תנאי מכר מהדורה 2020 – Incoterms®
כללים לשימוש בסחר המקומי והבינלאומי
ICC RULES FOR THE USE OF DOMESTIC & INTERNATIONAL TRADE TERMS
מאת דני מויאל(*)
הקדמה
לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), הינה ארגון הגג של לשכות המסחר המייצגים למעלה מ- 45 מיליון חברות ומעל 100 מדינות ברחבי העולם.
הארגון כותב ומוציא לאור את תנאי הסחר הבינלאומיים, מדי עשור, כבר למעלה מ- 80 שנה.
כללי ה- Incoterms® במהדורה החדשה 2020 כוללים סט של 11 כללים, מיישמים למעשה את ההתפתחויות האחרונות בנהלי הסחר הבינלאומיים. עדכון הכללים מעת לעת הופך את הכללים לישימים וקלים יותר לשימוש.
במהלך חודש ספטמבר 2019, פרסם ICC את מהדורה החדשה והמעודכנת של כללי הסחר המקומי והבינלאומי, אשר יכנסו לתוקף בינואר 2020.
כניסת הכללים לתוקף אינה מבטלת את המהדורות הקודמות, צדדים לעסקת הסחר שירצו בכך, יוכלו להשתמש גם במהדורות קודמות של תנאי המכר, כל עוד הם מציינים במפורש את השנה והמהדורה אליה מתייחס הכלל. אי התייחסות למהדורה עלול לייצור בעיות משפטיות בפרשנות כאשר מתגלה מחלוקת בין הצדדים. ציון מיקום גיאוגרפי הוא קריטי אף הוא.
לפני שנסקור את השינויים והעדכונים בכללים ונתייחס לכללים, נבחן תחילה את משמעותם של הכללים לשני הצדדים העיקריים והחשובים בעסקת המכר הבינלאומית - המוכר והקונה.
מהם כללי המכר? מה משמעותם ביחסי המוכר והקונה?
ראשית נציין כי השימוש בכללים אינו תלוי בסוג הסחורה ולא בסוג ההובלה; הובלה במכולה, הובלה בתפזורת, הובלה במטוסים, במשאית, ברכבת או בכל כלי הובלה אחר שייבחרו הצדדים.
כללי הסחר קובעים שלוש נקודת גיאוגרפיות קריטיות בין המוכר לקונה:
• חלוקת ההוצאות בין המוכר לקונה – מי מהצדדים משלם ועבור מה
• נטל הסיכון למטען (במקרה של נזק/אובדן). היכן ומתי נמסרת הסחורה לקונה (או למוביל מטעמו), מגדירה בפועל את מעבר הסיכון למטען מהמוכר לקונה.
• חלוקת אחריות בין מוכר לקונה - מי עושה מה
תנאי המכר כשלעצמם אינם מהווים תחליף לחוזה המכר בין המוכר לקונה. בוודאי שאינם נותנים מענה שלם ומקיף למגוון נושאים הכרוכים וקשורים לעסקת הסחר,אותם יש להסדיר בחוזה בין המוכר לקונה. יתירה מזאת, הכללים אף אינם עוסקים בשאלה אם בכלל יש חוזה בין הצדדים. אינם מתייחסים למקום או לדין ספציפי במקרה של מחלוקת הקשורה להפרת חוזה בין הצדדים.
במה כללי המכר אינם עוסקים?
הכללים נותנים לנו מענה חלקי רק לסוגיות שצוינו לעיל, באמצעות קודים בני שלוש אותיות.
להלן כמה דוגמאות, אותן ציין עורך המהדורה החדשה 2020, כנושאים חשובים שעלינו להכיר, בהם הכללים אינם עוסקים:
« הכללים אינם עוסקים במעבר הבעלות על המטען מהמוכר לקונה, ואינם קובעים מי הבעלים ומי בעל החזקה במטען בכל שלב ושלב במהלך ההובלה, ואף לא בשלבים אחרים בתהליך.
« הכללים אינם עוסקים בשאלה מה טיב הסחורה ומה מאפייניה.
