כתבתי מספר מאמרים בנושא התנהלות כלכלית של משפחות, אני מקווה שזה האחרון בסידרה הזאת, כי אני רוצה לעבור לנושאים חשובים אחרים. מה שגרם לי לכתוב את המאמר היה, שראיתי קשר בין משפחות שמקבלות החלטות כלכליות משמעותיות, לבין זה שהן מתקשות לשמור על התקציב שלהן.
הדבר הראשון שאני רוצה לכתוב עליו, עוסק בהחלטות הכלכליות המשמעותית שהמשפחה לוקחת על עצמה. החלטות אלה יכולות להיות בתחומים שונים, אבל המשותף להחלטות האלה, שיש להן השפעה גדולה על התקציב ולתקופה ארוכה. כשאני מדבר על החלטה כזאת, הכוונה שלי להחלטה שיש לה יותר מחלופה אחת. במקרה של החלטה משמעותית, הכוונה שלי היא שהמשפחה בחרה בחלופה היקרה מתוך האפשרויות הקיימות. זה גם די טבעי שזאת תהיה הבחירה, כיוון שאנחנו לרוב רוצים ונמשכים לאפשרות האיכותית והטובה ביותר. בנקודה הזאת אני מציע לעצור ולהבין, שבעצם בחרנו חלופה שהמחיר שלה גבוה. אבל לא בטוח שברגע הבחירה הקדשנו מספיק תשומת לב לצורך שלנו לשמור על התקציב. אם אנחנו ממשיכים לקחת החלטות כאלה, אנחנו עלולים להגיע למצב שלא נעמוד בתקציב.
כל אחד יכול לנסות להיזכר, בהחלטה משמעותית שהוא לקח, איזה חלופות עם מחיר נמוך יותר היו לפני קבלת ההחלטה הסופית. אני רוצה לתת דוגמה מאחד התהליכים שהיו לי: משפחה רצתה לשפר את הכניסה לדירה שלה (אני לא רוצה בשלב הזה להיכנס לסיבות שהיו). החלופות שהיו לה: הראשונה, להישאר עם הכניסה הקיימת, ללא עלות, השנייה הייתה לשפר את הכניסה הקיימת, בעלות נמוכה יחסית, האפשרות השלישית הייתה לבנות שביל כניסה בצמוד לבניין, עם שער כניסה נפרד שנותן תחושה שנכנסים לבית פרטי בעלות גבוהה. זאת האפשרות שנבחרה. הבחירה הזאת היא אולי נוחה וטובה יותר, אבל היא גם החלטה כלכלית משמעותית, אותה יהיה צורך לשלם למשך תקופה ארוכה ותהיה לה השפעה גדולה על התקציב.
החלטה נוספת שאפשר לדבר עליה, היא למשל ההחלטה על רכישת דירה. גם במקרה הזה אפשר לראות שיש חלופות רבות במהלך הרכישה. חלופות שונות באשר למיקום הדירה – באיזה שכונה מדובר, האם הדירה במקום מרכזי או מרוחקת מהמרכז. גם לגבי השאלה באיזה בניין מדובר יש מספר אפשרויות – בניין חדש או ישן, כמה דיירים יש בבניין, האם יש מעלית בבניין, האם יש חניה ושאלות חשובות נוספות. גם לגבי הדירה עצמה יש אפשרויות רבות – מה גודל הדירה, כמה חדרים יש בה, באיזה קומה הדירה, ושאלות דומות. לכל אחד מהנושאים האלה יש השפעה על המחיר של הדירה. ככל שהעלות הסופית של הדירה תהיה גבוהה יותר, כך ההשפעה שלה על התקציב תהיה גבוהה יותר.
כמו אלה יש החלטות רבות נוספות: שליחת הילדים ללימודים בבית ספר שבו תשלום חודשי גבוה, מעבר ממשרה מלאה למשרה חלקית וירידה בשכר בעקבות כך, רכישת רכב והתשלומים השונים שנלווים לרכישה הזאת, החלטה על מגורים בשכירות בשכונה יקרה, נסיעות תכופות לחו"ל, תשלומים גבוהים לביטוח, תרומות חודשיות גבוהות, ועוד. קבלת מספר החלטות משמעותיות במקביל, עלולה להקשות על השמירה על התקציב.
אחרי שהבנו מה הן החלטות משמעותיות, נעבור להבין מה זה תקציב. כי אולי אם נבין יותר טוב מה זה תקציב, נוכל לדעת איזה החלטות משמעותיות אפשר לקבל ואיזה החלטות כדאי לדחות לתקופה אחרת. התקציב הוא בעצם התכנון של ההוצאות. הגודל של התקציב תלוי בגובה ההכנסות שלנו. כל משפחה צריכה לעשות את התכנון בהתאם להכנסה שלה. רצוי לתכנן תקציב קצת יותר קטן ושיישאר עודף קטן, מאשר לתכנן תקציב גדול יותר ושיהיה לנו גרעון.
