פריטי יודאיקה שייכים בחברה היהודית בעיקר לטקסים, חגים, וימי קודש אך יש פריטי יודאיקה אשר משתמשים בהם ביומיום. לצד תעשיית פריטי היודאיקה (קמעות וברכונים) אשר משמשים תועמלנים ובעלי עניין בתקופות של בחירות או אירועים וטקסים דתיים בעלי צביון פוליטי או חברתי מוצהר. קיים שימוש בפריטי ידואיקה העומדים בזכות עצמם ומשמשים בעיקר לציון ימי חג ומועד והם חסרי משמעות פוליטית או חברתית ליכאורה.
חשוב לציין שבחברה החילונית בישראל כיום. גם בחברה היהודית שאינה דתית או שומרת מסורת קיית חוסר ידיעה והיכרות עם פריטי יודאיקה אלה. על אף שבמקרים רבים מתקיימם אירועים משותפים בהם מוזמנים חילוניים לאירועים בעלי אופי דתי, לא בהכרח יזדמן לחליוני להיחשף לפריטים אלה המקובלים מאוד בחברה המסורתית, דתית.
שאלות על כיפות וברכונים ומשמעויות נלוות
מה זה ברכונים? האם יש הבדלים בכיפות? מה המשמעות של כיפה כזאת או אחרת? האם ברכונים הם גם מתנה? האם פריטי יודאיקה מטרתם לאחד, להדגיש ימי חג או להבחין יבן חובש כיפה למי שאינו?
לכאורה שאלות תם. אך נראה שישנם יותר ויותר מושגים ופריטי יודאיקה שמי שאינו חווה בחיי היומיום את אורח החיים הדתי (ללא קשר לזרם דתי זה או אחר). יתקשה להבין את מלוא משמעות המושגים ושמותיהם.
הדבר נכון שבעתיים, כאשר מדובר בציבור הולך וגדל של תושבי ישראל, החיים חיים חילוניים ורחוקים מכל פולחן דתי בחיי היומיום שלהם.
ציבורים חילוניים אלה פוגשים במושגים ופריטי יודאיקה כגון ברכונים וכיפות, אך ורק לעתים נדירות, כאשר הם לוקחים חלק באירועים חגיגיים, שמחות משפחתיות או רגעי אבלות של חבריהם או בני משפחתם הדתיים ולא תמיד מובנות להם המשמעויות המלאות של פריטים אלה.
אכן חלקם של פריטי היודאיקה כגון כיפות, תיק תפילין וטלית מלווים את חיי היומיום של אדם שומר מצוות, אך ברכונים ופריטי יודאיקה נוספים (כגון כוסות קידוש וסדרי חג), משמשים בשבתות ובמועדים מיוחדים.
ראוי לציין כי קיבוץ הגלויות בישראל הביא למצב שבו לעתים מנהגים, מושגים ופריטי יודאיקה, של עדה אחת אינם בהכרח נהירים לעדה אחרת. אנו עדים לכך כי לעיתים נעשה שימוש בפריטי יודאיקה, כגורם המבדיל לצורך הבחנה בין עדה לעדה או בין קהילות שונות.
הכיפות הן הדוגמה הבולטת ביותר לעין כל, אשר מבחינה ומבדילה בין מי שמפגין את אמונתו היהודית לבין מי שאינו חובש כיפות. אולם הכיפות משמשות גם לציון הזרם הדתי או החברה הדתית אליה משתייך אותו פרט.
כאשר אנו יכולים להבחין באופן מובהק, בין סוגי כיפות כגון כיפה סרוגה, כיפה שחורה, וכו. לגודל הכיפה גם כן משמעות רבה לציון שיוכו של חובש הכיפה לזרם זה או אחר.
הכיפות כמציין השתייכות
ניתן להגיד שהכיפות משמשות במקרים רבים ככלי לציון הגדרתו העצמית של חובש הכיפה. על אף שבשנים האחרונות קיימים לעיתים, מצבים מעורבים, הרי שכאשר רואים אדם חובש כיפה שחורה הוא משויך לזרם החרדי שגם בתוכו קיימים פלגים, פלגים אשר ניתן להבחין ביניהם על פי פריטי לבוש נוספים.
