מחשבות פילוסופיות על אהבה 

הערות הקדמה

בדרך כלל, מי שניגש לכתוב תקציר/מאמר על נושא מסוים, מתיימר לפחות, להיות מומחה ובעל דעת בעניין הנכתב.. אני לא מומחה ובעל דעת בעניין האהבה...... זכיתי במהלך חיי לאהוב אהבה רומנטית עזה וגם להיות נאהב, חלק גדול מחיי חייתי לצידה של אהובה וזכיתי באושר רב שהאהבה [ אהבה שאהבתי {נתתי} ואהבה שאהבו אותי {קיבלתי} ] העניקה לי... ידעתי גם אהבה לא רומנטית בחיי, אהבה למקומות, לנופים, למאכלים, לאמנות, למוסיקה, למשפחה, לחברים ועוד....... ידעתי גם ידעתי סבל וכאבים נפשיים כתוצאה מהאהבה..............
הנאמר כאן מבוסס בעיקר על האינטואיציה שלי, על כישוריי ויכולותיי האינטלקטואליות ועל האינטליגנציה הטבעית שלי: להסתכל......לשמוע......ולהאזין.....לראות ולתצפת.......לקרא.....לחשוב.....לשאול..............

מהי אהבה ?

פנים רבות לה לאהבה........... אנשים רבים חושבים על סוגיית האהבה מן הצד של היכולת שלהם להיות נאהבים ומשקיעים רבות בלהשיג מישהו שיאהב אותם, כאשר למרבית האנשים "נעלם" מהם מידת חשיבותו והשפעתו של מושא אהבתם על מכלול חייהם והם לא מקדישים את תשומת הלב הראויה להיותם הם עצמם אוהבים.... אנשים נוהגים להשתמש במושג "אוהב" או "אהבה" על מנת לבטא רגשות כלפי דברים או אנשים - הם אוהבים: חיות, ארוחה טובה, מקומות, נופים, תמונה, שיר, סיפור, לשמוע קטע מוזיקאלי, את החבר/ה שלהם, את אימם, בנם, אחיהם, הם אוהבים את הבית וכד'...וקיימת האהבה הרומנטית או הארוטית כפי שמכנה אותה אריק פרום.. האהבה מתגלה כמקור להפעלות אחרות...נובעת ממנה השמחה, הגאווה, ההזדהות; וכשמדובר באהבת אדם לאדם ובמיוחד באהבה רומנטית, עשויה האהבה לעורר צפייה למערכת יחסים הדדית, לנאמנות, מסירות ובלעדיות; האהבה מעוררת גם רגשות שליליים כמו קנאה עצבות, סבל, פחד, שנאה ועוד.....כך שגורלנו תלוי איפא באהבותינו - אנו מאושרים או אומללים, משועבדים או חופשיים, לפי המושא אותו אנו אוהבים. יתר על כן, - עצם דרגת מציאותנו, "נמוכה או גבוהה יותר", לפי טיבה של אהבתנו ולפי המהות של מושאה.

ברוך שפינוזה אומר בספרו "מאמר קצר על אלוהים, האדם ואושרו" כותב:"...אהבה הינה עקרון קוסמי השולט בכל תהליכי המציאות, היא הפעלה הכרחית של האדם.......אין אנו יכולים להשתחרר ממנה, האהבה מבטאת את מהותו של האדם, היותו מהות פסיכו פיזית.." שפינוזה אומר גם : " הנפש אוהבת את גופה......"

ברוך אברבנאל, ממנו הושפע שפינוזה אמר: " האהבה הינה הנאה מדבר והתאחדות {התמזגות} איתו".
ויקטור פרנקל בספרו "האדם מחפש משמעות" כותב על האהבה : "האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים פנימיותו. שום אדם לא ירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו... מעשה האהבה הרוחני מניח לו לאדם האוהב לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב, ויתירה מזו, רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו שעדיין לא הגיעו לידי הגשמה, אך מן הראוי שיתגשמו. ולא עוד אלא באהבתו זו מאפשר האדם האוהב לאדם האהוב להביא סגולות גנוזות אלה לידי הגשמה. הוא מעמיד אותו על מה שיוכל להיות ועל מה שראוי הוא להיות, ועלידי כך מתגשמת יכולת גנוזה זו....
רנה דקארט במכתב ששלח לשגריר צרפת בשוודיה, לאחר שהלה ביקש ממנו, בשמה של המלכה כריסטינה (מלכת שוודיה), לפרוש את השקפותיו בנושא האהבה, כותב "בתשובה לשאלתך, אני מבחין, ראשית, בין שני סוגים של אהבה: אהבה שהיא שכלית/רציונאלית באורח בלעדי, והשני, אהבה שהיא תשוקה. הסוג הראשון מתבטא כמדומני בכך שהנפש מבחינה במתת או בנכס כלשהו הנעדר ממנה ומתוך כך היא שופטת שהוא טוב לה, והיא כמהה להתחבר אליו... אך בהיותה של נפשנו מאוחדת עם גוף, אל האהבה הרציונאלית הזו מתלווה על פי רוב סוג האהבה השני, שניתן לכנותו הסוג החושי/החושני.. אין הוא אלא מחשבה מעורפלת.... כשם שהיובש שאנו חשים בגרוננו בשעת צמא היא מחשבה מעורפלת המדרבנת את הנפש לרצות לשתות, מבלי שתהא, עם זאת, זהה לרצון זה. באורח דומה, בשעת אהבה אנו חשים מעין חמימות מסתורית האופפת את לבנו, ושפע של דם השוטף את ריאותנו; הללו גורמים לנו לפשוט את זרועותינו לרווחה כמו על מנת לחבק מישהו והדבר משפיע על הנפש להשתוקק להתחבר אל המושא שלפניה..............".

