רשמים מביקור בתערוכה ליצור מענן של האמנית אליסון צוקרמן. 

רשמים מביקור בתערוכה "ליצור מענן" של האמנית אליסון צוקרמן.

אליסון צוקרמן היא הסיבה המרכזית שעברתי לעבוד באינסטגרם.

 בקרתי בתערוכת  "ליצור מענן" של  האמנית אליסון צוקרמן. במוזיאון לאמנות עכשווית בהרצליה, שאצרה תמי כץ פריימן. מבט אחד בעבודות המוחצניות של הציירת, וקריאה כיצד התגלתה והתפרסמה הספיקה לי להחליט לעבוד באינסטגרם. כמדיה הראשית שלי במשך שלושה חודשים.

צוקרמן, התגלתה על ידי גלריה ניו-יורקית דרך עבודותיה שפורסמו באינסטגרם. צוקרמן היא כוכב עולה בשמי האמנות האמריקאית. עוד לא בת 30 וכבר "אומצה" על ידי בני הזוג רובל ממיאמי, פטרונים גדולים של אמנות עכשווית. צוקרמן מייצגת דור חדש של אמנים שגדלו על תרבות דיגיטלית המוצגת  ברשת ובענן הוירטואלים, באתרים כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ואחרים. בהתאם לכך היא בונה בפוטושופ את הקומפוזיציות שלה מחלקי דימויים שהיא מייבאת ממספר אמנים: רפאל, פיקסו, סזאן, ליכטנשטיין, אולדנבורג, לז'ה, רוג'ר ואן דר ווידן ואחרים.    לאחר הדפסת הקומפוזיציה החדשה על בד, בדפוס דיגיטלי, היא עוברת עליה במשיחות מכחול. היא מתייחסת להיסטוריה  של האמנות כאל מאגר נתונים אינסופי, שממנו היא שולפת רעיונות וחלקי ציורים על מנת לייצר עבודות קולאז' חדשות.

התערוכה של אליסון צוקרמן עוסקת במושג הדיוקן בפרשנות עכשווית ומורחבת. זהות ,ריבוי זהויות ,ייצוגי גוף, מבט גברי ונשי, הגוף הנשי - כל אלה מעסיקים אותה, בדגש על ממד הזמן.

תמי כץ-פרימן בוחנת את הכאוס המאורגן שיוצרת צוקרמן  בעבודותיה, וכותבת בטקסט המוצב במבואה לחלל התערוכה במוזיאון הרצליה:

"אליסון צוקרמן, אמנית ניו-יורקית (ילידת 1990), זכתה לכינוי "DJ של עולם האמנות". בציוריה היא מסמפלת רכיבים מיצירות-עבר של התרבות המערבית, תמיד של אמנים גברים, ומייצרת רמיקס חדש המשלב שכבות של היסטוריה עם נוכחות תזזיתית עדכנית. היא מכליאה אמנים מודרניים ואמנים עכשוויים עם מסטרים מתולדות האמנות – לוסיאן פרויד עם ברונזינו, רוג'ר ואן דר ווידן עם רובנס, ועוד – לצד דימויים מתרבות הפופ והמדיה החברתית. כך היא יוצרת בליל משובש של שפות, ז'אנרים ותקופות, מארג צורות ודמויות רבות צבעים; ערב-רב קולאז'יסטי, שהצופה מוזמן לפענח כמו כתב חידה".

העבודות הצבעוניות הענקיות משלבות אלמנטים מתולדות האמנות ומהתרבות העכשווית לידי קולאז' גדוש. הקומפוזיציות המורכבות נבנות על המחשב, מודפסות על בד ואז היא מציירת עליהן. כל העבודות בתערוכה מציגות נשים בתנוחות פתייניות כפי שצוירו לאורך ההיסטוריה על ידי גברים.

צוקרמן מצטרפת לשורה של אמניות שיצירתן מתריסה כנגד מוסכמות ייצוג של נשים בתולדות האמנות. בגוף העבודות המוצגות, הדגש הוא על ייצוגי נשים בסצינות אלימות. העבודות נבנות סביב תימות מתולדות-האמנות כמו "חטיפת הסבינות", "יהודית והולופרנס", "סבסטיאן הקדוש" (שמוצג כאישה) ו"סוזנה והזקנים". הנשים שלה, שכמעט בכולן אפשר לזהות את תווי פניה של האמנית, הן גדולות-אברים, פעורות עיניים ופה, אקסטרוברטיות וגרוטסקיות, פגיעות ופגומות, אך גם מועצמות וחזקות.