שקרים הם צורך האנושות 

שקרים הם צורך האנושות

שקרים נפוצים בעיקר בעבודה. ממחקר שנערך ב-2008 על-ידי חברת כוח-האדם SHRM עולה כי 53% מהנשאלים שיקרו למעסיקיהם החל בהצגת קורות-החיים ובראיונות קבלה, כשהשקרים הנפוצים על גובה משכורות בעבר, רשימת ממליצים מנופחת, ציון מיזמים שלא בוצעו , שנות לימוד וניסיון בתפקיד. מן ההיבט האבולוציוני , לא נעים לאנשים לחשוב שהתפתחותם קשורה בהונאה ובמעשי רמאות . האנושות אינה מסוגלת לחיות ביקום ללא שקרים. הונאה הייתה והינה כלי חשוב באבולוציה. מחקרים מעודכנים מצביעים על העובדה כי בלעדי שקרים , האבולוציה הייתה איטית יותר, ולא הייתה קיימת וודאות בקיום המין האנושי.כולם משקרים כמו בדיווח לממונה בעבודה כי נושא מסוים מתקדם כאשר בפועל הוא בעייתי. השקר המהותי ביותר הוא לעצמנו כמו: ממחר נאמר רק את האמת ועוד. אז איך בני האדם יטענו כי הם לא סובלים שקרנים? זו הכחשה למעשה ובעצם גם שקר במיטבו. זהו פרדוקס. זה מוסר כפול של בני האדם כלפי אמת ושקר. זה צורך בהישרדות והצורך בחברה. בני האדם משרים ב"מצח נחושה" מכיוון שני האדם חיים בקבוצות שמאפשרות בטחון מחד, אבל יוצרות תחרות בתוך הקבוצה ואן נכנסת הטקטיקה של ההישרדות והרצון לנצח וממנו לשקר במצח נחושה המרחק קצר. פרופ' דיוויד ליבינגסטון-סמית, מחבר הספר "מדוע אנו משקרים" טוען כי כנות והצלחה ברבייה לא תמיד קשורות, כי מרמה סייעה למינים רבים במאבק ההישרדות וניתן לומר כי הברירה הטבעית הפכה אותה לחלק מאתנו.

"אני לא משוכנעת שאנחנו בכלל מבינים עד כמה אנחנו משקרים", מסבירה פרופ' בלה דה-פאולו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת סנטה ברברה. "מחקר שערכתי מצא כי אנשים מעריכים בחסר את מספר השקרים שהם מספרים, ושהם נוטים להצדיק את השקרים שלהם. כשאנשים במחקר שלי התבקשו לתאר את השקרים שלהם, הם תיארו שקרים שלא היו חמורים. כאשר הם התבקשו לתאר שקרים ששיקרו להם, השקרים תוארו כפוגעים וכחריפים".

בפועל כל סוג של חברה מעודדת סוג מסוים של שקרים, כמחויבי המציאות. היחס כלפי השקרים משתנה בין חברה לחברה, ואפילו בין תקופות היסטוריות. הצלחה חברתית משמעה היכולת לשקר בדרכים מקובלות. אבל יש סייג: אנשים לא משקרים כל הזמן, אבל משקרים הרבה , יותר ממה שהם מוכנים להודות. לשקרנים מיומנים יש ביטחון עצמי גבוה יותר, ומצליחנים כבעלי מעמד חברתי גבוה יותר. אבל עוד סייג: הגבול חייב לעבור בין היורה לשקרים.שאחרת החברה הופכת לאלימה, פחות מדי שקרים יובילו לכך שאנשים לא מסוגלים להסתדר זה עם זה. ד"ר גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. "השקרים הלבנים, אלה שנועדו לשמר את האינטראקציות החברתיות שלנו ולאפשר התנהלות נעימה ונוחה בחברה, הם כמעט נורמטיביים".

העניין הוא שרבים מהשקרים מתגלים בסופו של דבר בגלל שהאקט השקרי משפיע על הגוף באופן שאפשר להבחין בו. אישיות שונה, מקשה על גילוי שקר כאשר המדדים הפיזיולוגיים שקשורים למוח למשל בשעת השקר, שונים אצל כל אדם.

השקרים ממצאי מחקר שפורסם בגיליון האחרון של Journal of Applied Social Psychology עולה כי מן ההיבט הטכנולוגי , הריחוק הפיזי או הפסיכולוגי מקרבן ,אנשים משקרים יותר במייל (פי חמישה) או בתוכנת מסרים מידיים (פי שלושה). הסיבה היא הריחוק, הפיזי או הפסיכולוגי, שאנו חשים בנוגע לבן השיח שלנו.

