שומרים על הזוגיות במעבר דירה 

חודשי הקיץ, והחופש הגדול בפרט, הם תקופה אותה רבים מנצלים לטובת מעבר דירה.

העובדה שהגנים ובתי הספר נמצאים בחופשה, ובשל כך העבודה, לרוב,  פחות אינטנסיבית, נוצרת ההזדמנות האידיאלית לכך.

מעבר דירה מסמל התחדשות ושמחה, אך גם עלול להביא לידי רגעי משבר וקושי, כאשר לא מעט זוגות חווים משבר תהומי בתהליך.

כמו שינויים רבים בחיינו, מעבר דירה יכול לערער את הזוגיות שלנו אפילו עד לכדיי פרידה.

רבות דובר על הקשיים ועל הדרך להקל את השינוי והמעבר עבור הילדים, אך מה עם ההורים? בני הזוג?

חשוב לזכור, בני זוג הם קודם כל שני אנשים נפרדים, בעלי רצונות, מחשבות, חלומות והוויות שונות, הם חברו יחד תוך אהבה, אך אין זה אומר שהם איבדו את זהותם הפרטית.

האופן בו כל אחד מבני הזוג גדל, משפיע על עיצוב אישיותו וכמובן גם על התנהלותו והתנהגותו, אך גם על הדרך בה הוא רואה זוגיות והורות. הסקאלה לפיה כל אחד רואה סיטואציה זוגית/ הורית, היא לרוב בין איך שהוא גדל לבין בדיוק ההפך. מכאן, ששני בני הזוג מגיעים למערכת הזוגית עם שתי סקאלות שונות והם צריכים לנסות ולבנות לעצמם את הדרך שלהם.

כשהכל על מי מנוחות זה קל ואפילו נעים, אך בשינויים מהותיים, המשיכה למוכר והידוע (כאמור הסקאלה האישית) יכולה להוות את המכשול, ומכאן ליצור משבר זוגי.

אחד השינויים הללו הוא מעבר דירה.

למעשה, מעבר הדירה מתחיל מההחלטה עצמה ועד ליום המעבר וההתמקמות.

הקושי - בחירת איזור המגורים.

האם קרוב יותר למשפחה אחת או אחרת? האם עיר או כפר? האם להתקרב לאחת העבודות? האם חינוך הילדים הוא השיקול העיקרי? ועוד...

איך פותרים? כל אחד מבני הזוג קובע 2 קריטריונים : האחד העיקרי אשר מבחינתו הוא החשוב ביותר, והשני חשוב אך גמיש יותר (לדוגמא קרבה להורים, ניתן גם עד 30 קילומטר) לפיהם, מנסים למצוא את המקום עליו שני הקריטריונים העיקריים של בני הזוג עונים, והמשניים מצליחים להתקיים.

אם הקריטריונים זהים (לדוגמא, קרבה להורים- ומשפחה אחת גרה בצפון והאחרת בדרום), תחילה מסבירים את מהותם וחשיבותם, ועוברים לקריטריון המשני. כך מנסים למצוא את הפתרון על פיו אחד יקבל את הקריטריון העיקרי באופן כמעט מלא והשני יקבל את הקריטריון המשני באופן מלא, תוך התחשבות בגורמים ובסיבות חשיבותם לבן/ת הזוג.

הקושי- בחירה הדירה.

גם בחירת הדירה מהווה קושי, אם כי הפחות יותר. גם פה, על בני הזוג לחשוב על הקריטריונים העיקריים עבורם אך גם, ואולי בעיקר, על מה הם לא מוכנים להתפשר, על מה "יוטל וטו", עם סיבה מהותית ורציונלית- חצר/ מרפסת, בית גדול/ קטן, מס' חדרים, קומה, עם /בלי מעלית וכו'.

הקושי- אריזה.

זהו אחד החלקים במעבר שהם האתגריים ביותר. אני ממליצה לכל זוג לייעד לפחות שבוע עבור האריזות, וככול שתקדימו לארוז דברים, כך זה ייטיב בהמשך. מעבר לקושי הפיזי המובן, והקושי הנפשי של אריזת החיים המשותפים, אנחנו נתקלים בקושי שקשור לאופי האדם, כפי שציינתי קודם.

במצב זה ייתכן כי נגלה לדוגמא, שאחד מבני הזוג הוא אגרן או בעל קושי הפרדות מדברים שונים.

מה עושים? קודם כל ליהנות, הזדמנות נהדרת למציאת זכרונות, זמן לשתף ולספר אחד לשני דברים נשכחים מהעבר ולהיזכר בתחילת הקשר.

כאמור, לארוז זה בהחלט  גם קשה פיזית, ולכן מומלץ לחלק את הבית לאיזורים, בעיקר לפי חשיבות וצורך, כאשר כל אחד אחראי על איזור אחר והוא בעל הסמכות להחליט מה נשאר ומה לא. כמובן שאין זה אומר שנזרוק אחד לשנייה דברים, אלא נתייעץ טרם הזריקה, בנוגע למה משאירים ומה לא, אני מציעה לכל אחד מבני הזוג לקחת קרטון בינוני ולשים בו את הדברים שהוא רוצה לשמור.

יום לפני המעבר- השתדלו לסיים מוקדם ולא להיכנס לשעות הלילה. הבית כמעט ריק, זמן מושלם לארוחה זוגית או משפחתית שונה, לדוגמא- פיקניק על הרצפה בסלון.

הקושי- יום המעבר.

 יום זה הוא יום לחוץ מאוד- קבעו מראש מי אחראי על מה, ומי נמצא איפה כך שלכל אחד משימות ותפקיד משלו. בתוך הבלאגן דאגו  לשתות ולאכול בכדיי לא לסיים את היום עצבניים.

התחילו לפרוק את הארגזים על פי נחיצות, אחד אחד, גם אם יקח מספר ימים זה בסדר. השתדלו לתכנן שבועיים לפריקה- מצד אחד מספיק זמן בשביל לא להילחץ ומצד שני לא למשוך יותר מידיי זמן, מה שיוצר לחץ סמוי.

חנוכת בית, אם אתם בעניין, תכננו לפחות חודש- חודש וחצי אחרי המעבר.

ובעיקר, נצלו את הימים הראשונים בבית להתחלה חדשה וטובה.