן קונפליקט, להקשיב לדעה אחרת משלו, יהפוך בקלות את האחר ל"רע ולפוגע" בסיפור ואת עצמו ל"קורבן הנפגע". הדברים מסתבכים משום שמי שמגדיר עצמו כ"קורבן, נפגע" כועס, מתרחק ואף מתנתק. לסיכום, אדם אחד במערכת היחסים נענש על שהעז לחלוק על דעתו של האחר, או על כך שיש לו דעה ו/או רצונות משלו.

מצב כואב ומתסכל זה, מביא אנשים רבים לטיפול, בעיקר כאשר מדובר בין הורים לילדיהם הבוגרים, בין אחים בוגרים וכדומה. אנשים אשר ניסו בכנות להבין את מקומו של האחר ולשים עצמם בנעליו, ללכת לקראתו והוא איננו מוכן לכך ומשמר את הכעס - נותרו מבולבלים, פגועים, כועסים, מתוסכלים, מורחקים ומרוחקים. מצב זה איננו מקרב ? אלא להיפך.

כיצד לנסות לפתור סוגיה זו?

•  ראשית, להכיר במגבלותיו ובאופיו של האחר ולהימנע מללכת עם "הראש בקיר". לאחר ניסיונות להסביר עצמכם יותר מפעם אחת, הניחו לדברים. ממילא שהאחר איננו מסוגל לקבל ולהבין, בעת הזו, את נקודת מבטך. בנוסף, הוא עלול לפרש את דבריך וניסיונותייך לפייסו, כחולשה ואף להשתמש בהם כקרדום לחפור בו להשגת רווח אישי. למעשה, צד אחד יוצא מתוסכל והאחר מעצים את עמדתו השלילית שאיננה מובילה אותו לתובנה ולשינוי תפיסתי והתנהגותי.

•  האחר הוא כל כך הגנתי שאיננו מסוגל להקשיב. הוא חש מותקף וכהגנה, מתקיף חזרה. לרוב מדובר אנשים עם קו מחשבה נוקשה אשר בעיקר פוגע בהם עצמם. בשיחה עימם הם יציפו בשאלות מאשימות (למה אמרת? מה חשבת? למה עשית? וכו'). אלה הם לא באמת שאלות, אלא האשמה כנגד ניסיונותיך להגיע למקום המאפשר בדיקת עמדות הדדיות. אנשים אלה מתקשים להבין כמה התנהגותם פוגעת בהם ובאחרים. הם אינם מונעים ממודעות עצמית אלא מתוך עמדה הגנתית. לכן, הם אינם מרגישים שמבינים ומקבלים אותם ובסופו של דבר, מדובר בבזבוז משאבים פיזיים ורגשיים, לנסות להגיע אליהם כאשר הם מוצפים. במקום להתמקד בהתנהגותו ההגנתית, הרבה יותר יעיל להבין שהאחר מרגיש מותקף, מנסה להגן על עצמו, והוא מתקשה להפסיק התנהגות זו. אין בהבנה זו פתרון יעיל ומעשי, אלא תובנה שהדברים מורכבים יותר מאשר אנו חושבים ומרגישים.

•  קבל את העובדה שלא תהיה "סגירת מעגל", וודאי שלא במיידי - זהו כוחו של "הפגוע". הוא מסרב ומתקשה לפתור קונפליקטים באופן שיסיע לו ולאחר. הקושי נובע לעיתים מתוך מגמה להשאיר למשך זמן ממושך, את הצד השני בתחושת אי נוחות, בושה ואשמה ולנצל מצב זה לטובתם.

•  לעיתים הדבר הנכון לעשות הוא להתרחק לפרק זמן, מאדם זה. לא לנתק עימו את היחסים, אלא לשמור על סוג של "ערוץ פתוח". לנסות ולחזור על הניסיונות להסביר את עצמך, אינו מועיל. ניסיונות אלה הם כמו מעגל סגור חסר נקודת יציאה.

•  השקע בהתקדמות של עצמך, זוז קדימה מהקונפליקט. אל תיתן לרכילות המפלגת להשפיע עליך. המשך להיות מה שאתה יודע להיות ? אדם המוכן לקחת אחריות על מעשיו, להסביר את עצמו, לקבל נקודה מבט נוסף ולהיות מוכן לדבר על הדברים באופן המאפשר שיח מקרב. חשוב ללמוד מהנסיון ולהבין שיש אנשים שצריך לתת לדברים לשקוע ולעבור מבלי לעשות "שיחות נפש" עמוקות. לדעת שזה הצורך שלך ולא הצורך שלו. ששיחות כאלה יביאו אותך תמיד ל"אין מוצא".

כמעט כל קשר בינאישי קרוב, מביא עימו, באופן טבעי, קונפליקטים כאלה ואחרים. אחד הדברים החשובים הוא להיות מסוגל לפתור קונפליקט באופן פרודוקטיבי. זהו אחד מהכישורים החשובים ביותר שאנו רוצים ללמד את ילדינו: להעניק תחושה של בטחון שגם אם אינך מסכים עם נקודת המבט ו/או הרצון שלו, אתה קשוב ומבין את עמדתו. איננו צריכים להסכים עם כל מה שהאחר אומר או מבקש, אלא להעניק תחושה של הכרה בקיומו ובעמדתו גם אם יש לנו דעה שונה. לעיתים מו"מ עשוי לסייע להביא קונפליקט לידי סיום. זהו אחד המיומנויות החשובות שעלינו ללמד את הקרובים לנו.

הקשבה מתוך אמפטיה, הרחבת נקודת המבט והיכולת לקשר ? אלה התנהגויות שניתן לרכוש. הן מאפשרות לך להישאר קרוב לאלה אותם אתה אוהב, גם אם לא האמנת שהם מסוגלים לערוך שינוי.