כאשר אנו פוגשים אדם אשר חובש כיפה סרוגה קטנה, אנו משייכים אותו לזרם הדתי לאומי וכאשר הכיפה שעל ראשו סרוגה וגדולה, הנטייה היא לשייכו לזרם חסידי זה או אחר. כלומר לפנינו שיוך קטגוריאלי על פי מאפייני הכיפה.
הכיפות משמשות דוגמא, לפריט יודאיקה יומיומי ונפוץ. אשר בעיני מי שאינו חובש כיפה ועל אחת כמה וכמה אינו בן הארץ שלנו וכמובן בחו"ל לא תינתן משמעות להבדלים בין הכיפות השונות. אולם בחברה היהודית בישראל משמש פריט יודאיקה זה לציונם של הבדלים מהותיים ביותר בין חלקי חברה שונים.
הכיפה במקרים מסוימים מצביעה על השתייכותו של אדם לקהילה ייחודית ועל אף שכל החובשים כיפה יהודים הם, הרי שהמתח הבין קהילתי מגיע לעיתים לידי ביטוי בכך כי חובשי כיפות מסוג אחד מגלים עוינות תהומית כלפי חובשי כיפה מסוג אחר ואף אינם ששים לקבל לקהלם אדם זה.
בתחום הפוליטי הנושא בולט ביותר כאשר מפלגות מסוימות משוייכות לחובשי כיפות מסוג אחד ומפלגות אחרות לחובשי כיפות מסוג אחר.
כיפות רקומות כגורם מאחד באירועים חגיגיים
מאפייני הכיפה מתגלים במקרה זה כבעלי משמעות עמוקה הרבה מעבר להיותה פריט יודאיקה. כמובן שניתן למצוא כיום סוגי כיפות שונים המשמשים לאירועים חגיגיים כגון כיפות רקומות וכיפות צבעוניות. במקרים רבים הכיפה הרקומה לאירוע בר מצווה, ברית או חתונה יכולה לשמש כגורם המאחד את כל משתתפי האירוע. כאשר ההבדלים בין חובשי הכיפות השונות ואף אלה שאינם חובשים כיפה ביומיום נעלמים. הדגש מושם על המשותף והביחד.
כיפות חגיגיות מיוחדות בכל אירוע, כאמור תורמות לתחושת הביחד של הקהילה החוגגת ומשמשות הן כפריט יודאיקה לטקס החגיגי והן לימים שאחרי כמזכרת לתחושות החג המשותף.
הברכונים כפריט יודאיקה נלווה לאירועים וחגיגות
ברכונים הינם שונים מהכיפות בכך שהם פריט יודאיקה המיועד לימי חג ומועד ואירועים משפחתיים מיוחדים. הברכונים משמשים לציון ייחודו של האירוע והדגשת החגיגיות המיוחדת של ההתכנסות.
עדות שונות נוהגות לחוג אירועים שונים באופן שונה ולעיתים ברכון של עדה אחת יהיה שונה מזה אשר יחולק באירוע של עדה אחרת, אולם מכיוון שעל ברכונים מודפסות תפילות וברכות. הרי שבמרבית המקרים יהיו התפילות והברכות המודפסות מוכרות לכלל העדות ושומרי המסורות השונות.
כאמור פריטי יודאיקה רבים אינם שונים בין העדות השונות אך לצד הברכונים והכיפות ניתן להצביע גם על סידורי התפילה, הטליתות וכוסות קידוש השונות מעדה לעדה. לעיתים יתקשה מי אשר הורגל בתפילה על פי סידור של עדה אחת לערוך תפילה על פי סידור של עדה אחרת.
אך מכיוון שמדובר בתפילות וברכה הרי ששורשיהן משותפים ואף מעוגנים במסורת המשותפת לכלל האוחזים בדת היהודית.
ניתן לסכם ולהדגיש שאמנם מרבית פריטי היודאיקה משמשים באופן כללי לאיחוד והדגשת המשותף הרי שכיפות משמשות גם להדגשת השונות בין העדות השונות בתוך החברה הדתית.
My Siddurname
