האם תוספי מזון אכן מקצרים חיים, או איך לשקר עם סטטיסטיקה 

בזמן אחרון אולי נתקלתם בכתבות צעקניות סטייל "מחקר חדש קובע: ויטמינים מקצרים חיים" שהופיעו בין השאר במעריב, ב-ynet ובערוץ 10.הכתבות הללו מצטטות מחקר שנערך על ידי חוקרים מדנמרק שהמסקנות שלו לכאורה הן שנוגדי חמצון מסוימים עשויים להזיק לבריאות ואף לקצר את תוחלת החיים שלכם.

עכשיו אני חייב להבהיר - ההשכלה הראשונה שלי אינו בתחום הרפואה, אלא במתמטיקה, והדוקטורט שלי עסק בתחום הניתוח הסטטיסטי, אבל מכיוון שנושא תוספי התזונה מאוד מעניין אותי, הדבר הראשון שעשיתי כששמעתי על המחקר הדני היה ללכת למקורות ולקרוא את המאמר המדובר - Mortality in Randomized Trials of Antioxidant Supplements for Primary and Secondary Prevention - שפורסם לפני שנה בJournal of American Medical Association

• לפני שאגיע למסקנות שלי מקריאת המאמר, אני רוצה לציין שהעובדה שמאמר בן שנה פתאום מגיע לכותרות, ישר עוררה אצלי חשד שמאחורי ה"חגיגה" עומדים עיתונאים צמאי סקופים זולים או גורמים אינטרסנטים אחרים, ואכן כאשר חקרתי את הנושא לעומק, החשדות שלי התאמתו.

אז מה גיליתי?קריאת המאמר עוררה אצלי זיכרונות מן הלימודים שלי בטכניון - נזכרתי בספר המפורסם "איך לשקר עם סטטיסטיקה", אשר דן בשיטות מתוחכמות יותר ומתוחכמות פחות, בעזרתן החוקרים נוהגים לעוות את הנתונים על מנת להגיע למסקנה הרצויה.

דבר ראשון, חשוב להבין שהמאמר אינו מציג מחקר מקורי, אלא "ניתוח-על" של מאמרים שפורסמו בנושא. בעצם החוקרים הדנים ייצרו מעיין מחקר וירטואלי, שבו מערבבים את כל הנתונים ממחקרים אחרים לערימה אחת ומנסים לזהות מגמות בתוך אותה ערימה.כדי להבין למה שיטת המחקר יכולה בקלות להוביל למסקנות פגומות, מספיק להסתכל על שניים מבין המחקרים שנכללו בניתוח:

1. מחקר אחד שכלל 13,017 מטופלים עם ממוצע הגילאים של 49, אשר הראה ששימוש מאוזן בויטמינים C ו-E וסלניום גורם לירידה של 22% בתמותה בזמן תקופת המעקב.
2. מצד שני מחקר אחר כלל 18,314 מטופלים - כולם מעשנים כבדים עם ממוצע הגילאים של 58, שנטלו כמויות גדולות של ויטמין A ובטא-קרוטן. חברו את זה עם העובדה הידועה שמינונים גדולים מדי של ויטמינים הלו יוצרת תגובה עם הניקוטין, ולא תופתעו מן הממצאים שהראו עליה של 16% בשיעורי התמותה במהלך תקופת המעקב.

עכשיו שימו את שני המחקרים הללו ביחד, ערבבו טוב-טוב ומה תקבלו? השוואה של תפוחים לתפוזים, מסקנות חסרות שום משמעות, סטטיסטית או רפואית. אבל הבעיות לא נגמרות בשיטת המחקר, אלא מתבטאות גם בבחירה של המחקרים שנכללו בניתוח. להלן כמה מן הבעיות שזיהיתי:

• חלק מן המחקרים כללו מינונים מוגזמים (megadoses) של נוגדי חמצון ? למשל,60 מ"ג של ויטמין A, זאת בזמן שהמינון היומי המומלץ הוא 0.9 מ"ג, או 5000 מ"ג של ויטמין E, בזמן שהמינון היומי המומלץ הוא 15 מ"ג - מה הפלא שאחת המסקנות של "המחקר" הייתה שלוויטמינים .A ו-E יש השפעה שלילית על אריכות ימים.

• מתוך 747 מחקרים שהיו מועמדים להיכלל בניתוח, נבחרו רק 68. אתם יכולים לשאול בצדק "מה קרה לשאר 679 מחקרים שהתעלמו מהם?".מה היה הקריטריון לפיו הוחלט איזה מחקרים לקחת בחשבון? כמו שאומרים האמריקאים - This is a good one - המחקרים שזכו לכבוד היו אך ורק המחקרים שכללו לפחות מקרה מוות אחד. אתם מבינים - מתוך 747 מחקרים בנושא, רק 68 כללו מקרי מוות - בין אם המוות נגרם מהתקף לב, סרטן, רצח או התאבדות, לאו דווקא עם קשר כלשהו לשימוש בתוספי התזונה.

Oops :-( נדמה לי שהמדיה שכחה לציין את העובדה הלא חשובה זאת.

• ואם זה לא מספיק, מתברר שרוב המשתתפים באותם 68 המחקרים שזכו להיכלל בניתוח היו קשישים. במספר מחקרים ממוצע הגילאים היה מעל 80 (ואחד המשתתפים היה בן 103). מישהו אמר כאן "חיים קצרים"?

• רוב המחקרים התמקדו באנשים חולים, הסובלים ממחלות לב, סרטן, כשל כליות, דלקת פרקים, סכרת, קטרקט, פרקינסון ואלצהיימר. נכללו גם מחקרים שכללו מעשנים כבדים ואנשים עם מצבים קדם סרטניים. רק מספר קטן של מחקרים התנהל עם משתתפים בריאים.

בקיצור במקום להגיד "טפלו בבריאות שלכם כל עוד אתם בריאים, תמנעו מעישון ותשלבו תזונה מאוזנת עם תוספי תזונה במינונים שפויים", עיתונאים קופצים על הזדמנות ליצור סקופ - הרי זה מה שמוכר - גם אם זה אומר לספר אחוז אחד מכל הסיפור, גם אם זה אומר להתעלם מן העובדות...

הרי את מי באמת מעניינות העובדות?