בימים אלו אנו עדים למתקפות על המרחב הכפרי מצד גופים שונים בנושא התעסוקה החלופית בחלקות המגורים במושבים. עיתוי המתקפות אינו מקרי וקשור להחלטה 1101 של ממ"י העומדת כיום לפני דיון בבג"ץ שאמור להכריע האם היא מטיבה עם תושבי המרחב הכפרי.
מניתוח ההחלטות השונות לאורך השנים עולה תמונה אשר רבים מהציבור בישראל אינו חשוף אליה במדויק. אחת הנקודות הנתקפות ביותר ע"י קבוצות הלחץ הינה סוגיית ההשכרה.
בשנת 1993 הוקמה ועדת קדמון שתפקידה היה להמליץ למשרדי הממשלה לגבי דרכי פעולה בנוגע לפעילות לא חקלאית במושבים. בדו"ח הועדה ניתן דגש לכך שהירידה ברווחיות וצמצום היכולת להתפרנס מיחידת משק מושבית, הניעו חקלאים רבים לצאת מענף החקלאות ולחפש פרנסה חלופית באופן מלא או חלקי. הועדה ציינה עוד שפעילות יזמית ליצירת פרנסה חלופית במושב היא תופעה שיש לברך עליה וממליצה לאפשר לעסקים קטנים פעילות בחלקות א' וצמוד דופן, לעסקים בינוניים פעילות באזור מלאכה מרכזי ופעילות גדולה יותר בפארק תעשייה אזורי.
תנועת המושבים ראתה בדו"ח קדמון כפתרון מאוזן בתקופה ההיא אשר מייצר אפשרות להמשך ביסוסו והתפתחותו של המרחב הכפרי שהיה במשבר עמוק. המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה (החלטה 347) לאמץ באופן סופי את עקרונות ועדת קדמון בנוגע לשימושים לא חקלאיים בחלקות א'. יחד עם זאת המועצה קבעה כי היא אינה רואה מקום להקמתם של אזורי תעסוקה במושבים. בכך למעשה המועצה פסלה חלקים משמעותיים מאוד מדו"ח קדמון בעוד היא מותירה על כנם חלקים אחרים, קביעה זו פגעה באיזון אותו ניסתה ועדת קדמון להשיג בהמלצותיה.
למעשה יעדיה של ועדת קדמון לא הושגו. רשויות התכנון קבעו הנחיות שברובן אינן מאפשרות את הסדרתם של השימושים, המינהל גבה תשלום גבוה מאוד בגין השימושים העולים על אלה הנדרשים מאזור עירוני סמוך.
בנוגע לאזורי התעסוקה המושבים, ביטולם על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה יצר מצב של חוסר איזון שלא הביא לפתרונות אותן קיוותה ועדת קדמון להשיג.
חוסר האפשרות להקים אזורי תעסוקה מושביים יצר מצב שבו בעל הנחלה היה מחויב להקים את הפעילות הלא חקלאית (פל"ח) שלו בתוך שטח המגורים במושב וזאת אף אם סוג הפעילות אינו מתאים לצביון המושבי.
פסילתה של המועצה הארצית את נושא אזורי התעסוקה, ששם אושרו שותפויות של צד שלישי, הפרה את האיזון וגרמה לבעלי נחלות להשכיר את התעסוקה הלא חקלאית שברשותם ופעמים רבות נאלצו להיות עבריינים בעל כורחם.
עמדתנו בסוגיה זו לוקחת בחשבון את צביון המושב ואורח החיים בו אנו רוצים לחיות ולכן יש לאפשר לחברים להקים אזורי תעסוקה מרכזיים שבהם תהיה לבעל הנחלה החרות להחליט האם להכניס צד שלישי לעסק ובמקומות שלא מתאפשר זאת, להקים אזורי תעסוקה מרכזיים ולאפשר לחברי המושבים להשכיר את הפעילות הלא חקלאית, על אחת כמה וכמה כאשר התשלום הנדרש עבור הפל"ח הינו 91%, קרי, תשלום מלא עבור ערך הנכס.
אנו ממליצים לכל מושב להקים מנגנון שיווסת את העסקים במושב ואופים על מנת לשמור על צביון המושב ואורח החיים.
