היעד מאדים
היעד הבא של בני האנוש שהגיעו לירח הינו כוכב הלכת המאדים. אמנם כוכב הלכת נוגה קרוב יותר במסלולו לכדור הארץ מהמאדים אך תנאיו הסביבתיים של נוגה ועיקר האטמוספירה שלו הרעילה (המורכבת מפחמן דו חמצני) מסירים אותו כמועמד ליעד הבא שבן אנוש אמור להגיע אליו.
הבעייתיות העיקרית של ההגעה למאדים הייתה המרחק המשמעותי ביחס למרחק הירח מאיתנו. את המסע לירח עשו אסטרונאוטים בשלושה ימים. מרחק של כשלוש מאות שמונים אלף קילומטר בממוצע. בטכנולוגיה של היום מסע למאדים יארך כחצי שנה. במקרה של תקלה, המידע עליה יגיע למרכז הבקרה דקות ארוכות לאחר היווצרותה שכן מאדים מרוחק מכדור הארץ מרחק ממוצע של כעשרים דקות אור. שם גם עשרים דקות לוקח לגלי הרדיו להגיע לכדור הארץ מהמאדים.
על עובדה זו מתבססת הפואנטה של הסרט "חטיפה בעת אפס" שהינו תוצר של הקונספירציה של המאדים שנמצאת על כדור הארץ. בטלוויזיה מוקרנת שיחת טלפון שבה כביכול משוחח אחד האסטרונאוטים עם אשתו. מהנדס אלקטרוניקה. השיחה מתנהלת בזמן אמת. "מה שלומך"? שואלת האישה והאסטרונאוט עונה לה מיד "טוב".
במציאות משיחת טלפון מכדור הארץ למאדים מתן התשובה צריך להנתן לאחר כארבעים דקות. כעשרים דקות הלוך ועשרים דקות חזור. מרחק כדור הארץ מהמאדים כעשרים דקות אור. שזו גם מהירות גלי הרדיו.
על זמן אמת הקשר למידע אסטרונומי
אנו מקבלים את האינפורמציה החזותית שלנו באמצעות גלי האור. בניגוד למה שחשבו פעם מהירות האור אינה אבסולוטית בגלל המהירות העצומה. מתברר כי האור נע במהירות של שלוש מאות אלף קילומטר בשנייה וזאת מהירות עצומה לכל הדעות. במהירות זו יכול האור להקיף את כדור הארץ בקו המשווה בשבע וחצי פעמים בכמות של כדור הארץ אפשר להתייחס לנתונים שאנו מקבלים כזמן אמת. אבל כבר כשמדובר במרחק לירח מתברר שלוקח לאור כאחת ורבע שניות להגיע מהירח אלינו. גם שיחה עם האסטרונאוטים שהיו על הירח לקחה כשתיים וחצי שניות לקיימה בכיוון אחד ובאותו זמן חזרה.
כך שהתקבל הרושם שגם על שאלות פשטניות כמו "מה נשמע" ניתנה תשובה מהוססת. כשמדובר בשמש הרי שלקרני האור שלה לוקח כשמונה וחצי דקות בערך להגיע ממנה אלינו. אם השמש חזקה פתאום הרי שאנו נדע על כך רק כעבור כשמונה וחצי דקות. כשמדובר למשל בכוכב הלכת צדק, שמרוחק בערך פי שבע מאיתנו, מאשר לשמש לוקח לאור שלה כחמישים דקות להגיע אלינו.
אורנוס נחשב כיום ככוכב הלכת המרוחק ביותר לשמש אחרי שאת פלוטו הורידה האגודה האסטרונומית הבינלאומית בדרגה והפכה אותו לכוכב לכת ננסי. לאורו של אורנוס לוקח כשעתיים להגיע אלינו.
נעבור לכוכבי שבת. שבת כך הם נקראים, למרות השם האנכרוניסטי, כי אין גרם שמימי אשר שובת בתנועה ביקום. בעצם כשמתכוונים לכוכב שבת מתכוונים לגוף כמו השמש שלנו. גרם שמימי מאין זה כאמור כמו השמש שלנו, הקרוב ביותר אלינו, היא פרוקסימה צנטאורי. לאורו לוקח להגיע כארבע ורבע שנית אור ואורו שאנו צופים בו כמו שהוא לקח להגיע אלינו כארבע ורבע שנות אור לפני כן.מכאן שלוקח לאורו להגיע יותר זמן מאשר לוקח לתלמיד גימנסיה לסיים ארבע שנות לימוד וכשמדברים על כוכבים מרוחקים יותר בסדר גודל של עשרות, מאות ומיליוני שנות אור הרי שלאור שלהם להגיע אלינו לוקח עשרות מאות ואלפי שנים. וגם מיליוני שנים להגיע אלינו.
אם נסתכל ההיפך הרי שאם ישנה דמות מסוימת של אדם מפותח על כוכב מסוים המרוחק אלפי שנות אור מאיתנו והוא מצויד נניח בטלסקופ וכאילו משקיף עלינו מהעבר כשאצלנו היתה תקופת התנ"ך, הוא יכול לראות את אברהם אבינו מהלך בארץ ישראל והוא יוכל לצפות בדברים נוספים מתקופת התנ"ך למרות שהם הסתיימו מזמן ואין להם כל זכר בהיסטוריה שלנו.
רפאל לירז
