כרטיס צהוב למשרד הביטחון על הכנת העורף למלחמה הבאה 

כרטיס צהוב למשרד הביטחון על הכנת העורף למלחמה הבאה

הרשות המקומית היא גורם חשוב בהיערכות המדינה להתמודדות עם מצבי חירום וגורם מרכזי במתן פתרונות לתושבים הנמצאים במצבים אלו. בעת חירום מתקיים ברשות המפגש של כלל גופי החירום הממלכתיים. מקומה האמור של הרשות בעתות חירום קיבל ביטוי במערכת הנורמות שנקבעו בידי גופי החירום הממלכתיים, וכן במבנה הארגוני והתפקודי שאמור לפעול בעתות חירום. המסגרת הנורמטיבית להיערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום התהוותה במהלך השנים ונקבעה בעיקר בחוקים (דיני הרשויות המקומיות), בהחלטות ממשלה, בנוהלי משק לשעת חירום (להלן - מל"ח) ובחוזר מנכ"ל משרד הפנים.  ככלל, ההיערכות הנדרשת להפעלת המשק בעת חירום, שנקבעה בנהלים של מל"ח, היא הבסיס לתפקוד הרשויות המקומיות במצבי חירום שונים.  היערכות הרשות המקומית לעת חירום כוללת מכלול של מערכים תפקודיים שאמורים לפעול בתיאום ביניהם . המדובר, בין היתר, בטיפול באוכלוסייה נזקקת; פינוי אוכלוסייה למרכזי פינוי; הפעלת מערכת החינוך בהתאם למדיניות הממשלה ועוד. ניסיון העבר מוכיח  כי יש מתאם בין מידת ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום לבין מידת התפקוד שלהן במהלך מצב חירום שנובע ממלחמה , טרור, משריפות או מפגעי מזג אוויר חריגים.

