גן עדן קטן בנורבגיה הרחוקה 

  כמה מים נכנסו לי לאף, אני לא יכול יותר עם הגלים המחורבנים האלו. כל פעם שאני נכנס לים לשחות בא איזה גל ומפוצץ לי את הנחיריים במלא מלח. מה היה כל כך קשה לעשות אוקיינוס מתוק ? יש לנו ימה מתוקה שאפשר להתרחץ בה בכיף, ואפילו לא נעשים כל כך דביקים בכל הגוף מהמלח, אבל כשאני יוצא מהים אני מרגיש כאילו סיימתי עכשיו לאכול קרטיב לימון, אבל בכל הגוף, כולי דביק, מגעיל והכי גרוע אני מריח כמו דג טונה.

למרות זאת, ים זה הדבר הכי טוב ביקום. זו האמבטיה הכי גדולה בעולם והכי כיף זה, שאם אתה רוצה הוא יכול להיות רק שלך, ואם  בא לך אתה יכול לחלוק אותו עם 1000 נשים שלובשות בגד ים קטנטן ונראות במיטיבם , כמה שפחות שכבות לבוש יותר טוב.

  אף פעם לא הבנתי איך זה יכול להיות ? כשאתה הולך ברחוב באמצע העיר, בדרך כלל, כמעט כולן מכוערות, אבל בים, פתאום כולן כל כך שוות. יש דברים שאני לא רוצה להבין אלא רק לחייך מהם.

לראות כל כך הרבה בחורות בבגד ים זה פשוט חלום !!! אבל אני אוהב ללכת לחוף נודיסטים ששם זה פשוט סרט כחול להמונים. אלפי אנשים , גברים, נשים, שמנים, רזים, שווים או ממש מגעילים מסתובבים ערומים. נכנסים לים, משחקים מטקות, שכל החבילה קופצת או סתם חוגגים עם אבטיח טוב. כל פעם שאני בחוף נודיסטים בישראל אני נזכר בדבר האמיתי. הייתי בטיול לנורווגיה וביקרתי את הדודה הנפלאה שלי שגרה באוסלו כבר שנים, אבל רק עכשיו היה לי את השכל הישר לבקר אותה.  יצאתי באחד הלילות לפאב ופגשתי בחור בלונדיני, גדול ושיכור בקיצור נורבגי טיפוסי, לאחר שהתחברנו קצת הוא הסכים לגלות לי את הסוד של אוסלו בקיץ, וסיפר לי על חופים שיש שם . זה שיש חופים, זה לא סוד גדול ונורווגיה אפילו ידועה בכל העולם בגלל הפיורדים שלה, אבל חופי הנודיסטים ידועים קצת פחות. והוא סיפר לי בדיוק איך מגיעים אליהם. אלה לא ממש חופים אלא יותר איים שמגיעים אליהם עם סירה קטנה. סירה שמביאה אותך לגן עדן קטן ויפיפה מלא באנשים ערומים ויפים מרוכזים על אי קטן. כמובן שיום למחרת אחרי שהתעוררתי ויצאתי מהאנג הובר, החלטתי לצאת ולבדוק אם הסיפור באמת נכון או שסתם דמיינתי את הכל כשהייתי שיכור. לקחתי אוטובוס לחוף הים ומשם סירה קטנה שעלתה לי מחיר מופרז בטירוף אבל בשביל החוויה שהוא סיפר לי אתמול הייתי מוכן להשקיע.

  לאחר 15 דקות בסירה הגעתי לאי מהמם עם רצועת חוף לא גדולה כאשר כל שאר האי מלא ביער ירוק- עד. הזכיר לי קצת את הסרט "החוף", רק שפה בשונה מהסרט, כולם היו ערומים, והיו הרבה אנשים. ירדתי מהסירה והתחלתי לבחון את החוף, הרבה אנשים ערומים אבל בשונה מכל מדינה אחרת בעולם, ששם חופי הנודיסטים נחמדים אבל לא ממש מציאה גדולה, כי על כל חמישה גברים יש בחורה אחת ועל כל חמש בחורות שמנות יש בחורה אחת שנראית נורמאלי, פה כל זה היה שונה. זה היה המקום הכי שווה בעולם. כולם, פשוט כולם, היו אנשים יפים עם גוף מחוטב במיוחד. טוב, לא כולם אבל לפחות 99% היו כאלה מה שאומר שכמעט 50% מאוכלוסיה היו בחורות יפות ולא פחות חשוב מזה ערומות, גן עדן קטן, כבר אמרתי ?

אני כמובן אחרי 10 שניות נראיתי כאלו נולדתי על האי: גבוה, שזוף (ת'אמת שלא ממש שזוף אבל זה הולך טוב עם הסיפור) וערום, מסתדר מצוין עם הנוף המקומי, הבעיה היחידה שהייתה לי זה עם החבר הקטן שלי (הוא לא ממש קטן אבל גם זה מסתדר טוב עם הסיפור ) שכל הזמן רצה להתרומם וגם להציץ ולראות משהו עם העין היחידה שלו, מה שהוביל אותי להיות רוב הזמן במים לצנן אותו או לשכב על הבטן אחרת הוא נעמד כמו תורן, בוחן את כולן. מיותר להוסיף שאחרי שגיליתי את האי ביליתי שם את כל החופשה שלי, 14 יום במספר. ואחרי כמה ימים אפילו החבר הקטן שלי התרגל לנוף והתחיל להירגע ויכולתי סוף סוף להשתזף בהנאה. חזרתי לישראל, ואף אחד לא הבין, איך זה יכול להיות שנסעתי לקור הנורווגי וחזרתי כזה שזוף, אך את הסוד לא גיליתי, ואמרתי להם שזה מהסקי.