הסיבות להקמת הבית היהודי בארץ ישראל 

הסיבות להקמת הבית היהודי בארץ ישראל

התנועה הציונית התפתחה הצליחה לשלב תפישות פילוסופיות ותפישות של עיתוי וזמן בהיסטוריה בכלל, ואת כל האירועים שקרו כפי שמצוין להלן כדי להגיע ללאומיות יהודית.

מרד נגד הנאורות ומאידך הפנמת הנחות ייעודיות של תקופת הנאורות במאה התשע עשרה, שלובים בתנועה הציונית כמו: אנו יכולים לקחת את גורלנו בידינו, אנו מאמצים את הרעיון לאומי שנשען גם על תפישות אתניות וביולוגיות, ביולוגיה היא הגורל שלנו, תיקון עמוק של החברה בה אנו חיים איננו אפשרי. יש שנאה ואיבה שלא ישתנו שטבועים בגויים כלפי היהודים ולכן יש לפעול מתוך תפישה זו. אם תיקון עמוק לא אפשרי בחברה בה היהודים חיים אזי מה שכן אפשרי הנו לחזור לקדמוניות שלנו ולשורשים האוטנטיים.

שני פרדוקסים לקיום הציונות מאפיינים את תקופת הטרום ציונות : א) היהודים אוהבים את ארץ ישראל אבל לא עולים אליה ב) שגשוג בחיי היהודים ומאידך אפליה. שני אלה מורידים את המחשבה הציונית מסדר היום ומהווים חסם לעלייה לארץ ישראל.

בראייה היסטורית ניתן לומר כי חברו מספר סיבות להתגברות השאיפה ללאומיות של היהודים כלהלן:

• 

אנטישמיות מצטברת לאורך מאות שנים.


• 

כישלון האמנציפציה( הענקת זכויות שוות ליהודים).


• 

מערך הכיסופים והציפייה של היהודים כגורם חשוב לשיבת ציון.


• 

שיח וכתבים של נוצרים פרוטסטנטיים על חזרה לפלשתינה – הפרוטסטנטים התעניינו ביהודים יותר.


• 

שיח לאומי באירופה כמו "אביב העמים" למשל .מיעוטים שאפו ללאום ועצמאות. רוסיה לא התלהבה מהלאומיות היהודית היות והיא ממילא מדינה רב לאומית. אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849. הסיבות לאביב העמים היו שונות ממדינה למדינה, אך המכנה המשותף שבהן היה: רצון לאיחוד, התפתחות רגשות לאומיים ורצון להשתחרר משלטון של מעצמה.


• 

שיח לאומי באירופה בנושאים גזעיים, אתניים וביולוגיים.


• 

וריאציה רוסית של שיח לאומי ביולוגי – תנועת הסלבופיליים שדוגלים בהמרצת נושא הלאומיות ברוסיה.


• 

מלחמת רוסיה –תורכיה בשנים 1877-8שהשפיעה על הרצון ללאומיות של עמים סלביים בבלקן. השיח משתנה ואז היהודים מפנימים זאת גם כלפי עצמם. ומכיוון שארץ ישראל שייכת לעות'מניים אז אפשר לכבוש את א"י ולבנות מציאות של עם אחר.


• 

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) 1881-2 : פוגרומים ביהודים. כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו). הפרעות פרצו לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני על ידי תנועה המהפכנית ברוסיה, ולובו על ידי עיתונים אנטישמיים ונציגי השלטון. התחולל גל פרעות, אשר הגביר את גל ההגירה של היהודים מהאימפריה הרוסית (בעיקר לארצות הברית) וחיזק בקרב אחרים את ההכרה בצורך לתנועה יהודית לאומית. "סופות בנגב" הוא הכינוי שנבחר לפרעות בעיתונות העברית ברוסיה, במטרה לעקוף את הצנזורה הצארית, והוא ציטוט מנבואת החורבן של הנביא ישעיהו: "משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה" (כ"א, א). השם מציין את פריצתן של הפרעות כסופה, ואת העובדה שהתחוללו בדרום (נגב)-מערב האימפריה הרוסית.

 

לילנבלום היהודי טען כי היהודי יהיה תמיד זר באירופה ,ולכן מתחילה להופיע תנועת חיבת ציון וההמשך ידוע.