אהבה רומנטית /ארוטית

אני מבקש למקד את הדיון כאן במה שאני מכנה "אהבה רומנטית", אריך פרום בספרו " אמנות האהבה" כותב עליה " תשוקה זו להתמזגות בין אישית היא הכוח החזק ביותר המפעם באדם. זו התשוקה הבסיסית ביותר, הכוח המלכד את המין האנושי, את השבט, את המשפחה, את החברה. הכישלון להשיגה פירושו טירוף או הרס - הרס עצמי או הרס הזולת..... בלי אהבה לא תוכל האנושות להתקיים אפילו יום אחד...."

כשנעורה בקרב אדם אהבה רומנטית, המחשבות, הדעות, ההרגשות, ההתנהגויות והצרכים של הנאהב/ת מקבלים "מעמד בכורה" בקרב האוהב. אהבה רומנטית הינה "יציאה" מעצמך אל הנאהב, ראיית צרכיו האמיתיים כקודמים לצרכים שלך. כאשר מתעוררת אהבה רומנטית, אהבה אמיתית כלפי אהוב/ה, זהו רגש עצמאי המפעיל אותנו, שאינו תלוי בדבר כלשהו. יש מי שחווים " אהבה ממבט ראשון" כיצד מתעורר רגש זה, אם לא כהפעלה עצמאית אינטואיטיבית שאיננה מבוססת על מידע מוקדם. הרגש מפעיל את האוהב, וממקד את התעניינותו, הקשבתו ונתינתו כלפי האדם האהוב. רגש האהבה מפעיל אותנו ומייצר בקרבנו פוקוס של עניין, תשומת לב ודאגה כנה ואמיתית לרגשות הנאהב/ת וכמשתמע מכך, נוצרת בקרב האוהב הכמיהה/דחף למקד נתינה מתוך ראיית הנאהב. בהתעורר רגש האהבה, עשויה לעיתים קרובות להתעורר בקרב האוהב הצפייה למעורבות, למערכת יחסים של הדדיות, נאמנות ובלעדיות. אבל אין ערבות שנזכה "לקבל" מהנאהב/ת אהבה בחזרה וגם לא מענה לאתגר היצירה של מערכת יחסים הדדית ובלעדית.......רק כאשר רגש האהבה שנעור בנו מלווה או ליתר דיוק מכיל את ההרגשה של - ללא תנאי ! או אז זוהי אהבה אמיתית ולא התאהבות...

תאווה תשוקה מין ואהבה


חשוב להבחין בין תשוקה שהינה פרי האהבה לבין תאווה שהינה פרי ההתאהבות ! תאווה, שהינה פרי הייצר (יש כאלה שאומרים שהתאווה היא פרי היצר הרע) הינה מרוכזות עצמית כשהאחר ("הנאהב כביכול") משמש אמצעי לצרכיי ולאושרי. לעומת זאת, כשרגש האהבה האמיתי נעור, יש תשוקה, תשוקה טהורה שאינה תאווה. התשוקה הזו מתמקדת בנאהב ומייצרת מוטיבציה עצומה בקרב האוהב לספק ולענג, לפעמים עד לאבדן חושים ושליטה, את הנאהב/ת תוך ראיית צרכיו של הנאהב/ת קודמים לצרכיו של האוהב. הנאהב במקרה של התאהבות, הוא אובייקט, אולי מקרי, בחוויה הפרטית של האוהב... הנאהב משמש אובייקט עבור האוהב לחוויה פרטית שלו.......בעוד שכאמור, אהבה אמיתית הינה התרחבות של העצמי אל האחר(הנאהב).