« הכללים אינם מתייחסים לשיטת התשלום, המטבע, מועד התשלום ומקום התשלום. איחורים בתשלום, או כל סוגיה כספית אחרת המתייחסת לתמורה המשולמת על ידי הקונה למוכר.
« התרופות המשפטיות (הסעד המשפטי) שניתן לבקש במקרה של הפרת חוזה, לרבות השלכות של עיכובים, איחורים והפרות אחרות.
« הכללים אינם מתייחסים לסנקציות המוטלות על צד זה או אחר, שינויים בתעריפי הובלה, איסורים וחוקיות יבוא המתייחסים ליבוא או ליצוא.
« הכללים לא נותנים מענה לתקלות הנגרמות עקב כוח עליון או מצוקה.
« כללי הסחר אינם עוסקים בקניין רוחני וזכויות יוצרים. (אלה מוסדרים בדינים מקומיים ובינלאומיים והסכמים (כמו טריפס של ארגון הסחר העולמי, שנחתם בשנת 1999)
יש להשתמש בכללי המכר בזהירות ולמטרה לה נועדו ולבחור את הכלל המתאים ליותר, אשר נותן מענה לצרכים השונים של הצדדים לעסקת הסחר, מתוך הבנה והכרה בהשלכות של בחירת כלל המכר המתאים, מבחינת הוצאות, סיכונים ואחריות. הכרה לעומק של הכללים מחויבת המציאות, ומאפשרת לכל צד לעסקה לכלכל את צעדיו בתבונה.
המהדורה החדשה מציגה אחד עשר כללים: 10 מוכרים במהדורה 2010, וכלל חדש המחליף את הכלל DAT הוא כלל DPU. יתר הכללים עברו רענון ושיפור, כפי שנבחן בהמשך.
גם במהדורה החדשה נשמרת החלוקה מהמהדורה הקודמת של שתי קבוצות כללים:
כללים המומלצים לכל סוגי ההובלה וכללים שמטבעם מתאימים להובלה ימית בלבד
עורכי המהדורה מצאו לנכון להבהיר את הכללים לטובת המשתמשים העיקריים: מוכר וקונה, על מנת שתהיה להם בחירה נכונה של הכלל המתאים ביותר לחוזה המכר שלהם.
כאשר הכללים ברורים לשני הצדדים הם יבחרו בכלל הנכון והמתאים ביותר, המשרת את האינטרסים שלהם בעסקת הסחר הבינלאומי. לפיכך המהדורה מציגה כל כלל כשלצידו איור הסבר המדגים את השימוש הנכון בכלל, לצד איורים המייצגים את סוגי ההובלה המתאימה לאותו כלל. כל זאת לצד הסברים מפורטים ומקיפים . מה שימנע בעתיד אי הבנות וחילוקי דעות בין הצדדים לעסקת המכר.
דוגמא לשינוי במהדורה 2020 לעומת מהדורה 2010, הציג עורך המהדורה בפרק המבוא לכללים, מתייחס לכלל DAT שבוטל למעשה, ובמקומו נרשם כלל חדש ומשופר יותר שיקרא DPU DELIVERD AT PLACE UNLOADED. מסירה במקום שנקבע על ידי הצדדים, לאחר פריקה מכלי הובלה. מקום הפריקה יכול להיות כל מקום ולא רק טרמינל, כפי שהיה בכלל DAT. במידה והמקום שנקבע אינו טרמינל/מסוף מטענים, המוכר צריך להבטיח שבמקום מסירת הסחורה ניתן לבצע פריקה מהמשאית.
דוגמא נוספת להבדלים עוסק בביטוח הימי, שכאשר במהדורה החדשה חלה חובה על המוכר לרכוש פוליסת ביטוח בעלת כיסוי של "כל הנזקים" ברמה A של המכון החתמים האנגלי (בכפוף לחריגים) עם אופציה לשינויים והרחבות, או דווקא לצמצם את הביטוח לרמה C, אם ירצו בכך.
ברירת המחדל לביטוח, אם לא ציינו הצדדים אחרת, הוא ביטוח כנגד כל הסיכונים A.
