הסכם הסחר עם מדינות המרקוסור 

עו"ד גיל נדל

חשיבות הסחר עם מדינות המרקוסור

אחת ההתפתחויות החשובות ביותר בתחום סחר החוץ של ישראל בעשור האחרון אירעה לאחרונה, עת נחתם הסכם הסחר החופשי בין מדינת ישראל לבין מדינות מרקוסור - השוק המשותף הדרומי (MERCADO ECONOMICO DEL SUR - SOUTH COMMON MARKET), דהיינו - ברזיל, ארגנטינה, אורוגואי ופרגואי.

כבר לפני מספר שנים מצא מינהל סחר החוץ שבמשרד התמ"ת כי גוש הסחר של המרקוסור נמצא בסדר עדיפות גבוה מבחינת מדינת ישראל, מהטעמים הבאים: מדובר בגוש הסחר השלישי בגודלו בעולם (לאחר גוש הנפט"א (ארה"ב קנדה ומקסיקו) והאיחוד האירופי); מבין המדינות שלישראל אין עימן הסכם סחר, היצוא הישראלי למדינות המרקוסור (ובמרכזן ברזיל) הוא השלישי בגודלו (לאחר סין ויפן); גוש המרקוסור פתח במגעים לחתימת מספר הסכמי סחר, והיה חשש שמא מדינת ישראל "תאחר את הרכבת".

מינהל סחר החוץ גם מצא כי רמת המכסים במרקוסור הינה גבוהה באופן יחסי (11% בממוצע), באופן שביטולם במסגרת הסכם סחר חופשי ישפר את תחרותיות היצוא הישראלי, בעוד שהורדת המכסים בישראל בפני יבוא מהמרקוסור לא תפגע מהותית בתעשיות ישראליות. עוד מצא המינהל כי הסכם סחר חופשי יסדיר חסמי סחר מהותיים בגישה לשווקי המרקוסור (כגון, תקינה ורשיונות יבוא) וכניסה לשווקי הרכש הציבורי בגוש זה.

68% מכלל הסחר של ישראל עם גוש המרקוסור בשנת 2006 התנהל עם ברזיל, הגדולה בכלכלות מרקוסור, 22% עם ארגנטינה והשאר עם השותפות הקטנות יותר, אורוגוואי ופרגוואי. ישראל מייצאת לגוש המרקוסור בעיקר כימיקלים ומוצרי אלקטרוניקה ומייבאת בעיקר מוצרי חקלאות.

הסכם הסחר החופשי יכנס לתוקפו לאחר שההסכם יאושרר במדינות המרקוסור (כל מדינה בפני עצמה) ולאחר שתעריף המכס הישראלי יתוקן בהתאם. יתכן מצב ביניים בו ההסכם יהיה בתוקף לגבי ישראל וברזיל, למשל, ואילו לגבי מדינה אחרת ההסכם עדין לא יכנס לתוקפו אלא לאחר אישרור מצידה.


הפחתות מכסים וכללי מקור

בכל הנוגע להפחתת מכסים, קובע ההסכם מערך של חמש קבוצות מוצרים: קבוצה אחת -ביטול מיידי של כל המכסים שמקורם בישראל או במדינות המרקוסור. קבוצה שניה - הפחתה הדרגתית של מכסים במהלך ארבע שנים, עד לביטולם. קבוצה שלישית - הפחתה הדרגתית של מכסים במהלך שמונה שנים, עד לביטולם. קבוצה רביעית - הפחתה הדרגתית של מכסים במהלך עשר שנים, עד לביטולם. קבוצה חמישית - הקלות מכס ספציפיות המותנות בתנאים (כגון מכסות, רשיונות וכו').

כבכל הסכמי הסחר, הקלות המכס מוענקת למוצרים שמקורם במדינות החתומות על ההסכם. לשם כך, כולל ההסכם כללי מקור הקובעים אימתי מוצר יוכל להיחשב כמוצר שמקורו באחת המדינות. בראש ובראשונה, מוצרים שהושגו בשלמותם באחת המדינות ייחשב במוצר מקורי של אותה מדינה. כמו כן, מאפשר ההסכם צבירה דו צדדית, דהיינו מוצר ישראלי שמשולבים בו חומרי גלם מארגנטינה ייחשב כמוצר ישראלי לצורך ההסכם. בכל הנוגע לשילובם של חומרי גלם זרים, מארצות שאינן מההסכם (סין, ארה"ב, קהילייה אירופית וכו') מציב ההסכם מספר דרישות על מנת "להכשיר" את חומרי הגלם הזרים: ראשית, המוצר צריך לעבור בישראל / מרקוסור פעולות שמעבר לפעולות פשוטות כמו אריזה, שימור, רחיצה, ניקוי, צביעה, ליטוש, גיהוץ קילוף ועוד (רשימה מפורטת מופיעה בהסכם). שנית, על חומרי הגלם לעבור שינוי ברמה של ארבע ספרות בפרט המכס (HS CODE) שלהם, או שערך חומרי הגלם הזרים לא יעלה על 50% ממחיר המוצר בשעה המפעל (ex-works) ( לגבי פרגואי - עד 60%).

בנוסף לעמידה בכללי המקור, המוצרים נדרשים להיות מובלים במישרין מישראל למרקוסור או להיפך. ניתן לאחסן את הטובין במדינת ביניים, ובלבד שהטובין יישארו בפיקוח המכס במדינת הביניים.

ההסכם קובע מנגנון של אימות תעודות מקור, ובו רשות המכס של המדינה המייבאת פונה לרשות המכס של המדינה המייצאת על מנת שזו האחרונה תבצע אימות של תעודות מקור שהוצגה במדינה המייבאת.

מבחינת הקונספט של כללי המקור ואימות התעודות, ניכר שההסכם עם המרקוסור צעד לקראת פישוט ההליכים וקביעת אחידות ככל האפשר. ההסכם קובע כללי מקור אחידים לכל המוצרים (בשונה מההסכם עם הקהילייה האירופית), הנגזרים מתוספת ערך או משינוי סיווג, ואינו נדרש להגדרות עמומות כדון שינוי מהותי (בשונה מההסכם עם ארה"ב). אימות התעודות נעשה באופן דומה לזה הקבוע בהסכם עם הקהילייה האירופית.

הסרת הגבלות סחר אחרות

בנוסף לענין המכסים, קובע ההסכם יעדים בדבר תקנים ונהלים טכניים לסחר - אימוץ תקנים בינלאומיים, מניעת מחסומי סחר בלתי מכסיים, הסכמי הכרה והדדיות ועוד. לענין זה חשיבות רבה מאד, שכן חלק ניכר מהגבלות הסחר (גם בישראל) אינו נובע מהטלת מכסים, אלא ממגבלות בלתי מכסיות לסחר - כגון תקינה, רשיונות, אישורים וכו'. לעיתים, פגיעתם של מגבלות אלו קשה יותר מאלו של המכסים, שכן מגבלות אלו עשויות למנוע כליל את הכנסת הטובין לשטחה של המדינה המייבאת. הפרקטיקה מלמדת שתהליכי השחרור מפיקוח המכס בברזיל הינם מורכבים, איטיים ומייגעים, ויתכן שההסכם יסייע ויקל על היצואנים הישראליים.