סייקל הוא תהליך ביולוגי וכימי המתרחש במאגרי מים בטבע, וכמובן בכל אקווריום (מים מתוקים ומלוחים) ובריכת נוי ודגים. התהליך נעשה ע"י בקטריות (חיידקים חיוביים) שגורמים לפירוק חנקות רעילות לדגים ולהיווצרותן של חנקות אחרות שהן פחות.
איך מבצעים סייקל באקווריום ובבריכת נוי:
ראשית נמלא את האקווריום או בריכת הנוי במים ונפעיל את כל המערכות. לאחר מכן נוסיף תוסף "אנטי-כלור" לפי הוראות השימוש המצורפות אליו. נמתין כשעה-שעתיים עד שהכלור יתפוגג מהמים, ונכניס לאקווריום מספר דגים שנחשבים לעמידים וחזקים. במים מתוקים: מולים / סייפנים / דגי זהב / ציקלידים מאגם מלאווי. במים מלוחים: אלמוגיות וליצנים.
כעת נמתין עד שהערכים של ה-"אמוניה (NH3)" וה-"ניטריט (NO2)" ירדו לרמה המינימאלית שהיא 0 PPM - משך זמן ההתייצבות של מערכת סגורה בעלת פילטרציה איכותית אורכת לערך כחודש, ובמים מלוחים אף יותר. חשוב לציין כי אין לבצע החלפת מים במערכת בכל שלב הסייקל עד אשר רמת ה-"ניטראט (NO3)" מתחילה לעלות. את בדיקת הערכים נעשה בעזרת ערכת בדיקת מים או ע"י לקיחת דגימת מים לחנות דגי הנוי הקרובה לביתכם ושם יבדקו בשבילכם.
למעשה מרגע שאנו מפעילים את המערכת מתחילות להיווצר ולהתייצב מושבות הבקטריה. התייצבות משמעותה שיש במערכת מספיק מושבות בקטריות פעילות המפרקות היטב את החנקות הרעילות. בתקופה זו נמנעים מלהכניס דגי נוי בכמות גדולה משום שהם ייצרו חנקות רעילות בכמויות גדולות מאשר המערכת יכולה לשאת.
עוד גורם חשוב בתהליך הוא אספקה שוטפת של חמצן למים ע"י זרימות מהפילטר ומשאבת אוויר, כיוון שהבקטריות צורכות חמצן בתהליך פירוק הרעלים ולכן המושבות ייווצרו בעיקר על גבי המצע בפילטר ובמקומות אחרים עתירי חמצן. חשוב מאוד לא להפסיק פעולתם של פילטרים בהם נמצא מצע ביולוגי, כיוון שבמקרה ותפסק אספקת החמצן לבקטריות, תהרס מושבת הבקטריות וייווצרו רעלים נוספים כתוצאה מפירוקן.
קיימים בשוק גם מגוון של תכשירים ותוספים המיועדים לזירוז מחזור החנקן באמצעות הוספת בקטריות חיות.
שלבי הסייקל באקווריום ובבריכת נוי:
שלב ראשון במחזור החנקן - הווצרות אמוניה NH3.
שאריות מזון שלא נאכלו, צואת דגים, עלים וחומרים אורגניים אחרים נרקבים במי האקווריום או בריכת הנוי. החומר שנרקב משחרר למים אמוניה שגורמת למים להיות מעט עכורים ועם ריח לא נעים בתחילת הסייקל, אך כעבור מספר ימים התופעה תיעלם. אחד הנזקים של אמוניה הוא פגיעה בזימים וכתוצאה מכך הדגים יתנשמו מהר ובכבדות. בריכוז גבוה יגרם נזק לרקמות שונות של הדג, פגיעה במערכת החיסון ורגישות למחלות. בריכוז גבוה מאוד (למשל כאשר הוספנו המון דגים ישר בתחילת הפעלת האקווריום) תתרחש הרעלת אמוניה והדגים ימותו. תופעה זו אופיינית לאקווריומים ובריכות נוי בתחילת דרכם והיא מהווה את גורם המוות העיקרי של דגי נוי.
שלב שני במחזור החנקן - הווצרות ניטריט NO2.
בשלב זה כבר התפתחו באקווריום או בבריכת הנוי בקטריות מסוג מסויים אשר הופכות את האמוניה לניטריט, שאף היא רעילה לדגים וגורמת לפירוק ההמוגלובין בדם הדגים, כך שיש קושי לדם לשאת חמצן לאברים חיוניים בגוף הדג. גם במקרה זה עלולה להיווצר הרעלה שתגרום למחלות ואף למות הדגים.
שלב שלישי במחזור החנקן - הווצרות ניטראט NO3.
בשלב זה התפתחו בקטריות נוספות מסוג אחר אשר הופכות את הניטריט לניטראט. הניטראט הרבה פחות רעיל מן האמוניה והניטריט, אך הוא עלול לגרום לעיכוב גדילה ורבייה, ומהווה מקור להתפתחות אצות וירקת. הניטראט הוא התוצר הסופי בשרשרת, ויכול להסתלק באופן היעיל ביותר ע"י החלפות מים סדירות. סילוק נוסף של הניטראט נעשה ע"י צמחי מים שניזונים ממנו כמקור דשן. בנוסף ישנם בשוק תכשירים וסופחים למינהם, אך כמו שנאמר לעיל הדרך היעילה ביותר היא החלפות של מים.
