דרכו הארוכה של יקב רקנאטי לצפון 

יקב רקנאטי – המעבר הקשה לצפון

כבר יותר משנתיים שיקב רקנאטי הממוקם באזור התעשייה עמק חפר, מתכנן את המעבר שלו לפארק התעשייה דלתון בגליל העליון. בשנת 2016 מונה גיל שצברג – סמנכ"ל היקב ומי שהיה היינן הראשי, לנהל את פרויקט הקמת היקב החדש בפארק תעשייה דלתון. מאז, בכל פעם שנפגשנו נאמר לנו כי העניין בתהליכי רישוי, ואוטוטו היקב ייבנה וקום יקום.

במסיבת העיתונאים בהשקה של סדרת MED BLEND (קראו על היינות בהמשך הכתבה), אמר גיל שצברג לרני רוגל העורך, כי תחילת ייצור יין ביקב החדש שתוכננה לבציר 2019, עברה לבציר 2020, וכי ישנם קשיים רבים שהרשויות למיניהן עורמות, ומעבירות את האחריות מאחת לאחרת – כמו משרד הבריאות שזרק את הכדור למשרד איכות הסביבה וזה הפנה את אנשי היקב בחזרה למשרד הבריאות. בשלב מסוים עלו לצפון לני רקנאטי הבעלים ואורי שקד השותף, כדי לשכנע ולזרז את המהלך – מה שלא ממש עזר. שצברג אף רמז כי יש מי שמנסה לטרפד את הקמת היקב.

משפט זה שנאמר כבדרך אגב, הדליק אצלנו את הרצון לחקור ולהבין האם יש דברים בגו.מתחם התעשייה דלתון שייך לארבע מועצות – גוש חלב, מרום גליל, מבואות חרמון וצפת. במתחם זה שוכנים שלושה יקבים – דלתון, אדיר ורימון; שלושתם בעלי רישיון יצרן כחוק להפעלת יקב. פנינו אל הגורמים במועצות שאחראיות על הענקת רישיון יצרן, וביקשנו את תגובתם מדוע יקב רקנאטי שמבקש להקים עסק בתחום שיפוטם, לא מקבל רישיון יצרן ואישורים לבניית והפעלת היקב החדש שלו.

אנחנו סברנו כי אינטרס המועצות ופארק התעשייה הוא כן לאפשר ליזמים להשקיע באזור הצפון הקרוב לגבול לבנון, דבר שיוסיף מקומות עבודה לתושבים, וכמובן יביא לאזור מטיילים וחובבי יין רבים נוספים. פנינו לגורמים האמונים על הענקת רישיון ולהלן תגובתם.לקבלת רישיון יצרן, שהינו תנאי לרישיון העסק וקודם לו, יש תנאי סף והוא היתר בניה מהוועדה לתכנון ובניה. השלבים בתהליך קבלת רישיון יצרן: על היזם – בעל העסק להגיש בקשה לרשיון לניהול עסק ברשות המקומית שבשטח שיפוטה נמצא או עתיד להימצא מפעל המזון. עליו לוודא כי סוג העסק, מבנהו ומיקומו מאושרים על פי דיני התכנון והבניה. יש להגיש ללשכת הבריאות המחוזית תרשימים הנדסיים – "תוכנית סניטרית". לאחר בחינת הבקשה, ובמידה שעומדת בתנאים שנקבעו, יקבל היזם הודעה משירות המזון המחוזי בלשכת הבריאות המחוזית, כי אין התנגדות עקרונית לתוכנית. אז יכול – היזם – בעל העסק להתחיל ביישום התוכנית בשטח.

השלב הבא הוא ביקורת תברואית-טכנולוגית במפעל על ידי מפקחי המזון מלשכת הבריאות המחוזית לפני התחלת שיווק לציבור, ובעקבותיה המלצת שירות המזון להנפקת רישיון יצרן. ואז מגיעים בשעה טובה למילוי טופס בקשה לרישיון יצרן על ידי הבעלים או המנהל, ולתשלום האגרה – כאשר התקנות מבהירות כי קבלת התשלום לא מהווה הסכמה להפעלת העסק, אלא מהווה אגרת טיפול בבקשה בלבד – אין ספק, הדרך ליקב חדש ארוכה ומתפתלת. אנחנו יודעים כי כשמדובר בכל כך הרבה משרדים וגורמים מעורבים, יש לפעמים סחבת והרגולטור עובד לאט. אולם צריך שניים לטנגו. נאמר לנו כי מצד יקב רקנאטי התגלו קשיים כבר בשלב הראשון, כאשר האדריכל של היקב טעה ברישום המגרש, ולכן הבקשה הוחזרה לתיקון. זאת מבלי להיכנס לעוד טעויות שבוצעו עקב אי הבנת החוק בעניין הקמת יקב, ויועצים פרטיים שכנראה הטעו את היקב. מסתבר כי היקב קיבל היתר להתחיל את עבודות העפר בדלתון כבר לפני חודשיים, והם עדיין לא החלו בעבודה.

תגובת הרגולטור:

"אנו מברכים על כל יזם שרוצה לפתוח עסק בפארק דלתון, ומאוד עוזרים ככל שניתן על פי החוק, אנו יודעים כי מיזמים כאלה יביאו לאזור מטיילים רבים, ויספקו עבודה לעשרות ומאות תושבים. כל נושא היתרים ממשרד הבריאות, מערכות טיהור מים ושפכים פינוי פסולת וניקוזים, חייבים להיעשות על פי הנהלים והדרישות המחמירות של הרגולטור על מנת לשמור על הטבע, ומי שלא עומד בקריטריונים לא יקבל היתר".

תגובת הרגולטור מזכירה לכולם שוב, כי אין קיצורי דרך ואין יותר בלגן בקבלת רישוי להפעלת יקב. מאז שהחוק החדש עבר, יש נהלים מאוד ברורים שצריך לעמוד בהם על מנת לקבל היתר. יקבים שעדיין לא פנו לרשויות להסדיר את המעמד, יגלו מהר מאוד כי פקחים יבקרו אותם, וקנסות כבדים יוטלו עליהם וגם על בעלי חנויות שימכרו יינות ללא רישיון יצרן.