האם את או אתה בוחרים להיות טובים יותר, או בעצם עליון יותר לעומת האחרים, שווה להתעכב רגע על המילה טוב יותר ולהבין אותה לעומק, אני טוב יותר ביחס למה או למי, כשאני מנסה להיות טוב יותר, אני מנסה בעצם לזכות באהדת ההמונים, במציאת חן, מגייס את האחרים שירצו בי ויפנו אלי את האנרגיה שלהם וכך אמלא את החסך שלי בכוח, השפעה, אהבה, צומת לב, וכן הלאה.
זהו הקרב על האנרגיה, על צומת הלב, למלא את הצורך בהערכה, כל אחד פועל בדרך משלו, אותה הוא פיתח ושכלל עם השנים בטוב או שלא בטוב, העיקר לא להישאר מחוסר אנרגיה, אבל האם באמת אני זקוק לה, האם זו הדרך להשיג אותה ואולי זו איננה הדרך הנכונה אלא הדרך הקלה או הדרך היחידה שאני מכיר ואיך הדרך בה השגתי אנרגיה מאחרים משפיעה עלי, לא לטווח הקצר כמו חתול שמלקק עכשיו שמנת, אבל לא שם לב שהכלב כבר מאחוריו.
אופן ההתנהלות שלנו משפיע על איך שאנחנו, לא רק מה השגנו אלא גם הדרך שעשינו את זה, היא בעצם יותר משמעותית ומשפיעה על מי שנהיה בעוד רגע, הדרך בה אני בוחר ופועל למלא את מה שחסר לי, היא עושה אותי למי שאני ולא מה השגתי, מה השגתי היא רק הבמה, הכלי שעליו מתעצבת דמותי רגשית ומוסרית, מה שהשגתי הולך כלעומת שבא ואני חייב להזין אותו שוב ושוב, החשוב הוא מה נישאר, אני נשאר.
זו היא חלק מההתנסות והלמידה שלנו כאן בעולם, נולדנו עם הצורך בהכרה, במציאת חן, עם השתוקקות בלתי נגמרת לאהבה ומילוי תחושת חוסר הערך התמידית המקננת בנו עמוק בפנים, בתחפושת זו או אחרת, הנקודה החשובה היא להפנות ולבקש את המילוי מהמקום הנכון, אנחנו מנסים לזכות בו מהאחר, מהחברה, במקום לחפש בתוך עצמנו או במקום גבוה מאתנו, יהיה זה מה שזה יהיה עבורי, אלה הן דרגות ההתפתחות שבהן נמצא האדם.
מישהו זורק את הקוביות וזה לא אני, לי נשאר לצעוד בהתאם, האם אנסה לצעוד בקצב של האחר כי ניראה לי שהוא ממש מושלם, מה אני בכלל יודע עליו, הקוביות נזרקו עבורי ורק עבורי, אין לי תחליף אבל זה לא אומר שאני לא צריך לתת לעצמי דין וחשבון, לבדוק מה עובד טוב עבורי ומה לא, להבין ולהחליט מי אני רוצה להיות, לפעול מתוך הקיים דורש ממני כנות, התבוננות פנימית, לא באוטומט, להתחיל כל רגע מחדש עם מה שקיבלתי וזה המון, אם רק אדע להשתמש באור נכון, לאפשר לאור לשרור בתוכי, כך אתקרב לעצמי ואדע מי אני, האור מחייה את הנשמה שמחייה את הנפש שמחייה את הגוף.
כך אנו בנויים וזה בהישג ידנו, לאפשר את הכניסה של האור על ידי פינוי החסמים, אפשר לקרוא להם רוע, אך הם מופיעים בתחפושות שונות וכך הם מקבלים לגיטימציה, גם רגשי אשמה אינם משרתים טוב במקרה הזה, זו הדרך, בשביל זה אנחנו כאן להתמודד עם הקושי ולהישאר עדיין מחובר לאור למרות ועל אף הכול.
פקפוק באור יוצר צל, צל יוצר מחלה, בסופו של דבר חסימת האור מונע ממנו להחיות את הגוף החי, חי שווה אור, אני חי במילואי או רק בחלקי, לאיפה האור אינו מגיע בחיי, למה אני מתנגד, ההתנגדות איננה מודעת בדרך כלל, ונתפסת על ידי כמשהו שמשרת ומגן עלי, כמו האמונה ש"אחרים יותר טובים ממני", או ש"אני תמיד חייב להצליח" וגם "אין סיכוי שמישהו אוהב אותי" . זהו מעצור שאני שם בחיי על מנת להיות "בשליטה" ולא לתת לקוביות להמשיך ולהתגלגל ולכוון את חיי במסלולם הנכון.
שמואל בן איש מנהל ומטפל ב"דרך האור" מרכז לרפואה משלימה בקיבוץ ברעם, סדנאות הרצאות טיפולים פרטניים וחוגים, להתפתחות אישית וצמיחה רוחנית, טיפולים אנרגטיים, קבלת מסרים והדרכה רוחנית.
