ספר חדש הפורש את תולדות הציונות כרומן מאתגר 

ספר חדש בהוצאה עצמית של אורי נחימזון, ישראלי המתגורר מזה כחמש עשרה שנים בטוסקנה שבאיטליה, שרת בגולני כצלם צבאי והשתתף במלחמת ששת הימים ברמת הגולן. כיום סופר, מחברם של “אלבומה של לילי” ו”הפטריוט הפולני” )שמוצגים לקריאה במוזיאון השואה בוושיגטון(, “זרעים של אהבה”, “שתי מרגריטות”, “לבבות שבורים בבולברד אונירי”, “איזבלה” ועוד אחרים שתורגמו לשפות רבות..

איזבלה הוא רומן עשיר, מרגש ומפתיע, המבוסס על סיפור חיים אמיתי והמציג בפני הקורא שלל של דמויות בחלקן מוכרות ובלתי נשכחות ואת הדרמות הגדולות המלוות את חייה של הגיבורה.

סיפור העלילה מתרחש במזרח אירופה של אמצע המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. הוא מבוסס על סיפור חייה ופועלה של ברטה פרידברג שכתבה בשם העט איזבלה ארקדבנה גרינייבסקאיה.

מנערה יתומה מאם שגדלה בבית אביה הסופר העברי אברהם שלום פרידברג (1938-1902) בגרודנו, באווירה ספוגת רוחניות, פילוסופיה ואהבת הכתיבה, הפכה לאחת המחזאיות, המשוררות והסופרות החשובות ברוסיה.

העלילה חולפת על פני כשמונים שנות היסטוריה שבמהלכם תפגשו את הסופרים והמשוררים העיבריים ושפת העבר בה השתמשו, את הביל“ויים וניסיונות ההתישבות הראשונה בארץ ישראל העותומנית, את החיים היהודיים בעיירות של אירופה המזרחית ובעריה הגדולות, צמיחתה של התרבות העיברית לצד זו הרוסית, הדת הבאהית שהשפיעה ועיצבה את אישיותה של איזבלה, ואהבותיה חלומותיה ונסיעותיה הרבות.

היא זכתה להערכה מיוחדת מהסופר לב טולסטוי על יצירתה “באב" ולהערכת ראשי כת הבהאים, להם הקדישה שתיים מיצירותיה החשובות. איזבלה הייתה הרפתקנית, דעתנית ולוחמת לזכויות האישה. היא נודעה כפמיניסטית משפיעה בתקופתה.

ספר זה אינו ספר היסטורי או ביוגרפיה. זהו רומן שמבוסס על סיפור חייה ופועלה של המחזאית, הסופרת והמשוררת הפמיניסטית ברטה פרידברג שהקדימה את זמנה.

קטע מהספר:

?שמי קונסטנטין שפירא, ומה שמה של הגברת הצעירה??, שאל.

?איזבלה?, ענתה בקצרה ונשמעה חסרת סבלנות כי האיש דחף את אפו וקטע את חוט מחשבתה.

?מדוע העלמה כועסת?", הוסיף ושאל, "הרי הצגתי את עצמי, וחסיד גדול אני של המילה הכתובה, אף כי לכאורה נראה כי עיסוקי הוא רק בצילום?.

היא התרככה מעט וענתה: ?אני נמצאת פה זמן קצר, הגעתי עם אבי לאחר שהתמנה לעורך משנה בעיתון?.

?באיזה עיתון, אם יורשה לי לשאול??, המשיך לשאול.

?'המליץ', עיתון עברי שלבטח לא שמעת על אודותיו?, השיבה.

?או כן, מכיר אני היטב את האדון אלכסנדר צדרבוים ואף את יהודה לייב גורדון, שניהם מעמודי התווך של העיתון, אז מי הוא אביך??, שאל בסקרנות גוברת והולכת.

?אבי הוא אברהם שלום פרידברג מגרודנו?, ענתה.

הכוס נשמטה מידיו ומעט התה שהיה בה נשפך ונספג מייד בעיתון שהיה מונח על השולחן. הוא קפץ ממקומו כנשוך נחש ושאל: ?אבריימלה זה אביך? שומו שמיים, הרי גדלנו יחדיו בצמידות, כל ילדותינו עברה עלינו בגרודנו!?.

ברטה לא האמינה למשמע אוזניה. האיש שישב מולה היה חבר ילדות של אביה! היא אמנם שמעה את שמו מאביה שסיפר לה שהם למדו יחדיו בחדר אצל הרב, ואף ידעה מי הם הוריו החרדים, שגרו בקצה השני של העיירה בשכנות לבית הקברות במתחם המסריח של העיירה, אך היא לא  תיארה לעצמה שהגבר שלפני רגע שיערה שהוא מחפש הרפתקה רומנטית התגלה לה כידיד נעוריו של אביה.

לפתע נזכרה בסיפור שסיפרו לה יותר מאוחר על אודות  הבחור הצעיר שחלה בגיל עשרים והיה על ערש דווי. ביום שנודע לו מפי בת זוגתו הנוצרייה שהיא בהיריון  הודיעו לו רופאיו שימיו ספורים. הוא שכב בבית החולים בסנט פטרסבורג כשהיא סועדת אותו יומם וליל.

באותו ערב גורלי, כשפעימות ליבו דעכו ועיניו העצומות היו שקועות עמוק בארובותיהם, שפתיו קפוצות מכאב כשהוא

מקופל כעובר, פתחה היא את החלון ורוח קרירה פרצה 

לחדר. 

לפתע פתח הוא את עיניו והתיישב, הביט מבעד לחלון וראה את קרני הירח החיוור מבעד למעט העננים. במאמץ רב הרים את ידו הרזה והצביע לעבר הירח. "מה אתה מראה לי אהובי?", שאלה אותו כשדמעות זולגות מעיניה.

"ישו אמר לי שאבריא", ענה בקול חלוש ונשכב על גבו. היא האמינה שהוא הוזה ואילו הן מילותיו האחרונות. "תביאי לי כומר", ביקש. "לפני מותי אני רוצה להתנצר", אמר והוסיף: "במידה שלא אבריא אני רוצה שבננו ייוולד להורים נוצרים ונשואים". היא מיהרה להזעיק כומר שבזריזות המיר את דתו, טבל אותו לנצרות, החליף שמו לקונסטנטין ודקות אחדות לאחר שהכריז עליו כנוצרי השיא את השניים.