הפלגות ושייט זה לא הכל 

הפלגות ושייט זה לא הכל

עוד מהילדות, מגיל צעיר ביותר, אפשר לאמור מהיום שאני זוכר את עצמי, אני אוהב ים, מים, שחיה, צלילה, דייג, הפלגות ושייט, סירות, יאכטות וכל מה שקשור בים, כך אמר לי דני והוסיף, אתה זוכר שגדלנו ליד הים וכבר מגיל צעיר היינו מבריזים מבית הספר רק בכדי להגיע לים ולחוף, שהיה בשבילנו חוף מבטחים כביכול.

שנים שלא ראיתי את דני, כאשר נפגשנו במקרה באיזה בר השוכן על צלע הר מול הים התיכון, יושבים עם בקבוק צונן של בירה ומעלים זיכרונות מימי הילדות, איך השתובבנו, בשכונה בא גדלנו ממש ממול הים, בגיל צעיר מאוד רצינו לבלוע את העולם כולו, עשינו הרבה שטויות אך גם דברים יפים ומאתגרים, יום אחד הגינו רעיון לבנות סירה אצלנו בחצר, את הידע רכשנו מידידים שעשו זאת לפני וזה עבר מפה לאוזן, אספנו כלים, סחבנו עצים ורכשנו את הדבקים והצבעים הנדרשים, היינו סך הכול שלושה חברים בגיל ההתבגרות ובגלל חוסר הניסיון שלנו החלטנו שבונים חסקה, בגלל שבימים ההם לא היה בנמצא מכשירים חשמליים עבדנו בצורה ידנית עם מסור ושופין, מכיוון שנדרש הרבה זמן לעגל לוחות של עץ לצורה מסוימת, דבר שגרם לדחייה בביצוע רק לאחר חמישה עשר חודשים סיימנו והורדנו את החסקה למים.

כן למעשה ים זה לא רק הפלגות ושייט אך כך התחלנו באהבת הים ומשם המשכנו להפלגות ושייט בים התיכון מול חופי נתניה, עוד בימים שלא היה שובר גלים היינו שטים על חסקה בלי סיפון ובלי מעקה.

הים שאב אותנו לא רק להפלגות ושייט, מכיוון שגרנו מול הים למעשה היינו מבלים את רוב שעות היום מול הבית חחח, בימי החופש הגדול או בחופשות מבית הספר היינו שורצים על חוף הים למעשה כל שעות היום, שלא לדבר על קומזיצים ומדורות שעשינו לפעמים בשעות הערב, בימים שהים היה סוער, או גלי יתר על המידה, היינו מעסיקים עצמנו בצלילה או ליתר דיוק שנירקול מעל סלעים שבאזור, מה שהביא אותנו בהמשך לקניית ציוד דייג, עסקנו בדייג חובבני בעזרת רובי דייג וצלילה וגם זריקת חוטי דייג מן החוף, זה היה פשוט מטריף לגלול חוט דייג על קופסת שימורים ריקה, בקצה החוט שני קרסים עם פיתיון, שהושלכו מן החוף לים למרחק שידנו הייתה מסגת ולהמתין לתפיסת דג, השלל לא היה מרובה אבל כך העברנו את הזמן, עוד סוג של בילוי היה לתפוס גלים בעזרת הגוף וללא גלשן, אני ממש זוכר איך היינו נכנסים למים גועשים על מנת לתפוס גלים, זה היה למעשה תחביב מאוד מסוכן להכנס לים סוער עם גלים של  שלושה וארבעה מטרים (במבט לאחור היום אני לא מאמין שעשינו זאת ).

כל זאת היה עוד לפני שבנו שובר גלים, חוף הים היה בתולי משהו, לימים הלך ונבנה שובר הגלים הראשון בנתניה, מה שהפך את חוף הים ליותר ממוסחר והומה אדם, מן הסתם היינו הראשונים לחנוך את שובר הגלים בדייג  ובקפיצה מהשובר, את הקפיצות מהר מאוד הפסקנו רק מפני שבקפיצה הראשונה של דני הוא קפץ על סלע ונפצע קשות בראשו, אך שובר הגלים הקנה לנו כל מיני רעיונות של שחיה אליו דרך הים והקפתו מצד לצד, דבר שהתאפשר כאשר הים היה רגוע.

כאשר בגרנו עברנו והיינו עסוקים בעבודה ופרנסה הבילוי בחוף הים היה רק בסופי שבוע או בשעות הערב לאחר שעות העבודה, ידענו למצות את קיומו של הים לא רק בשביל להשתולל אלה גם להירגע ולצאת משגרת היום יום, להגיע עם בת הזוג להביט בשקיעת החמה, להבחין איך האופק משנה גווניו לצבעי השקיעה, בשניים היינו יוצאים לשייט רומנטי וחוזרים אחרי שמחשיך.

לסיום אומר דני, ים זה לא רק הפלגות ושייט, ים זה אהבה שאפשר למלא אותה בהרבה פעילויות גם בימים ההם כאשר השייט לא היה מפותח, כיום ענף השייט בארץ גדל והתפתח בצורה מעוררת התפעלות, כלי השייט שנבנו וענף השייט שהתפתחו שינו בהרבה את הפעילות בים בארץ, מקומות עגינה רבים הוספו, בקישון, בהרצליה, בתל אביב, אשדוד, אשקלון, כינרת וכמובן באילת עיר הנופש הדרומית שלנו, שם  בים האדום הפלגות ושייט זה דבר מיוחד רק בגלל אופיו של הים שממוקם במפרץ סגור ומוקף בהרי אדום, דבר שמאפשר גם לשייטים עם חוסר ניסיון להשכיר יאכטה לכל מטרה.