בית המשפט דחה בקשת סוכן אונייה להשבת כספים מנמל אשדוד 

פתח דבר

עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות (להלן: "סוכן האונייה") להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: "הנמל"). בזמנים הנכונים לתביעה, שמשה החברה כסוכנת אוניית הנוסעים "ונוס" ובמסגרת תפקידה העבירה סכומים שונים לטובת הנמל בגין אגרות נמל והוצאות האונייה. כדרך קבע, מעריך הנמל את הסכומים שבנדון ב-10% יותר ומשיב את הפער העודף בעת הגעת החיובים הסופיים.

טענות הצדדים

לטענת סוכן האונייה, נדרש הנמל להשיב סכום עודף של 225,321 ש"ח שהוא הפער בין הסכום שהעביר סוכן האונייה לנמל בגובה של 745,000 ש"ח והסכום בו חויבה האונייה בפועל בגובה 519,679 ש"ח. בתאריך 12.8.12, בעת שמונה לאונייה כונס נכסים מטעמה, הועברה פניה להשבת הסכום אשר נענתה בשלילה.

הנמל מצדו טען, כי הוא אינו מחויב להשיב דבר לחברה בשל חוב האונייה בגובה של 367,723 ש"ח שנוצר בעקבות ביטול הסכם זיכויים והנחות שנחתם בין בעל האונייה והנמל. הסכם זה טען הנמל, מחייב גם את סוכן האונייה בשל יחסי השליחות בין האונייה וסוכן האונייה. מתוך כך טען סוכן האונייה, כי ההסכם בין בעל האונייה והנמל נחתם תוך חריגה מהרשאה, ללא נוכחותו או בהסכמתו וממילא מעולם לא הסכים כי כספים שהועברו לטובת הוצאות האונייה ישמשו כערבות בהסכמים עם הנמל.

באותו עניין הוסיף סוכן האונייה, כי טרם מינוי כונס הנכסים לא היו לו חובות כלפי הנמל וכי הנמל הטעה אותו לחשוב כי סכומים עודפים שהועברו לרשות הנמל יוחזרו אליו. 

הדיון המשפטי:

לאור עדותו של רב חובל האונייה ומסמכים שונים שהוצגו במסגרת ההליך קבע בית המשפט, כי לא עלה בידי סוכן האונייה להוכיח את תוספת התשלום בפועל בגובה 10%. נוסף על כך קבע בית המשפט, כי סוכן האונייה לא הוכיח אילו חלקים מהסכום שהועבר לנמל שייכים לו ואילו חלקים מתוך הסכום שייכים לאונייה בלבד ויכולים לשמש כערובה לחוב האונייה.

בבחינת יחסי סוכן האונייה והאונייה קבע בית המשפט, כי לאור הסכמות עבר בין סוכן האונייה  והאונייה מתקיימים יחסי שליחות בין הצדדים. יחד עם זאת ובהתאם לחוק, קבע בית המשפט כי באשר לחוב האונייה כלפי הנמל יש להגביל יחסים אלו. בית המשפט הפריד בין חלקי החוב וקבע, כי מקום בו נוצר חוב בשל הסכמות בין הנמל ובעלי האונייה ללא ידיעת סוכן האונייה ומבלי שלסוכן האונייה ישנה דרך לדעת עליו אין לחייב את סוכן האונייה. ובאשר לחוב שנוצר עקב ביטול הנחות מסחריות ביחס לתשלום אגרות נמל יש לחייב את סוכן האונייה, לאור ידיעתו כי כספים שהועברו מטעמו לטובת אגרות נמל יכולים לשמש גם לצרכים שונים.

בנוסף לכך קבע בית המשפט, כי ההסכם בין בעלי האונייה והנמל נחתם כדין ולא מהווה חריגה מהרשאה.  

החלטת בית המשפט 

בית המשפט דחה את בקשת סוכן האונייה וחייבו בשכר טרחת עורך דין והוצאות.

ת"א 1090-11-15 דינמיק שרותי ספנות (דשס) בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, ניתן ביום 16 בדצמבר 2018 ע"י כבוד השופטת טלמור פרס.