היערכות בתחום הטיפול באוכלוסייה .הלקח בדבר הצורך לטפל באוכלוסייה בעתות חירום נלמד במהלך התמודדות של קהילות ורשויות מקומיות עם מצבי חירום שונים. בדצמבר 1998 הכינה הוועדה הבין-משרדית לתיאום הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום אוגדן נהלים בין-תחומי לרשות המקומית. באוגדן זה מרוכזים הנהלים הקיימים לכדי נוהל בין-משרדי אחיד שנועד להנחות את ראשי ועדות מל"ח ברשויות המקומיות בכל הקשור להתארגנות ולהפעלה של המערכות המיועדות לסייע לאוכלוסייה בשעת חירום. ההוראות העיקריות שנקבעו באוגדן האמור שולבו בתיקי האב. ההיערכות למתן סיוע לאוכלוסייה בתחומים שונים אמורה להיעשות לפי תיקי האב, באמצעות המחלקות והאגפים של כל רשות ורשות שיפעלו במסגרת מכלול הטיפול באוכלוסייה. רכיבי ההיערכות בתחום זה נקבעו בנוהל ייעודי של מל"ח ובתיקי האב. למרות קיומם של נהלים והנחיות  באשר לטיפול באוכלוסייה , המצב ב" שטח" מדאיג למדי:  בנוהל הטיפול באוכלוסייה ובתיקי האב קיים ליקוי , כאשר בחלק מהרשויות לא נקבעו או שלא פורטו  נוהלי עבודה להפעלת מכלול הטיפול באוכלוסייה ולטיפול באוכלוסייה בשעת חירום; כל מחלקה ואגף הפועלים במסגרת המכלול חייבים לקבוע נוהל עבודה לשעת חירום. תימוכין ניתן למצוא  בדו"ח מבקר המדינה כי רמת המוכנות למצבי חירום של 97 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל (37%) היא נמוכה עד בינונית, והמבקר הגדיר זאת כ"תמונה חמורה".  מכלול הטיפול באוכלוסייה בשגרה ובחרום נמצא כלקוי במלחמת "צוק איתן " כאשר קציני התנהגות אוכלוסייה קיבלו לידיהם את תיקי מודיעין האוכלוסייה שקיימים ברשות המקומית (אם בכלל). לדעתנו המצב עגום ומדאיג על רקע השקעה מזערית בנושא זה הן בימי מילואים והן בתקציב הרשויות המקומיות , אבל בעיקר של קציני התנהגות האוכלוסייה והממונים עליהם. תיקי נתונים ומאגרי מידע על האוכלוסייה בעיר אמורים לכלול  את כלל פרטי האוכלוסיות השונות בעירייה כגון חתך גילאים, אוכלוסיות נזקקות, אוכלוסיות מיוחדות, סיוע צפוי לאוכלוסייה ,תכנון הפעלת מתנדבים בחירום בתחומי האחריות והטיפול של המכלול. נמצא כי  הרשות המקומית איננה משקיעה  בהפעלת מתנדבים שנועדו לסייע לעובדיה ולחיילי צה"ל במילוי המשימות בעת חירום. דו"ח מבקר המדינה רק מחזק את העובדה  שכמעט ולא יושם נוהל בין-משרדי לארגון הפעלת מתנדבים ברשות המקומית לשעת חירום. הרשויות המקומיות בצפון רובן ככולן לא הקימו בשנים האחרונות מערך התנדבות על פי הנוהל. הממצאים שהועלו מעידים שהיערכות הרשויות המקומיות למתן הסיוע האמור ברשויות שנבדקו וברשויות נוספות שמשרד מבקר המדינה אסף מידע בדבר היערכותן לעתות חירום היה לקוי. מכלול הטיפול באוכלוסייה לא מתורגל , לא נקבעו נוהלי הפעלה לעתות חירום, לא נאסף מידע מפורט אודות האוכלוסייה הנזקקת ולא הוקמו צוותי התערבות רב-מקצועיים. ברשויות שנבדקו וברשויות רבות נוספות שמשרד מבקר המדינה אסף מידע בדבר היערכותן לעתות חירום ותפקודן בימי המלחמה, לא הייתה היערכות מקדימה לחלוקת מזון לתושבים בעתות חירום. לא נבחן מהו היקף כוח האדם וכמה כלי רכב וזמן דרושים למילוי משימה זו. בחינה כזאת אמורה לקבוע את התשומות הנחוצות לגודל של אוכלוסייה מסוימת, לרבות היקף כוח האדם הדרוש למילוי המשימה; מספר כלי הרכב וגודלם; הזמן הדרוש למילוי המשימה.