מימוש אהבה רומנטית

מימוש אהבה רומנטית אמיתית, אינה מסתיימת ברגש, בהרגשה, במילים וגם לא באמירות... אהבה אמיתית היא בעיקר עשייה !! מימוש אהבה רומנטית פירושה שניים, לאהוב ולהיות נאהב...כל אחד הוא גם אוהב וגם נאהב. כלומר = יחסים הדדיים של נתינה וקבלה, מעורבות, נאמנות ובלעדיות ! מימוש אהבה רומנטית אמיתית מחייבת, איפא, עשייה של שניים , האוהב והנאהב.

אבל, יחסים, בעולם החומרי בו אנו נתונים, הופכים לא פעם למקור לכאב ולסבל, ראשית בשל התפיסה החומרית של תחרות לעליונות, שנית בשל העובדה שאנו שבויים "בסיפורים הפרטיים שלנו" ואנחנו מרוכזים בעצמנו, ולא "רואים" את האחר; לכן, אם רצוננו באהבה רומנטית אמיתית שתאפשר לנו להעפיל לפסגות האושר העילאי ולחוות את הרגשות הנשגבים ביותר, ללא תנאים וללא גבולות; עלינו ללמוד זאת, ללמוד לאהוב, אהבה רומנטית ללא תנאים - לא לימדו אותנו זאת, אנחנו צריכים לגלות את היכולת הזו בעצמנו.

כמעיין המתגבר ללא תנאים



התבונה אינה מסוגלת מעצמה להביא אותנו אל האושר. היא יכולה רק ל ה ר א ו ת לנו מהו האושר ומהו הטוב העליון... התבונה " מנחילה" לנו את ההכרה של טוב ורע, היא מציבה בפני שכלנו את מטרתנו הסופית, היא "מצביעה " על היעד, המטרה וה "מקום " אליו יש לחתור. רק האינטואיציה, שעליונותה מכרעת על התבונה, בכוחה להובילנו "לשם" ולגאול את נפשנו. אהבה רומנטית אמיתית וכנה הינה הרגשה אינטואיטיבית מתפרצת; היא איננה ציווי, ואין האדם יכול "לאלץ " עצמו לאהוב. " אל תאירו את האהבה ואל תעוררוה... עד שתחפץ"- (מתוך שיר השירים). אהבה רומנטית כנה ואמיתית משוחררת לחלוטין מרגש של חובה או הרגל. אמנם, אדם האוהב אהבה רומנטית כנה ואמיתית, מקבל על עצמו התחייבויות שבאות לידי ביטוי, לעתים, בעשיית מעשים ובאמירת דברים מתוך הרגל, או, הנראים כאילו נעשו מתוך חובה; הרי שאהבה רומנטית אמיתית אינה אמורה לפתח את רגש החובה...ביטויי האהבה, מעשיו ואמירותיו של האוהב נובעים מתוך עצמו כמעיין מתגבר ומתפרץ של רגשות אינטואיטיביים, ללא חשבון וללא תנאים.


אהבה ואגו

האגו מעורב עד מאוד באהבה רומנטית. כשנעור רגש האהבה, האגו "נדרך" ומפתח רגישות יוצאת מן הכלל לכל תשדורת המתקבלת מצידו של הנאהב/ת; האוהב מפתח רגישות לכל תנועה, מבט וכל מסר בשפת הגוף של הנאהב/ת נקלט, מעובד ומעורר את האגו לפעולה. כשבקרב האוהב מתפתחת צפייה להדדיות והנאהב/ת לא משיב באותה הדדיות, זה האגו ש"סובל". לעיתם, האגו "אחראי" לכך שאותה אהבה, משלא נענתה הדרישה להדדיות, הופכת לשנאה ! גם אם לא נהפכת האהבה הנכזבת לשנאה, הרי זהו האגו "שמדממם" "בוכה" ו "סובל".
האגו גם אחראי על התעוררות הרגשות השליליים הנלווים לעיתים לאהבה רומנטית, כגון: קנאה ויתירה מזו, יצר הרכושנות/בעלות. אגו חלש עשוי להרגיש רגשות של איום מצד מתחרים דמיוניים, או אז, נעור רגש הקנאה, לעיתים, מייצר האגו הרגשת "בעלות/רכושנות" כלפי הנאהב. הרגשה זו {של בעלות על הנאהב} מייצרת בקרב האוהב תחושת בטחון/רוגע מדומה.
רגש הקנאה נעור כשלא שוררים יחסי אמון הדדיים ובעיקר כשבקרב האוהב { זה שמתעורר אצלו רגש הקנאה} מתפקד אגו חלש.
אהבה רומנטית אמיתית, כנה ו"נכונה", אל לה לעורר רגשות כאלו של קנאה או הרגשת בעלות; פיתוח מערכת יחסים הדדית של אהבה אמיתית וטהורה, ראוי שלא "יתערבו" בה רגשות שליליים מעין אלה.

