לא ארנק ולא חרב - המשפט הוא מגדלור ,מצפן מוסרי ,רועה חברתי. 

לא ארנק ולא חרב – המשפט הוא מגדלור ,מצפן מוסרי ,רועה חברתי.

כוכב הצפון המצפוני אמור להדריך אותנו –אבל אם נחפש אותו בשמיים לא נמצא אותו . הסיבות לכך הן כי דברים שבלב אינם דברים וקיים רצון פנימי אמתי להשיג בכל מחיר מטרה כלשהי גם אם לא בדרך הישר.זו נורמה תרבותית ולא אחת בני אדם פועלים באי-הגינות כמשקל נגד הצד השני ומאשימים את האחר/המוסדות בטענת לא נעשה דבר שהיא טענת האפסות.

באספקלריה של אדם הגון וסביר נעשים מעשי שחיתות בארגונים ובכלל כאשר קיים לא אחת  קושי לזהות טענות המקימות עילה ליצירת האשמה . על אחת כמה וכמה ברור כי חובת תום הלב אינה נחלת העבריינים . העבריינים תמיד יטענו להררים התלויים בשערה בטענה כי מנפחים את עילת האשמתם ,כאשר בביצוע עבירותיהם נמצאים  בחזקתם גם ארנק וגם חרב , והמלחמה בהם הינה רק בעזרת כוח השכנוע של בית המשפט. האשמות לעיתים מועלות עקב מצג שווא או פליטת קולמוס או בבחינת כזה ראה וקדש . לא אחת אנו עדים לאירועים שסופם מעיד על תחילתם .לכן, בבואנו לבחון כל נושא אנו  חייבים לדעת כי מבחני חפות אינם נבחנים בטור אלא במקביל במטרה להגיע לאמת. חשוב להבין בין הדברים ,השיקולים והמדיניות את מוסר ההשכל או במילים אחרות : מה היה מבין אדם סביר שמסתכל על ההתנהגות  האנטי חברתית  של הצדדים להתדיינות. האדם הסביר הינו בית המשפט שרק בכוחו למנוע מן הצדדים מלהתעבר על ריב לא להם, לטובת צדק חלוקתי חברתי.

בחזרה לכוכב הצפון המצפוני שאמור להדריך אותנו. אם נחפש אותו בשמיים לא נמצא אותו מכיוון שעבריינים כלכליים למשל שהנם שודדי הקופה הציבורית מתנהלים לפי "נורמות הארנק והחרב". דהיינו: התנהגות שממוקדות בכוח ובכסף. מאפייני התנהלות זו הינם: א) נטייה גדולה יותר לחוסר אחריות, זלזול בחוקים, לקיחת סיכונים גבוהה וחוסר מהימנות  ב) לאינדיבידואלים  בעלי מאפיינים הדוניסטיים, נרקיסיסטיים, או בעלי שליטה עצמית נמוכה - יש נטייה גדולה יותר להיות עברייני צווארון לבן ג) אנשים עם אישיות חיובית מוחצנת ונטיות נוירוטיות, מועדים יותר להיות מעורבים בעבריינות צווארון לבן ד) לאנשים מאוד עקשניים וממוקדי מטרה, חברותיים, מחושבים, ושולטים באינטראקציות חברתיות מועדים יותר להיות מעורבים בעבריינות צווארון לבן  ה) ההזדמנות לבצע עבירה, ביחד עם שליטה עצמית נמוכה (שגם מתויגת כנטייה לבצע עבירה) היא הסיבה הבסיסית של כל העבירות הפליליות ו) קבלת ההחלטה לבצע עבירה איננה רציונלית ושקולה אלא אינטואיטיבית שמבוססת על דחפים אישיים.