הזעת יתר בכפות הידיים - התגברות על מחסום הבושה 

חשוב להבין שהזעת יתר בכפות הידיים הינה מצב רפואי בלתי נשלט שמשפיע על הסובלים ממנו בחיי היום יום שלהם.

המזיעים מפתחים לעתים התנהגות הגנתית כדי להסתיר את הזעת היתר שלהם מתוך מבוכה, בושה ופחד מתגובת הסובבים אותם. התנהגות זאת כוללת המנעות מלחיצת יד, חיבוק, וכל מגע גופני, וכן התרחקות ממצבים חברתיים שעלולים ליצור מגע כזה. במקרים בהם אין אפשרות להימנע, מאמצים המזיעים טכניקות לניגוב מהיר של כף היד בבגד או בתוך הכיסים וניכר עליהם שהם כל הזמן מוטרדים מן הבעייה.

חשוב להבין גם שהזעת יתר יכולה לגרום גם לנזק נפשי. בסקר שנערך על ידי האגודה הבינלאומית להזעת יתר, נמצא ש-90% מן הסובלים מהזעת יתר מדווחים שקיבלו תגובות שליליות ואף אכזריות מאנשים שהתייחסו להזעת היתר שלהם. הערות כאלה פוגעות ומזיקות נפשית, במיוחד לילדים הסובלים מהזעת יתר.

באותו סקר נתקבלו תשובות המעידות על ההשפעה החזקה של התופעה על הסובלים ממנה. שיעור ניכר מן המשיבים נתנו תשובות מן הסוגים הבאים:

• הזעת יתר משפיעה על הרגשות שלי.
• השפעת יתר משפיעה על הבטחון העצמי שלי.
• עקב הזעת היתר אני מתוסכל בעת ביצוע פעולות יום יומיות.
• אני מרגיש מדוכא ולא מאושר.
• אני חש מבוכה במצבים חברתיים.
• אני נמנע מלחיצת יד או כל מגע גופני.
• אני חש שמצבי הנפשי מושפע עקב הזעת היתר.

תשובות כאלה מעידות על ההשפעה הרבה שיש להזעת היתר על הסובלים ממנה בכל גיל.

הדרך בה ניתן לסייע למזיעים הינה להתגבר על מחסום הבושה ולעודד אותם לחפש פתרון לבעיית ההזעה שלהם. עדיף שמסרים כאלה יבואו מצד אנשים קרובים ממש, אנשים שיכולים להרשות לעצמם לדבר על נושא כה אישי ורגיש מבלי לפגוע ולגרום להתרחקות שתביא לתוצאה הפוכה מן הכוונה.

המסרים צריכים לכלול מספר שלבים שיש להעביר בעדינות הראויה. ראשית, הכרה בסיטואציה ובכך שעל אף ניסיונות ההסתרה, הסובבים אותם מודעים לבעייה, חשים בניסיונות ההסתרה ומשתפים פעולה בהתעלמות. בכך המצב הופך להיות פאתטי ואף מחמיר את הסיטואציה. לאחר הכרה בבעייה ומניעת כל הדחקה, יש לעודד לימוד של התופעה. קיימים מאמרים באינטרנט שמאפשרים ללמוד על מהות ותפקוד ההזעה ועל התופעה של הזעת יתר.

לאחר הלימוד והכרת הבעייה, מגיע שלב החיפוש אחר פתרונות מתאימים לטיפול בהזעת היתר כדי למנוע את הפגיעה באיכות החיים ולהגיע למצב תפקודי וחברתי נורמלי כמו כל אחד אחר. רוב המזיעים אינם מודעים לכך שקיימים פתרונות שיכולים ממש לשנות את החיים שלהם, ומשלימים עם מצבם שפוגע בהערכה העצמית שלהם ושל החברה אליהם.

אפשר לסייע בחיפוש הפתרון בכמה אופנים. לקבוע פגישת התייעצות עם רופא עור שיסביר על מהות התופעה ועל הפתרונות הקיימים. אפשר אפילו לחפש ולמצוא באינטרנט מידע על הפתרונות העיקריים.

קיימים פתרונות משלושה סוגים: ניתוח הנקרא "סימפטקטומי", בו המנתח מנתק את העצב הסימפתטי האחראי על ההזעה בחלק  העליון של הגוף. ישנן גם זריקות בוטוקס המשפיעות על העצבים המפעילים את בלוטות ההזעה, לפחות באופן זמני, וישנו טיפול בשיטה הנקראת Iontophoresis המשפיע על בלוטות ההזעה בכפות הידיים והרגליים באמצעות זרם חשמלי חלש ומבוקר בין כפות הידיים.

רוב המטופלים מעדיפים את הטיפול בשיטת ה-Iontophoresis, עליה ממליצים גם רופאי העור בישראל ובעולם. כך למשל, איגוד רופאי העור בבריטניה הוציא בחודש יוני 2019 דף עמדה המציין טיפול זה כיעיל ביותר לטיפול בבעייה.

מחקרים רבים פורסמו במאמרים בכתבי עת רפואיים וגם בהם שיטה  זאת מוצגת כיעילה ביותר.

הטיפול בשיטה זאת מבוצע באמצעות מכשיר אותו ניתן להשיג גם בישראל אצל מספר ספקים אותם ניתן למצוא בחיפוש קל באינטרנט. רוב המטופלים מעדיפים מכשיר שאינו מחובר לחשמל שבקיר בעת הטיפול, אלא מופעל על ידי סוללה נטענת ללא חשש התחשמלות.

לסיכום, כל הסבל הכרוך בהזעת יתר, הן למזיעים והן לסובבים אותם, יכול להימנע על ידי טיפול נכון שיביא לשינוי משמעותי ומהיר באיכות החיים.