טיול במיאמי הכמעט חינמית 

חזרתי השבוע מחופשה של 18 ימים בפלורידה כולל שייט לקריביים של שבוע.

פלורידה הינה מדינה יקרה מאד, ומי שבא פעם ראשונה –לאטרקציות המרכזיות של אורלנדו –  כרטיס כניסה  לכל פארק של דיסני או יוניברסל יעלה לו  בין מאה עשרים דולר, למאה ושישים דולר  ואפילו יותר. לדוגמה הלכנו  לפארק אפקוט - כרטיס ליום עלה  129 דולר, וכרטיס משולב מרובה כניסות לשני פארקים עלה 229 דולר, יחד עמנו היו אלפי אנשים שנהרו ממגרש החניה לפארקים השונים.

 אבל לעומת המחירים הגבוהים באורלדו, אפשר גם לטייל בעיר מיאמי וליהנות מאתריה בתקציב מוגבל, (לעיתים בחינם, לעיתים במחיר נמוך), השתמשנו רבות ברכבת העילית של מיאמי הנוסעת על פס אחד במרומי העיר, הרכבת העילית מכונה  ה"מטרו מובר" והנסיעה בה חינם לגמרי. היא פועלת במהלך השבוע משעות הבוקר המוקדמות ועד חצות. יש שלושה קווים פופולריים שפועלים 12 שעות ביממה. במקום לנסוע באוטובוס התיירים שעובר בין האטרקציות הבולטות בעיר ומאפשר לעלות ולרדת בכל תחנה, שמפעילות מספר חברות שונות, גם זה שיא עולמי. לקחנו את קו ה"טרולי" החינמי, המהווה חלופה זולה לאוטובוס התיירים ועובר בחלק מהאטרקציות הבולטות בעיר.

אנחנו ביקרנו ובמסגרת הזמן שהיה לנו ראינו את הגנים הבוטניים (הכניסה חינם), בגנים אוסף מרשים של צמחים טרופיים נדירים. במקום גם מסעדה ובית קפה. אנדרטת השואה קרובה מאד לגנים הבוטניים ושווה ביקור (גם כאן הכניסה חינם),   אנדרטת השואה מורכבת ממספר אלמנטים. המרכזי שביניהם, הוא פסל ברונזה בגובה 13 מטר בשם "פסל האהבה והיסורים" ("The Sculpture of Love and Anguish"), העומד על אי עגול בתוך בריכת מים. הפסל מציג זרוע עם כף יד פתוחה. הזרוע עשויה מכ-100 דמויות של אנשים, חלקם מקובצים כמשפחה. הזרוע נושאת מספר אסיר, ייצוג לסימוני המספר שקיעקעו הנאצים על האסירים במחנות הריכוז. באולם הכניסה של האנדרטה נמצא פסל של אם מתאבלת ושני ילדים שנצמדים אליה. החלל הבא הוא כיפת ההתבוננות, המוביל לפרוזדור אבן צר. על קירות המנהרה כתובים שמותיהם של מחנות הריכוז הנאצים. הפרוזדור נפתח אל פסל הברונזה הגדול, שמסביבו קיר גרניט שחור עליו כתובים שמותיהם של קורבנות שואה.                                                                                                                       אחד הדברים שמייחדים את מיאמי ביץ' הוא אדריכלות האר-דקו ברחובותיה, עם לא פחות מ-800 בתים שנבנו בשנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה הקודמת. ריכוז גבוה במיוחד של מבנים מרשימים יש באושן דרייב, למשל, מלון קולוני במספר 736, מגדלי וולדורף במספר 860, קרדוזו במספר 1300 ועוד. כדאי מאוד להגיע למרכז המבקרים של רובע האר-דקו (Art Deco District Welcome Center), ב-Ocean Drive 1001,  הצטרפנו לאחד מסיורי ההליכה הנושאיים הרבים שמוצעים בעיר, במחיר של עשרה דולר, ממרכז המבקרים יוצאים בכל יום (למעט שני וחמישי) בשעה 10:30 סיורי הליכה מודרכים ברחבי הרובע.

 ולסיום מוסיקה חינם בליטל הוואנה.

השכונה מדרום-מערב לדאון טאון היא ביתם של מהגרים קובנים רבים, ואת האווירה הקובנית במיטבה ניתן לחוש ברחוב Calle Ocho, עם חנויות סיגרים, מסעדות קובניות ומוזיקה לטינית שמתנגנת בכל מקום.  אכלנו ארוחה קלה כאשר במסעדה, שהופיעו בה 3 נגנים קובניים.