לא מסתדר לי מבחינה מספרית 

אני יושב בבר וחושב, אך אני לא מבין את זה. יותר משישה מיליארד אנשים יש בעולם, מתוכם יותר מחצי הן בנות, ואני עדיין לא מצליח למצוא בחורה, שתמשוך אותי מינית ונפשית, שלא יהיה לה חבר ושאני אוכל לאהוב יותר מחצי שנה. אה, וכן, שגם היא תאהב אותי, זה גם חשוב. איך אפשר להסביר את זה? הרי מבחינה סטטיסטית כל שבוע,הייתי צריך להכיר שלוש בחורות, שהייתי רוצה לאהוב למשך כל חיי, ולהתחתן איתן, ולעשות להן תריסר ילדים. את מערכת היחסים שלי אני רוצה לכל החיים ומוכן לשלם עליה מחיר מלא ובמזומן. 

בפועל זה קרה רק פעם אחת ב-25 שנה, וגם זה לא עבר את הקטגוריה של יותר מחצי שנה. מאז שהייתי קטן חשבתי על זה אם אני אמצא מישהי. פעם הייתי בטוח שכן, אבל עם השנים, אני מתחיל לחשוב שאולי זה לא יקרה. ואולי דווקא כשאני אהיה בן 70 ובלי שיניים אני סוף סוף אכיר אותה.  אבל גם אם כן, מה זה משנה. בגיל הזה אני אשמח, אם אני אגמור פעם בחודש.

ת'אמת, שאני אשמח אם בגיל הזה אני אזכור איך קוראים לי. אבל אני הכי אשמח אם אני סוף סוף אכיר מישהו נורמלית, בעדיפות בחמש שנים הקרובות. חזרנו לנושא המוזר הזה, איך זה יכול להיות שזה לא קורה?, הרי יש אנשים שמכירים אנשים שמשלימים אותם יותר פעמים, ממספר הפעמים שהם מחליפים גרביים. יש אנשים שהם מכירים נפש תאומה כל פעם שהם מדליקים סיגריה. אבל אני לא מוכן להסתפק במעט. הסטנדרטים שלי די גבוהים. ת'אמת, מאד גבוהים. וזה לא בגלל החבילה שאני מציע, זה גם בגלל זה, אבל בעיקר בגלל שאני מאמין שאהבה זה, דבר נשגב ומיוחד, ואסור לעשות בו עסקאות חבילה. זו לא מערכת ישיבה, שעושים עליה דיל וקונים אותה בחצי מחיר, משתמשים בה 15 שנה, ואחר כך קונים אחרת במבצע. את המערכת היחסים שלי אני רוצה לכל החיים ומוכן לשלם עליה מחיר מלא ובמזומן. לא צריך שיטת תשלומים ולא רוצה הנחה. לפעמים יש זמנים קשים גם זה קורה, אך לפעמים הזוגיות, היא מה שגורמת לך לקום בבוקר ולחייך אל הפרפרים ששותים את הצוף.

  נראה מה יהיה בעתיד, אני מתעורר מהחלום,  רוקד עוד איזה שעה ויוצא החוצה להתאוורר קצת, מעשן סיגריה, מוציא את הנייד ומטלפן.  בינתיים נשתה בירה וננשנש בוטנים.