התכנון מפרט את סעיפי ההוצאה והסכום שאנחנו מתכננים להוציא בכל סעיף. הסעיפים שאני מציע לתכנן בתקציב: הסעיף לשכירות/החזר חודשי למשכנתא; הסעיף לתשלומי חשמל; תשלום לארנונה ומים; הסעיף לרכישת המזון, ואחריהם סעיפים נוספים: תשלום לבתי הספר, תשלום לנסיעות ודלק, רכישת בגדים, תרופות, וסעיפים רבים אחרים. אני מציע שכל הסעיפים האלה ביחד, יהיו עד כ 70% מההכנסה. צריך לשים לב בתכנון, שהסעיפים הם רבים, אבל ההכנסה מוגבלת, ככל שנגדיל את כמות הסעיפים, יהיה לנו יותר קשה לעמוד בתכנון.
אני מציע 20% נוספים מההכנסה (רק במידה וההכנסה מאפשרת זאת), לנצל עבור רכישת מוצרים בתשלומים, או לכסף עבור החזר הלוואות. מה ששונה בחלק הזה מהחלק הקודם - החלק הזה מאפשר רכישת מוצר משמעותי, הרכישה הזאת יוצרת לנו התחייבות, לפעמים לתקופה ארוכה (לתשלומים או להחזר הלוואות). המשמעות שבמשך כל זמן ההתחייבות, לא נוכל להוציא יותר כסף מהחלק הזה של התקציב, עד שההתחייבות שלנו תסתיים.
ולבסוף, אני מציע להשאיר את 10% הנותרים מההכנסה (במידת האפשר), לתשלום עבור מקרים לא צפויים, תקלות שונות וחסכון.
לגבי השימוש באשראי, אני מציע עד כמה שזה ניתן לא להשתמש באשראי כיוון שהאשראי יקר, ואין אפשרות לתכנן את האשראי כחלק מהתקציב.
אנחנו יודעים שהחלטות משמעותיות הן יקרות, אנחנו יודעים שלרוב יש הרבה דברים שאנחנו רוצים, אבל התקציב שלנו מוגבל. אנחנו יודעים שיש שיטות שונות לתכנן את התקציב, אבל קשה לנו לעמוד בתכנון. איך ניתן לשפר את הקשר אצלנו בין התכנון לביצוע? הרגשות שלנו, הן אלה שעומדות בין התכנון לביצוע. כל אחד מוזמן לחשוב על משהו שהוא צריך, ולראות האם הוא יכול להבין בצורה מלאה למה הוא רוצה את הדבר הזה. או שהוא "פשוט רוצה". הצרכים שלנו מצד אחד וההתחייבויות הגדולות מצד שני יוצרות את הקושי לעמוד בתקציב.
לכאורה, בשלב הראשון שאנחנו לא עומדים בתקציב, אין כל כך בעיה. אנחנו צריכים משהו, אנחנו לוקחים התחייבות ויוצרים חוב. כשהחוב גדל אנחנו מחפשים דרכים להקטין אתו. אבל בשלב הזה אנחנו יכולים לגלות שזה מאוחר מידי. החלטות משמעותיות, עלולות ליצור לנו התחייבויות לתקופה ארוכה. חוב גדול מקשה בדרך כלל לשמור על התקציב. למי אנחנו יכולים לפנות במצב הזה? אולי להורים, אולי לבני משפחה. יש מצבים שבהם אחד מבני המשפחה מוכן לעזור. אנחנו לוקחים את העזרה שלו. אבל מה קורה איתנו? האם אנחנו מוכנים לשלוט במה שאנחנו צריכים? או שאנחנו רוצים שמישהו אחר יישא בנטל? זה הקשר בין התכנון לביצוע. ככל שהתכנון טוב יותר והביצוע בהתאם לתכנון, אנחנו נוביל את החיים שלנו בכוחות עצמנו. ככל שהביצוע יהיה יותר רחוק מהתקציב שלנו, אנחנו עלולים יותר ויותר לא לשמור על התקציב ואולי גם להיות לנטל על המשפחה שלנו ועל הסובבים אותנו. בואו ניקח החלטות משמעותיות בהתאם לתקציב שלנו, כדי שנוכל להוביל את החיים שלנו בעצמנו.
אני ראש צוות ומלווה משפחות להתנהלות כלכלית נכונה בפעמונים, הולך ומצלם בשביל ישראל עם מכון אבשלום, הערך של שמירה על הטבע בארץ חשובה לי.
