הסכם גירושין - לטוב ולרע 

לא פעם ואף בתדירות די גבוהה, אנו שומעים על זוגות נשואים אשר יחסיהם עלו על שרטון. נורא קל שלא לייחס חשיבות לאמירה השכיחה אודות גירושין של שניים, אך מי שחווה בעבר או חווה בהווה תהליך מסוג זה, מודע לכך שמדובר בהליך מצער ומטלטל נפשית, הטומן בחובו פרוצדורה משפטית סבוכה. לצד הליך משפטי סבוך, ישנו הליך רגשי מורכב, שאותו עוברים הצדדים להליך הגירושין. הליך זה לעיתים משפיע על התא המשפחתי כולו, ולא רק על בני הזוג המעורבים בהליך הגירושין.

רוצה לומר, הליך הגירושין הופך לסבוך אף יותר, כאשר מדובר במשפחה עם ילדים. מכאן, במאמר זה נדון על ההליך הגירושין ככלל, נציג את הערכאות השיפוטיות הרלוונטיות וכן נדון בהסכם הגירושין.

כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. נבקש להעיר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

הליך הגירושין – ערכאות השיפוט:

א. בית הדין הרבני – בית הדין הרבני הינו הטריבונל המשפטי היחיד שבו ניתן להגיש בקשה לגירושין, במידה ומדובר בבני זוג יהודים. זאת – בשל סמכותו הבלעדית מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"). חשוב לדעת כי בית הדין הרבני פוסק בהתאם להלכה היהודית, ומכאן, שפנייה להליך גירושין בבית הדין הרבני, תהיה רלוונטית ותחול אך ורק על בני זוג יהודים. לכל דת במדינה קיים בית דין דתי, התואם את ההלכה של אותה דת.

היות ועל פי ההלכה היהודית, להליך הנישואין ישנו ערך רב והוא אף נתפס כערך עליון בחייהם של בני זוג יהודים, אזי בית הדין הרבני ימנע מלפעול בדרכי פירוד, כלומר, גירושין, וינסה להביא את הזוג לעמק השווה ביחסיהם, לרוב – בעזרת הסכם שלום בית. מכאן, ששימוש בגירושין הינו מוצא אחרון, מבחינתם של דייני בית הדין הרבני.

על פי דין תורה, הליך הגירושין מצריך עילת גירושין, לשם אישור בית הדין הרבני לגירושין. מכאן, שבמקרים של עילת גירושין מובהקת על פי דין תורה, יורו על מתן גט ויממשו את הליך הגירושין.

ב. בית המשפט לענייני משפחה – כל הנושאים הקשורים לענייני התא המשפחתי, נטענים מטבעם בבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, לבית המשפט לענייני משפחה, קמה סמכות לעסוק בגירושין של בני זוג מעורבים מדת אחרת או לבני זוג חד מיניים. הליך זה יקרא "התרת נישואין". למעשה, התרת הנישואין מתייחסת לבני זוג מדת מעורבת, בני זוג חסרי דת או כאשר אחד מהצדדים מוגדר "ספק יהודי" (במקרים שבהם עלו ארצה הוריו של אחד מהצדדים ואין אישור חד משמעי אודות יהדותם). במקרים הללו לא חלה סמכותו של בית הדין הרבני, היות והוא אינו מכיר בנישואים הללו. החוק החל בעניין זה, הוא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט–1959 (להלן: "חוק התרת נישואין").

חוק להסדר התדיינות:

כיום, בטרם מגישים בני זוג תביעת גירושין, עליהם להגיש תחילה בקשה לגישור, וזאת על פי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק ההתדיינות"). הליך הגירושין יתנהל באופן הבא: בני הזוג יגישו בקשה להסדר בניהם, המוכר גם במונח "גישור גירושין". ההליך יתנהל באמצעות יחידת סיוע ויכלול ארבעה מפגשים. במפגשים אלו, יחידת הסיוע תנסה לגשר בין בני הזוג, תוך שמיעת טענותיהם של בני הזוג. בתום הפגישות, יוכלו להחליט בני הזוג – אם להמשיך בהליך, או לפנות אל הליך גירושין מול ערכאות שיפוט. יוער כי הצד שמגיש את הבקשה לגישור, "קונה" סמכות ראשונית להגיש את תביעת הגירושין וכן את תביעת הנושאים הנלווים לה, בערכאה הרלוונטית לו.

הסכם גירושין:

הסכם גירושין הינו מסמך משפטי לכל דבר ועניין, שבו מחליטים בני הזוג על מספר נושאים רלוונטיים להליך הגירושין. לדוגמא: מזונות ילדים. בני הזוג בהסכם הגירושין, יפרטו לפרטי פרטים את ההסכם ביניהם בנוגע לסכום מזונות הילדים. ברור כי ההסכם לא יכלול רק נושא אחד, אלא מספר רב של נושאים, שעליהם רוצים בני הזוג לפרט. כדי שהסכם זה יקבל תוקף משפטי, על בני הזוג לערוך את ההסכם בפני עורך דין, וזה יגיש את ההסכם לקבלת תוקף מאחת מערכאות המשפט.

לסיכום:

ניתן לומר כי את הליך הגירושין ניתן לבצע בשתי הדרכים הבאות: באמצעות הסכם גירושין שינוסח ויפורט לפרטי פרטים באמצעות עורך דין, או באמצעות פנייה לערכאות השיפוט הרלוונטיות. למעשה, יש הבדל מהותי בין הדרכים האמורות, למרות שמדובר בדרכים שונות שסופן משותף: פירוק התא המשפחתי. כך או אחרת, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.