ביצת החולה ואגם החולה, שהשתרעו על פני 60 קמ"ר בעמק החולה, היו בית גידול לח גדול מאוד שסיפק שירותים אקולוגיים חיוניים, ובייחוד עצירת סחף וטיהור מים לאגם הכנרת.
מי הנגר שהתנקזו לאגן הכינרת ממדרונות החרמון, הגולן, ורכס הרי נפתלי נקוו דרך הביצה והאגם, צמחיית הביצה עצרה והשקיעה את סחף הקרקע, ותהליכי הפירוק הביולוגיים טיהרו את המים שזרמו דרך הביצה לכנרת.
ביצת החולה נוקזה בתחילת שנות ה–50 של המאה ה–20 ,לצורך פתיחת שטחי חקלאות נוספים בעמק. הרס הביצה והפיכתה לשטח חקלאי גרמו לסדרה של בעיות אקולוגיות וחקלאיות בעמק החולה ובכנרת.
העמק סבל משקיעה ובעירה לא מבוקרת של כבול, סופות אבק והתפרצויות של נברנים; עודפי חנקות ומים מהכבול המתפרק התנקזו לכנרת וגרמו לפריחת אצות ולתמורות במערכת האקולוגית של האגם.
בשני העשורים האחרונים מושקע כסף רב בהתמודדות עם נזקי הניקוז באמצעות הצפה מחדש של שטחים בלב העמק, טיפול במי הכבול, ושיקום חלק קטן מבית הגידול הלח שנעלם.
אובדן השירותים האקולוגיים באזור ביצת החולה
מדינת ישראל משלמת היום מחיר כלכלי כבד על אבדן השירותים האקולוגיים שסופקו בעבר חינם על ידי ביצת החולה.
נחלים משמשים כמסדרונות אקולוגיים, מסדרונות מעבר, וכאזורי נופש ופנאי: הנחלים מספקים מסדרונות מעבר למינים שונים של בעלי חיים וצמחים, ותורמים לשימור הרצף האקולוגי במערכות טבעיות.
בנוסף, נחלים נקיים ובריאים משמשים כמרחבי נופש ופנאי איכותיים, כחגורות ירוקות בין ובתוך יישובים מועדפים לפעילות נופש ופנאי, וכמוקדי משיכה לתיירות, המייצרים הכנסות גבוהות התומכות עירוניים. היופי הטבעי ומגוון בתי הגידול לאורך הנחלים הופכים את הנחלים לאזורים בכלכלה המקומית והלאומית.
עם זאת, פעילות תיירותית בבתי גידול לחים נמצאת בקונפליקט עם פעילות לשימור ערכי הטבע, ויש צורך להפריד בין אזורים המיועדים לפעילות נופש ותיירות - ובין אזורים המיועדים לשימור מגוון ביולוגי.
למשל, מעיינות בישראל מושכים בחדשי הקיץ מטיילים ומתרחצים רבים. אולם חלק מהמעיינות עברו "הסדרה" למען המטיילים, הכוללת בנייה של בריכות איגום ומתקנים ליד הנביעה. הסדרה זו הורסת את המבנה של בתי הגידול הטבעיים ופוגעת פגיעה אנושה במגוון המינים האופייניים למעיינות השונים.
סחף הקרקע נמנע באזור עמק החולה
השקעה של סחף קרקע ומיחזור חומרי הזנה באגן ההיקוות: בתי הגידול הלחים ממלאים תפקיד חשוב בעצירה והשקעה של סחף קרקע אבנים, חול, חרסיות וחומרי הזנה חומרים אורגניים, צמחים מתים בתחתית אגני ההיקוות.
בתי הגידול הלחים שנמצאים בליבם של האגנים, פועלים כמלכודות טבעיות לעצירה וצבירה של סחף וחומרי הזנה, המוסעים עם הגשמים ממדרונות ההרים אל האזורים הנמוכים באגן.
הצמחייה מהווה חיץ הסופג ועוצר התנקזות של חומרים שונים הנקווים מהאגן אל עבר בתי גידול לחים. בעלי חיים נלכדים בצמחייה, שוקעים בעמקים ובאזורי ההצפה, ומגבירים את הפוריות של הקרקעות באזורים הנמוכים של אגני ההיקוות. לכן העמקים ופשטי ההצפה הם אזורים פוריים ביותר, המשמשים בסיס למערכות חקלאיות עשירות. העשרה זו של המים עם חומרים מזינים גורמת לשיפור המאזן הטבעי של המערכות האקולוגיות.
אולם באגנים רבים בעולם הנחלים נותקו הן מאגן ההיקוות שלהם באמצעות סכרים ומערכות ניקוז, והן מפשטי ההצפה שלהם, ותהליכי הצטברות הקרקע וחומרי ההזנה נגדעו. אגנים מנותקים כאלה מאופיינים בתהליכים של סחיפה, הידרדרות בפוריות של הקרקע, והצטברות של מלחים בקרקעות החקלאיות.