מן ההיבט החברתי פרסונות חזקות יותר, משקרות יותר

"השקרים אינם נפסקים אחרי הקבלה לעבודה, בדיוק להפך. מחקר בנוגע להיעדרויות ממקומות עבודה שערך השנה מכון המחקר Opinium מצא כי 34% מהנשאלים הודו שהם משקרים באופן קבוע למעסיקיהם כדי ליהנות מיום חופשה במסווה של יום מחלה. מסקר אחר, שנערך ב-2007, עולה כי 19% מהנשאלים ציינו שהם נוהגים לשקר לפחות פעם בשבוע - בין היתר כדי לפייס לקוחות, להסביר מדוע לא עמדו בזמנים או כדי להסביר טעויות שביצעו. גם פיוס המעסיק לאחר פרויקט כושל, המצאת תירוץ שיסביר איחור, הגנה על עובד אחר, או דווקא ניסיון להפליל אותו, הן סיבות פופולריות לשקרים במקום העבודה."

מנהלים מכל הסוגים מעגלים פינות "במצח נחושה" לגבי האמת בנושאים כמו ביצועי זמן ומלאי, באי אמירת אמת לכפיפים בנושאים שונים. מן ההיבט הביולוגי נמצא כי נוירולוגית אצל מנהלים קיימת עלייה ברמת הטסטוסטרון באזור בקליפת המוח, המספק מעין 'אור ירוק' למעשים שונים והם מכווני מטרה, בלי לחשוב יותר מדי אם הפעולה היא חיובית או שלילית.

מן ההיבט הפיסיולוגי השקרן חווה רגשות נפשיים וקוגניטיביים, רגשות שליליים, מתח ולחץ, אבל המחקר מצא כי אנשים בעמדות כוח נהנים מביטחון עצמי מוגבר ומעמידות פסיכולוגית.

מן ההיבט העסקי, במאמר שפרסם פרופ' יוהאן ג' גראפלנד מהחוג לכלכלה באוניברסיטת טילבורג בהולנד הוא טוען שעולם העסקים הוא פקעת שקרים.

זה נובע מהעובדה של הרצון "לשנות את העולם" ולכן הצורך והיכולת להתעלם מהמציאות הקיימת; מה עוד שמסחר דורש דמיון מפותח, ופה השקרנים מככבים ולשקרנים יש יכולת להמציא סיפורים ש "מתקבלים על הדעת". אם נוסיף לכך תקשורת עסקית דעתנית שמאפשרת מרחב תמרון לשקרים, ומניפולציה של הצגת פתרונות בדרכים פתלתלות- הרי שזה המרשם הבדוק של קריסה קלה וישירה לתוך מרמה עצמית, תוך העמדת פנים כאילו משנתם הדמיונית כבר התממשה.

בל נשכח כי עדיין קיים הבדל בין שקרים רציניים, מזיקים ומכוונים לבין אי-אמירת כל האמת. פקטור של האמון והלויאליות בתוך ארגון/חברה יתרום לשימוש מועט יותר בשקרים לעומת קיומו של חוסר אמון. הבעיה:הפופולריות של השקרים בעולם העסקי מובילה לסלחנות הרבה שמפגינים עובדים ומנהלים כלפיהם.

אבל גם לשקרנים יש, הגבולות שלהם: עובד היי-טק ישקר למנהל שלו בנוגע לסטטוס המשימה אולם לא ישקר בתוצאות תהליכים שסופם להתגלות.

אפילוג .אולי בכלל עדיף ומשתלם להשלים עם העובדה שבני האדם מכל חברה תמיד משקרים בכל מקום ובכל מצב, ומכאן שאולי לא קיים הצורך להיצמד כל הזמן לאמת.

"חיים ללא שקר עשויים להיות לא-נעימים", אומרת ד"ר נהרי. "תארי לך מצב שבו כל אחד יאמר לך בדיוק מה הוא חושב עלייך, על מה שלבשת היום, על איכות הארוחה שבישלת, על רדידות הטיעונים שלך. נדמה לי שבמצב כזה לא ניתן לקיים חברה. השקר מגן עלינו ומאפשר לנו להתנהל בתוך החברה. איך נשרוד בעבודה אם נודיע לבוס שלנו, בשם הכנות, מה אנחנו באמת חושבים עליו? איך נשמור על קשר עם חברה אחרי שהודינו באוזניה כמה אנחנו מקנאים בה או בהצלחתה? לפעמים עדיף לנו לשמור את העולם הפנימי שלנו, את מחשבותינו ואת רגשותינו האמתיים - לעצמנו".