 היערכות להפעלת מתנדבים לסיוע לאוכלוסייה בעתות חרום . על הרשות המקומית להיערך בין השאר להפעלת מתנדבים שיסייעו לעובדי הרשות ולחיילי צה"ל במילוי משימותיהם בעת חירום. בתיקי האב נאמר, כי על הרשות לתכנן מראש כמה מתנדבים דרושים לה ובאילו מקצועות; מערך מתנדבים יהיה יעיל אם הוקם ותודרך מראש בעת רגיעה והוכן למלחמה ויש לשמור על קשר עמו. בנובמבר 2002 קבע מל"ח נוהל בין-משרדי מס' 98 בנושא ארגון הפעלת מתנדבים ברשות המקומית בשעת חירום (להלן - נוהל ההתנדבות). הנוהל משותף למל"ח, פיקוד העורף, משרד הרווחה והמועצה להתנדבות.  בנוהל ההתנדבות נקבע בין היתר כי עניין ההתנדבות יוסדר בכל רשות מקומית בנוהל חירום, וכי מערך ההתנדבות בכל רשות יכלול "ועדה לתיאום ארגון ההתנדבות", "לשכה להכוונת מתנדבים" ומוקד מידע למתנדבים.  תפקידי הוועדה לתיאום ארגון ההתנדבות יהיו, בין היתר, לתכנן את פריסת גופי ההתנדבות ואת הפעלתם בעת חירום; בעת רגיעה לפעול לגיוס ולקליטה של מתנדבים. בוועדה יהיו חברים אחראי ההתנדבות ברשות, רכז התנדבות של מחלקת הרווחה, נציגים של מועצת ארגוני המתנדבים המקומית, של פיקוד העורף, של משטרת ישראל, של מגן דוד אדום ושל כוחות כיבוי והצלה. החובה להקים בכל רשות מקומית לשכה להכוונת מתנדבים נקבעה כבר בשנת 1981 בהחלטת ועדת שרים . עוד נקבע בהחלטה, כי הלשכה תשתלב בשעת חירום עם לשכת מתנדבים של מל"ח; בראש הלשכה יעמוד האחראי למתנדבים ברשות המקומית או נציג שירות התעסוקה. הלשכה תפעל גם בעת רגיעה במתכונת מצומצמת ותעסוק בהכנת תכניות לשעת חירום, בנושא ההתנדבות, ריכוז מידע על מתנדבים ועוד; הלשכה תקלוט מתנדבים, תמיינם ותכוונם למשימות נדרשות; יפעלו בה נציגי הרשות המקומית, ונציג מכל אחד מהגופים האלה: לשכת התעסוקה,  השירותים החברתיים והקהילתיים ברשות המקומית וארגוני המתנדבים ברשות.  לפי נוהל המתנדבים, מוקד המידע למתנדבים יכלול אחראי למוקד ומוקדן, והוא יספק מידע בתחום ההתנדבות גם לגורמים ברשות המקומית וגם לציבור הרחב. כמו כן ישמש המוקד כתובת לתושבי הרשות המעוניינים להצטרף באופן עצמאי או מאורגן למאגר המתנדבים של הרשות בעת חירום. נמצא כי נוהל ההתנדבות לא יושם. רוב הרשויות המקומיות בצפון לא הקימו בשנים האחרונות "ועדה לתיאום ארגון ההתנדבות", "לשכה להכוונת מתנדבים" ומוקד מידע למתנדבים . גם בנושא זה  משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות כי העובדה שלא הוקם מערך מתנדבים וממילא הוא לא הוכן לעת חירום פגע ביכולתן לסייע לתושביהן במהלך המלחמה. משרד מבקר המדינה העיר למל"ח כי הוא לא פיקח על פעילות הרשויות המקומיות ליישום הוראות נוהל מל"ח.תרגול הרשויות המקומיות לעתות חירום. תרגול הרשויות המקומיות בידי מל"ח הוא נדבך מרכזי בהתכוננות העורף לעתות חירום בכלל ובהכנת הרשויות להתמודדות עם עתות חירום בפרט. הליקויים שהועלו בתחום זה הם מהותיים, להלן העיקריים שבהם:  ברשויות שנבדקו לא נעשו בשנים האחרונות תרגילים ב"רמת השטח" (תרגיל משולב). יוצא אפוא כי הפעלת המערכים התפקודיים שאמורים לספק פתרונות בעתות חירום לא נבחנה הלכה למעשה ולכן לא התאפשר לגלות את נקודות החולשה של ההיערכות.נמצא כי בשנים 2002-2006, מאז הוקמו יחידות הקישור לרשויות המקומיות (להלן - היקל"רים) , לא גויסו לתרגילי מל"ח, לבד ממפקדי היקל"ר, נציגים אחרים של היקל"ר לרבות הנציג שאמור למלא תפקיד במוקד העירוני של הרשות המקומית. עוד נמצא כי באחדים מתרגילי מל"ח שהתקיימו ברשויות שנבדקו לא השתתף שום נציג מהיקל"ר. בוצע מספר קטן של תרגילים  ברשויות המקומיות לתרגול העבודה המשותפת עם כוחות פיקוד העורף בכל הקשור להגשת סיוע לאוכלוסייה בתחומים שונים.תרגול עצמי של רשויות מקומיות בשל התדירות הנמוכה של תרגילי מל"ח ברשויות המקומיות - אחת לשנתיים - נודעת חשיבות רבה לתרגולים עצמיים של כל רשות (נוסף על תרגילי מל"ח). בתיקי האב נקבע כי אחת לשנתיים, בשנה שלא מתקיים בה תרגיל מל"ח, יבוצע תרגול עצמי של מטה החירום של הרשות במתארים שונים של מצבי חירום.  נמצא כי חמש הרשויות שנבדקו לא קיימו בשנים 2002-2006 תרגילים עצמיים.  

