"היפראקטיביות הנו מונח המתאר התנהגות המאופיינת במרץ רב ואי שקט. היפראקטיביות מופיעה בשלבים שונים לאורך מעגל החיים, ובמקרים רבים מתרחשת במסגרת הפרעות קשב וריכוז (ADHD)." מאתר בטיפול נט
איך לעזור לילד עם היפראקטיביות להצליח להיות מרוכז בזמן בית הספר?
להבנתי ומניסיוני כילד היפר אקטיבי (למרות שכשהייתי ילד עוד לא המציאו את המושג) וכמדריך לעשרות ומאות ילדים היפר אקטיביים לאורך השנים כמדריך קראטה, הדרך הטובה ביותר לגרום לילד היפר אקטיבי להיות מרוכז היא לעניין אותו.
משום שאין לנו שליטה על אופן ההוראה ולא על תוכן ההוראה, אז נצטרך למצוא פתרון אחר.
ילדים היפראקטיביים זקוקים להרבה תנועתיות ופורקן פיזי בכדי שיצליחו לשבת בריכוז.
יש מספר דברים שיכולים לעזור להם:
תזונה נכונה,
פעילות גופנית,
הנחייה מקצועית מותאמת לצרכים שלהם,
סביבה מכילה,
תרופות.
תזונה - מחקרים מראים קשר ישיר בין תזונה להיפראקטיביות, וכי שינוי בתזונה של ילדים עם היפראקטיביות, עשוי להוביל לשיפור במצבם.
כדאי להמנע מצבעי מאכל, סוכרים, קמח לבן וחומרים משמרים אשר מזיקים לנו ולאכול תזונה מאוזנת שכוללת ירקות ופירות ודגנים מלאים.
מומלץ להתייעץ עם תזונאי, או נטורופת כדי לקבל תפריט מאוזן בהתאם לצרכים של ילדכם.
ממליץ לצור קשר עם אחד מהאנשים הבאים כדי לקבל ייעוץ. שלושתם מומחים כל אחד בתחומו:
חגית ירושלמי - נטורופתית מאבחנת אירידיאולוגית ומטפלת ברפואה טבעית. (בפייסבוק חגית ירושלמי)
יאיר וייס - נטורופת (בפייסבוק יאיר וייס נטורופת)
לימור גורדין - נטורופתית , מאמנת ילדים ונוער, אמא ל-3 ילדים,מלמדת הקשבה וחיבור לגוף. (בפייסבוק limor Gordin)
פעילות גופנית - פורקן - "לפרוק" - מתייחס להוצאת אנרגיה על ידי הילד לפני תחילת שיעור בו הילד צריך לשבת זמן ממושך ולהתרכז.
כמה שהילד "יפרוק" את עצמו יותר לפני השיעור, ובין השיעורים, כך יהיה לו קל יותר לשבת מרוכז למשך זמן רב יותר.
אם בבוקר לפני יציאה לבית הספר הוא יקפוץ בחבל או בטרמפולינה כמה דקות עד כמה עשרות דקות (לפי הצורך), ירכב על אופניים לבית הספר, ירוץ על הליכון או יצא לריצת בוקר עם אחד ההורים, או כל פעילות אחרת שהילד מתחבר אליה, כך יהיה לו קל יותר בשעות הראשונות של הלימודים.
רצוי לעודד את הילד לשחק ולהיות פעיל בהפסקה כדי שוב לפרוק. לא תמיד זה מספיק.
מומלץ לשלב פעילות גופנית עצימה אחר שעות בית הספר. למשל ג'ודו או קראטה.
מחקרים מראים שאימון באמנויות לחימה בכלל ובקראטה בפרט מסייעים מאוד בנושא.
ישנם אתרים רבים אשר מדברים על הנושא ואף הם ממליצים על פעילות גופנית כדרך טובה לתעל את האנרגיה.
צריך לבקש מהמורה לאשר "איוורור" במידת הצורך, ולתת לילד לצאת ולראות מספר פעמים מסביב לבית הספר כדי שיוכל לשוב ולשבת בריכוז בכיתה.
הנחייה מקצועית - ישנם היום הרבה אנשי מקצוע מנוסים אשר יכולים לעזור גם להורים וגם לילדים להתמודד עם היפראקטיביות בבית וגם בבית הספר.
מומלץ להתייעץ איתם . מדריכת אדלר נעמי וולף מומלצת בחום (ולא רק בגלל שיש לנו אותו שם משפחה) ;) (בפייסבוק - נעמי וולף. סדנאות להורים הרצאות ייעוץ אישי בגישת אדלר)
בשביל ה"איוורור" צריך סביבה מכילה. החל המורה ועד לאחרון התלמידים בכיתה שיבינו שיש כאן צורך פיזי וזו הדרך להתמודד איתו.
כמובן שחשוב שההורים יבינו מה הצורך ולא יראו את המצב כמשהו שהילד עושה להם בכוונה.
ראיתי הורים שמתעלמים מהקושי של הילד, ואז קשה להורים ולילד.
פגשתי הורים שמבינים ולומדים את הנושא ומכילים אותו ואז קל להורים וגם ללילד קל יותר יחסית.
אם אנחנו, כהורים נכיל את הילד ואת הקושי שלו, וניתן לו את כל הכלים להצלחה, יהיה לו סיכוי גדול בהרבה להתמודד בצורה מוצלחת עם ההיפראקטיביות שלו, מאשר אם לא נעשה זאת.
תרופות - לא ממליץ בכלל. יודע שיש דרישה של מורות רבות לתת לילד תרופות כמו ריטלין וקונצרטה, אבל אני ממש נגד.
לדעתי תרופות אלה הן כמו סמים לכל דבר ויש להמנע מהן בכל דרך אפשרית.
לסיכום - ניתן לתפקד בסביבת בית הספר בצורה טובה עם היפראקטיביות במידה ונותנים לנושא את תשומת הלב המתאימה ומאפשרים לילד לפרוק את עצמו לפני, בזמן ואחרי שעות הלימודים.
בהצלחה!
אורי וולף מאמן ראשי ובעל רשת בתי הספר לאומנויות לחימה והגנה עצמית "שורין ריו קראטה ג'וטסו" חגורה שחורה דאן 4 בינלאומי בקראטה אוקינאווי. מוסמך משרד החינוך והספורט.
uriwkarate@gmail.com