כללי המכר מתקדמים מ- EXW בו למוכר יש מינימום אחריות, מינימום הוצאות ומינימום סיכון, ועד לכלל האחרון DDP, בו המוכר נושא באחריות לכל התהליך, ההוצאות והסיכונים.
ככל שמתקדמים ברצף הכללים – המוכר נושא ביותר אחריות, הוצאות וסיכונים, ביחס לקונה.
אחד עשר כללי ה-Incoterms® שניסח ארגון ה- ICC נרשמו בסדר היררכי כאשר בקצה אחד EXW המייצג מינימום סיכונים, הוצאות ואחריות של המוכר. כאשר ביחס לקונה, כלל זה מייצג מקסימום הוצאות, סיכונים ואחריות. בקצה השני עומד DDP המייצג מקסימום הוצאות, אחריות וסיכונים מצד המוכר, לעומת מינימום הוצאות, סיכונים ואחריות של הקונה.
לצרכי נוחות לא נפרט בכל כלל וכלל את כל חובות הצדדים, כאשר אלה הוסברו ופורטו בהרחבה בכללים קודמים. כאשר נציין כי צד להסכם (קונה או מוכר) מחויב לרכוש כיסוי ביטוחי, ברירת המחדל תהיה כי הצד השני אינו מחויב לעשות כן.
בכל הכללים, פעולות מסוימות באופן אינהרנטי יהיו תמיד תחת אחריותו הבלעדית של המוכר, ולכן לא נציין אותם במסגרת חובות המוכר, כגון:
1) ייצור הטובין בהתאם להזמנת הרכש/ההסכם בין הצדדים.
2) הכנת המסמכים הנדרשים ליצוא (חשבון ספק/מפרט אריזה/תעודות מקור)
3) אריזת הטובין באריזה המתאימה ליצוא, סימון מזהה. (בטובין שזה נדרש)
4) מתן הודעה לקונה כי הטובין מוכנים לאיסוף/משלוח.
להלן כללי המכר מהדורה 2020: כללים לכל סוגי ההובלה וכללים להובלה ימית בלבד.
כללים המומלצים להובלה ימית בלבד
כללים המומלצים לכל סוגי ההובלה
• FAS (Free Alongside Ship)
• FOB (Free on Board)
• CFR (Cost and Freight
• CIF ( Cost Insurance and Freight)
• EXW (Ex Works)
• FCA (Free Carrier)
• CPT (Carriage Paid To)
• CIP (Carriage and Insurance Paid To)
• DAP (Delivered at Place)
• DPU (Delivered at Place Unloaded) (New)
• 7. DDP (Delivered DutyPaid)
הכללים נותנים לצדדים מענה לנושאים הבאים:
• חובות כלליות של הצדדים לעסקה
• מסירת הטובין מהמוכר לקונה
• חלוקת הוצאות – מי משלם ועל מה משלמים?
• מעבר הסיכון לאובדן או נזק לטובין
• הובלה – פנים יבשתית, בינלאומית, משולבת, שטעונים
• ביטוח מטענים – תחולת הביטוח, תוקף הביטוח, היקף הכיסוי
• מכס יצוא – מכס יבוא – מכסים, אישורים, רישיונות, עמילות מכס
• בדיקות, אריזה וסימון – בין אם נערכות במפעל ובין אם בדיקות בטחון בנמל/מסופים
• מסמכי הובלה /שטרי מטען
יהיה תנאי מכר אשר יהיה, חשוב לציין כי כל הוצאה כספית בלתי צפויה ששילם המוכר
תהיה תמיד על חשבון הקונה.
הכותב הוא מומחה בסחר בינלאומי, בעל הסמכות ורישיונות מטעם רשות המיסים של משלח בינלאומי, סוכן מכס. בוגר במינהל עסקים, מרצה בקורסים בסחר בינלאומי, כותב תכניות לימוד עבור משרד הכלכלה, ובתי ספר להנדסאים. פרסם מאמרים מקצועיים בנושא תנאי מכר במהדורה 2010. ניסיון של 12 שנה בתפקידים שונים בתחום היבוא, השילוח והמכס.l
