חברות ותאגידים עירוניים נקודות עיקריות 

החברות העירוניות הוקמו כחלק מיזמות ברשויות המקומיות –שלטון מקומי. ככל שהיזמות בשלטון המקומי גבוה יותר, כן מעורבות השלטון המרכזי יורדת.

התהליך הוא חלק ממגמת ההפרטה (יש לזכור שתאגיד אינו הפרטה מלאה).

הממונה על המחוז במשרד הפנים – בעל כוח כשר הפנים בעצמו במחוזו.

משרד הפנים – ועדות תכנון ובניה, ארנונה, מתן מעמד עיר (ל-20,000 תושבים ומעלה למעט מקרים חריגים). ההבדל בין עיר למועצה מקומית הוא במספר התושבים בישוב. מועצה אזורית – מאגדת בתוכה מספר ישובים בעלי אופי כפרי.

בצד העיריות פועלים גופי סמך שונים: איגודי ערים, תאגידים עירוניים, חברות עירוניות

בחירות ישירות

בחירה ישירה לראשות המועצה ב-1975: כנראה בגלל חולשת המערכת הפוליטית, כמו ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום הכיפורים.

חיזוק מעמד ראש העיר אך מבחינת חקיקה לא חיזקו את מעמדו.

תאגידים: חברה בע"מ, שותפות, עמותה, אגודה שיתופית(עותומאני), חברה מלכ"רית.

חוק החברות

בשנת 2000 נכנס חוק החברות שביטל חוק ישן פקודת החברות

חוק זה מהווה בסיס לכל חוקי התאגידים בישראל.

בתחום דיני החברות המומחה הוא פרופ' גרוס.

תאגיד: אישיות משפטית עצמאית מלאכותית בעל כשרות כללית הנושאת בזכויות וחובות משלה.

      התאגיד זהו הכלי השכיח ביותר לניהול עסקים כמו חברה בע"מ.

      חברה בע"מ- זוהי אישיות משפטית נפרדת מבעל החברה עצמו. למרות שבסיטואציות מסוימות ניתן

      לתבוע גם באופן אישי.   

      חלק מהנושא הוא שישנם מורשי חתימה.

חברות: 1. פרטיות – חברה, אגודה שיתופית, עמותה, חברה לתועלת הציבור

           2. ציבורי – רשות השידור, רשות הדואר, מועצה מקומית, עירייה.

סעיף א11 לחוק החברות מדבר על תכלית החברה: לפעול על פי שיקולים עסקיים להגדלת  רווחיה. וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה את ענייניהם של נושיה, עובדיה, ואת עניינו של הציבור.

סעיף 11 לחוק : חברה מוקמת על מנת למכסם את רווחיה.

חברה היא אגד של חוזים (פקעת של חוזים) יש לה התקשרויות ותת התקשרויות.(ספקים, לקוחות, דירקטוריון, דירקטורים, עובדים, בעלי מניות, בנקים, נושים וכו')

• במסמכי היסוד : רשומים בעלי המניות שיכולים להיות הדירקטורים.

השיקולים שלנו בעד ונגד הקמת חברה כלכלית

רשם החברות = רשם המפלגות = רשם העמותות.

הקדש:

שותפות:

בכל חברה יש בעלי מניות אסיפה ואסיפה שנתית כללית שממנה את הדירקטורים

מבנה חברה

 בעלי מניות

 מבקר

 ועדת ביקורת

יועץ משפטי

 דירקטוריון

מנכ"ל

 יו"ר

 אגפים

עמותה: חייבת להיות מלכ"ר, חייבת להיות רשומה ברשם העמותות ששייך למשרד המשפטים.

            ישנן עמותות פעילות ולא פעילות, חלקן רשומות במס הכנסה וחלקן לא.

            אינה למטרות רווח

אגודה שיתופית: אינה לצבירת הון אלא לריכוז הון (כמו קואופרטיב אגד)

סעיף 2 לחוק החברות מדבר על כך שיש זכות התאגדות, כל אדם רשאי לייסד חברה, כשמטרות החברה אינן נוגדות את החוק וכו'.

חברה יכול להקים גם רק אדם אחד, בעל מניות אחד.

תאגיד סטטוטורי: תאגיד שנרשם על פי כללי המשפט הציבורי (לרוב ע"י הממשלה) ועיריות על פי החלטת משרד הפנים. ועליהם חל חוק ספציפי נוסף כמו חוק רשות הדרכים.

חברה ציבורית: מונפקת לבורסה, וכפופה לחוק ניירות הערך.

תאגיד ציבורי: אינו חייב להנפיק עצמו לבורסה

חברת חוץ: תאגיד שהוא התאגד מחוץ למדינה וחייבת להיות רשומה ברשם החברות ומציעה את מניותיה בישראל. (כמו חברת קוקה קולה).