אני אופטימי, מעניין לאן תתגלגל תערוכת זוועות המלחמה - סיפור מדהים 

מניסיון העבר למדתי  שאיני יכול לתאר לעצמי  לאן תתגלגל תערוכה שאני עושה.  ב-16 לינואר 2020 אני פותח תערוכה חדשה "זוועות המלחמה"  בבית המנים ברח' אלחריזי בת"א, כשהאוצר הינו אריה ברקוביץ.  לצערי אוכל להציג רק 13 עבודות מתוך 30 שעשיתי. אבל אני מאד אופטימי לגביה.

והרי הסיפור המדהים -

בשנת 2016 הצגתי את התערוכה "הרצל מצייר את הרצל" במרכז הרצל ירושלים. להפתעתי ראו את התערוכה  אנשי משרד החוץ, והזמינו אותי להציג בגלריית משרד החוץ. מנכ"ל משרד החוץ מר יובל רותם        התלהב מהתערוכה, ובשפתח את התערוכה ב משרד החוץ הבטיח שהוא ישלח אותה לתצוגה בבאזל לכבוד יובל ה-120 לקונגרס הציוני הראשון. משרד החוץ גם מימן לי כרטיס ומלון להגיע לפתיחה בבאזל. אנשי משרד החוץ בוינה, ג'נבה ואתונה בקשו שהתערוכה תגיע גם אליהם. ואכן התערוכה הוצגה בוינה – בפתיחה היו 700 איש, ובג'נבה – באחד הכנסים הענקיים שנערכו שם.  

לפני התצוגה באתונה, נוצרה הזדמנות לתצוגת התערוכה  בבית האמנים בכ"ס, באותו תאריך כמו אתונה, והצטרכתי להחליט מה העדיפות שלי. החלטתי בגלל הלוקל פטריוטיות לטובת כ"ס, כי רציתי שמשפחתי תראה את התערוכה.

וכעת אני עובר לתערוכה החדשה שאציג בינואר. את ההשראה והרעיון לסדרת עבודות "זוועות המלחמה" קבלתי בשלושת ביקוריי במוזיאון הפראדו במדריד, וההתרשמות העזה שקבלתי מסדרת "זוועות המלחמה " של גויה. בין השנים 1807-1812 התקיף נפוליאון שוב ושוב את ספרד, נערכו קרבות אכזריים שאותם הנציח גויה ב – 83 תחריטים בשם "זוועות המלחמה". הסדרה מתארת באכזריות ובצורה בוטה את הייסורים והעינויים שבני האדם מביאים איש על רעהו.

 גויה היה האמן הראשון שחשף את פניה האיומים של המלחמה – הסיר את מעטה האבירות, הרומנטיקה, והאידיאליזציה של המלחמה. הוא תפס את תמציתה ומהותה של המלחמה המודרנית, ודורות האמנים אחריו כבר הביטו במלחמה דרך המשקפיים של גויה. וראו בדמויים שלו כמייצגים סיוטים ציבוריים ופרטיים. בתקופת מלחמת האזרחים בספרד, פיקאסו פנה אל התחריטים והציורים של גויה המוצגים בפראדו והם שימשו  לו השראה ליצירתו "גרניקה".

מסיורי במוזיאון הפראדו קבלתי מספר תובנות:

-        המלחמה אינה נושא לאומי, אלא נושא אוניברסלי.

-        המלחמה פוגעת בכל הצדדים, למה היא פורצת? – אל לנו לשאול את הבלתי ניתן לשאלה, ואל לנו לנסות להבין את הבלתי ניתן להבנה.

-        האמנות אינה משפיעה חזק מספיק על בני האדם, כדי לעשות שנוי אמיתי. השנוי הוא קטן וזמני, אחת הסיבות לכך היא שהיצירה אינה מה שהאמן התכוון – אלא מה שהצופה רואה ומרגיש.

-        למרות שבכוונתי לפגוע בעצב רגיש של כולנו, ואני מנסה להבהיר לעצמי ולצופים של מי בעצם האחריות על "זוועות המלחמה", שביום יום אנו מתעלמים ממנה, איני משלה את עצמי על מידת ההשפעה והתוצאות.

-         המלחמה הורסת ומשמידה את אנושיותו של האדם, תוך הדגשת האכזריות וחוסר ההיגיון שבמלחמה ותוצאותיה המרות.

-        אין תחליף לדמיון האדם, ולכושר הנבואי שלו, במיוחד באמנות.

העבודות עצמן נעשו על סמך מקורות שונים:

א.    עבודות שנעשו על סמך תמונות שצולמו במלחמות שונות כמו: מלחמת ויאטנם וקוריאה, מלחמת האזרחים בסוריה, פשעי ארגון דהא"ש, מלחמות העולם הראשונה והשנייה ופשעי הנאצים כלפי היהודים, מלחמות ישראל ומדינות ערב, פדאיון ופעולות התגמול, ומלחמות אחרות.

ב.    עבודות שהן מחווה לאמנים ועבודותיהם האנטי מלחמתיות, בין האמנים:   

- האחים מאנגליה דינו וג`ייק צ`פמן – שהציגו בבינאלה בונציה 2009, אקווריומים ענקיים עם מאות דמויות קטנות של חיילים בסצנות של אפוקליפסה עכשיו: זוועות מלחמה, חיילים נאצים וצלבי קרס, כלי נשק, סצנות עינויים וערמות גופות, או כשמה של העבודה . Fucking Hell  

-  ג'ורג גרוס ואוטו דיקס - אמני תנועת הדאדא בגרמניה האנטי מלחמתית, שזועזו ממלחמת העולם הראשונה  ומתוצאותיה.

 - פבלו פיקסו – פרט ליצירתו המפורסמת "גרניקה" שאין לה מחווה  בעבודותי, יצר פיקסו יצירה בשם   "טבח בקוריאה" לה עשיתי מחווה  massacre-in-korea)).

-  כמובן פרנסיצ'קו גויה עם סדרת "זוועות המלחמה" ועם תמונתו המפורסמת "3 במאי 1808", המתארת  אחת ההוצאות הגדולות להורג של מורדים ספרדים בידי צבא נפוליאון.

- רוברטו אינוצ'נטי האיטלקי שאייר בציורים רבי השראה חיי משפחה לא יהודית בזמן השואה , וסבל היהודים מידי הנאצים באיורים לספרו "השושנה הלבנה".

- פמלה לוי, שעלתה לארץ וחיה בישראל לאחר שהתחתנה. שציירה סידרה של תמונות חיילים שצלם בעלה.

ראש הטופס