מה אומרים ילדים על אהבה

קבוצת חוקרים הציגה שאלה בפני ילדים בגילאי 8-4 שנים. השאלה הייתה "מהי משמעות האהבה", והתשובות שהתקבלו היו הרבה יותר מרחיבות ומעמיקות מאשר אפשר היה לצפות מילדים בגילאים הללו.
האהבה היא התחושה הראשונה שמרגישים לפני שמתחילים הדברים הרעים.

כאשר אצל סבתאלה' שלי החלו הסימנים הראשונים של ארטריטיס, היא לא יכלה למרוח לק באצבעות הרגליים שלה, לכן הסבאלה' שלי מרח לה לק באצבעות, אפילו שגם לו אחר-כך התחילו סימנים של ארטריטיס בידיים שלו. זוהי אהבה.

כאשר מישהו אוהב אותך, הדרך בה הוא קורא בשמך היא שונה. אתה יודע כי שמך בטוח בפה שלו.

אהבה זה כאשר בחורה מתיזה על עצמה בושם ובחור מתיז על עצמו אפטר-שייב, הם יוצאים ביחד ומריחים זה את זו.

אהבה זה כאשר אתה אוכל עם חבר ונותן לו את רוב הטוגנים שלך, בלי שאתה מבקש את שלו ב! תמורה.

אהבה זה שכאשר החבר שלך עשה שטות שהזיקה לך, אתה מאוד כועס עליו, אבל אתה לא צועק, כי אתה יודע שזה עלול לפגוע ברגשות שלו.

פעם אחת אחותי הגדולה חלתה, וכל הגוף שלה התמלא בפריחה, והחבר שלה היה מבקר אותה כל יום. הוא לא חשש מזה שהוא עלול להידבק, והוא ליטף בלילות את הראש שלה עד שהיא היתה נרדמת, ואז הוא היה חוזר הביתה. זוהי אהבה.

אהבה זה מה שגורם לך לחייך אפילו שאתה עייף.

אהבה זה כאשר אמא שלי מכינה קפה לאבא שלי, אבל לפני שהיא מגישה לו, היא טועמת קצת כדי לבדוק שהקפה טעים.

אהבה זה כאשר אתה כל הזמן מנשק, ואפילו כשאתה מתעייף, אתה רוצה להישאר ביחד, לכן אתם מתחילים לדבר.

אהבה זה כאשר סיפרת לחבר שלך משהו לא! טוב על עצמך, ואז אתה פוחד שהוא לא יאהב אותך יותר, ופתאום אתה מגלה שלא רק שהוא לא הפסיק לאהוב אותך, אלא שאפילו הוא אוהב אותך יותר!

אהבה זה כאשר את אומרת לבחור שאת אוהבת את החולצה שלו, והוא מתחיל ללבוש אותה כל יום.

אהבה זה כמו זוג קשישים נחמדים, שהם עדיין ממשיכים להיות חברים טובים, למרות שהם ביחד כבר שנים רבות.

כאשר הייתי צריכה לבצע את רסיטל הפסנתר הראשון שלי, הייתי מאוד נפחדת ומבוהלת והסתכלתי מסביב בכל הקהל, עד שראיתי את אבא שלי מנופך את היד לעברי ומחייך אלי. הוא היה היחיד בקהל שעשה זאת, ואז נרגעתי.

אמא שלי אוהבת אותי הכי הרבה. לפני שאני הולך לישון, היא מכסה אותי באלף נשיקות. אף אחד לא מנשק אותי כל-כך הרבה כמוה.

אהבה זה כאשר אמאלה' שלי נותנת לאבאלה' שלי את מנת העוף הכי גדולה.

אהבה זה כאשר אמאלה' שלי רואה את אבאלה' שלי כולו מזיע ומדיף ריח, ולמרות זאת היא אומרת לו שהוא הכי-הכי חתיך, אפילו יותר מאשר רוברט רדפורד.

אהבה זה כאשר הכלבלב שלי מלקק לי את הפנים, למרות שהשארתי אותו לבד כל היום.

אני יודעת שאחותי הגדולה מאוד אוהבת אותי, כי היא נותנת לי את הבגדים שהיא לא משתמשת, ואז היא צריכה ללכת לקנות לעצמה בגדים חדשים?

אסור לומר ככה סתם "אני אוהב אותך" כאשר לא מתכוונים לזה. אבל אם באמת אוהבים מישהו צריך לומר לו, כי אולי הוא שכח.


המשך יבוא...........