מידע נוסף על הפעילויות הלא חקלאיות במושבים באתר: www.tmoshavim.org.il
מניתוח ההחלטות השונות לאורך השנים עולה תמונה אשר רבים מהציבור בישראל אינו חשוף אליה במדויק. אחת הנקודות הנתקפות ביותר ע"י קבוצות הלחץ הינה סוגיית ההשכרה.
בשנת 1993 הוקמה ועדת קדמון שתפקידה היה להמליץ למשרדי הממשלה לגבי דרכי פעולה בנוגע לפעילות לא חקלאית במושבים. בדו"ח הועדה ניתן דגש לכך שהירידה ברווחיות וצמצום היכולת להתפרנס מיחידת משק מושבית, הניעו חקלאים רבים לצאת מענף החקלאות ולחפש פרנסה חלופית באופן מלא או חלקי. הועדה ציינה עוד שפעילות יזמית ליצירת פרנסה חלופית במושב היא תופעה שיש לברך עליה וממליצה לאפשר לעסקים קטנים פעילות בחלקות א' וצמוד דופן, לעסקים בינוניים פעילות באזור מלאכה מרכזי ופעילות גדולה יותר בפארק תעשייה אזורי.
תנועת המושבים ראתה בדו"ח קדמון כפתרון מאוזן בתקופה ההיא אשר מייצר אפשרות להמשך ביסוסו והתפתחותו של המרחב הכפרי שהיה במשבר עמוק. המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה (החלטה 347) לאמץ באופן סופי את עקרונות ועדת קדמון בנוגע לשימושים לא חקלאיים בחלקות א'. יחד עם זאת המועצה קבעה כי היא אינה רואה מקום להקמתם של אזורי תעסוקה במושבים. בכך למעשה המועצה פסלה חלקים משמעותיים מאוד מדו"ח קדמון בעוד היא מותירה על כנם חלקים אחרים, קביעה זו פגעה באיזון אותו ניסתה ועדת קדמון להשיג בהמלצותיה.
למעשה יעדיה של ועדת קדמון לא הושגו. רשויות התכנון קבעו הנחיות שברובן אינן מאפשרות את הסדרתם של השימושים, המינהל גבה תשלום גבוה מאוד בגין השימושים העולים על אלה הנדרשים מאזור עירוני סמוך.
בנוגע לאזורי התעסוקה המושבים, ביטולם על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה יצר מצב של חוסר איזון שלא הביא לפתרונות אותן קיוותה ועדת קדמון להשיג.
חוסר האפשרות להקים אזורי תעסוקה מושביים יצר מצב שבו בעל הנחלה היה מחויב להקים את הפעילות הלא חקלאית (פל"ח) שלו בתוך שטח המגורים במושב וזאת אף אם סוג הפעילות אינו מתאים לצביון המושבי.
פסילתה של המועצה הארצית את נושא אזורי התעסוקה, ששם אושרו שותפויות של צד שלישי, הפרה את האיזון וגרמה לבעלי נחלות להשכיר את התעסוקה הלא חקלאית שברשותם ופעמים רבות נאלצו להיות עבריינים בעל כורחם.
עמדתנו בסוגיה זו לוקחת בחשבון את צביון המושב ואורח החיים בו אנו רוצים לחיות ולכן יש לאפשר לחברים להקים אזורי תעסוקה מרכזיים שבהם תהיה לבעל הנחלה החרות להחליט האם להכניס צד שלישי לעסק ובמקומות שלא מתאפשר זאת, להקים אזורי תעסוקה מרכזיים ולאפשר לחברי המושבים להשכיר את הפעילות הלא חקלאית, על אחת כמה וכמה כאשר התשלום הנדרש עבור הפל"ח הינו 91%, קרי, תשלום מלא עבור ערך הנכס.
אנו ממליצים לכל מושב להקים מנגנון שיווסת את העסקים במושב ואופים על מנת לשמור על צביון המושב ואורח החיים.
מידע נוסף על הפעילויות הלא חקלאיות במושבים באתר: www.tmoshavim.org.il
יוגב שריד מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי ? תנועת המושבים