 מודיעין אוכלוסייה .לפי תיקי האב, על הרשות המקומית להכין תיק מודיעין אוכלוסייה ובו נתוני אוכלוסייה מפורטים לפי גילים; מיפוי מוסדות לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים ומיפוי אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. כמו כן נקבע כי הרשות תכין מסד נתונים שיאפשר לשלוף מהמערכת הממוחשבת שלה מידע על האוכלוסייה באזור שקרה בו האירוע שבעטיו יש להגיש לה סיוע. מידע זה אמור לשמש בסיס להכנת מסד נתונים שיימסר לגורמים חיצוניים בעת אירוע באזור. הרשות המקומית גם נדרשת לקיים הערכת מצב האוכלוסייה, שבמסגרתה יאותרו ויאובחנו קבוצות אוכלוסייה מיוחדות והסיוע הנדרש להן. נמצא כי עיריות בצפון ישראל לא ריכזו מידע בנוגע לאוכלוסייה. היו כאלה שאמנם הכינו תיקי מודיעין אוכלוסייה, אולם חסר בהם דבר מהותי - מידע מפורט אודות אוכלוסיות נזקקות בעלות צרכים מיוחדים, לרבות כתובותיהם. הן גם לא הכינו מאגר נתונים ממוחשב על בסיס מידע זה.

 יחידות קישור לרשויות המקומיות (היקל"רים).  בשל הקשר הלקוי שנמצא בין פיקוד העורף לרשויות המקומיות הוקמו בשנים 2001-2002 היקל"רים, שנועדו להיות גוף שיקשר בין הרשויות המקומיות לבין צה"ל או פיקוד העורף. נמצא כי חלק מהיקל"רים באזור הצפון לא מאוישים לפי תקן כוח האדם שנקבע להם. היקל"רים כמעט ולא התאמנו בשנים האחרונות ולא השתתפו בתרגילי מל"ח שנעשו ברשויות המקומיות.  בפקודת הארגון של היקל"ר נקבע תקן של 7 אנשים לכל יחידת יקל"ר שתפעל לצד רשות מקומית  שאוכלוסייתה אינה מונה יותר מ-150,000 תושבים: מפקד יקל"ר, סגן מפקד המשמש קצין תיאום למתנדבים ופינוי אוכלוסייה, שני קציני קישור למוקד המידע העירוני וקצין התנהגות אוכלוסייה. תפקידי היקל"ר בעת רגיעה מפורטים בחוברת היקל"ר, בתיקי האב ובפקודת הארגון, כלהלן:

(א)  קביעת נוהלי חירום ותיאום עם הרשות המקומית בנושאי אוכלוסייה ובנושאים רלוונטיים אחרים;   (ב)  הכנת תיקי נתונים (תיק אוכלוסייה) וטבלאות מטה;   (ג)  קיום מפגשים עם בעלי תפקידים מקבילים ברשות המקומית לשם תיאום ועדכון;   (ד)  הכרת נוהלי החירום של הרשות ודרכי העבודה בעת רגיעה ובעת חירום;   (ה)  השתתפות בתרגילים של הרשות ובפעילות אחרת להכנת הרשות, כגון דיוני ועדת מל"ח וביקורות מל"ח ברשות. יש מצבים שאנשי היקל"ר לא מכירים את הרשות ולא את ההנחיות ולא תורגלו כלל. יש חשיבות "להקצאת ימי מילואים לאימונו של צוות היקל"ר ולהכרות עם הרשות (לא להיות נטע זר)".

לא התיימרנו לעסוק  בגורמים הרבים מאוד המופקדים על המוכנות לעתות חרום, אלא בהיבט המוכנות של טיפול באוכלוסייה בעת חרום . האתגר גדול, ההתקדמות חייבת להיות מואצת . גם התקצוב וההשקעות . המצב מחייב לייצר היערכות מתאימה שתתאפשר לקהילות ולתושבים יכולת עמידה / חוסן.