חוויות ילדות רגשיות המשפיעות על סגנון ההתקשרות בבגרות 

למרביתנו ברור שלקשיים בילדות עלולה להיות השפעה על מערכות יחסים בוגרים. גם אם קשה למנות את  "תופעות הלוואי" של ילדות קשה, ברור שקיימת השפעה לאורך שנים. ישנו קשר בין מאפיינים של סגנון התקשרות לבין  תפיסת היחסים, הקשר הזוגי ותרומתם של אלו לרווחה הנפשית של אנשים.

ילדים אשר גדלו בבתים שמחים, בריאים ויציבים בהם ההורים או מטפל מבוגר אחר, היו זמינים רגשית, מגיבים באופן מותאם לצרכי הילד, נותנים תוקף לרגשותיו – יאופיינו כבעלי סגנון התקשרות בטוח. אנשים אלה הפנימו בילדותם מודל בו אפשר לסמוך על האחר. הם עקביים, בעלי גישה חיובית לאחרים, מאופינים באינטימיות רבה ביחסים, בטחון בקשר, כבוד הדדי, מעורבות וכו'. הם מביעים רגשות במתינות. יש להם יכולת לויסות רגשי טוב. נטייתם לתלות רגשית באחר תהיה מתונה.

לעומתם, אנשים בעלי סגנון התקשרות חרד אמביוולנטי  מאופיינים בתגובות רגשיות לא עקביות. הערכתם העצמית תלויה במה שהאחר חושב עליהם. רגישותם ופגיעותם בולטים. המודל העצמי שלהם שלילי, בעוד את האחר הם תופסים כטוב מהם. יש להם נטייה לתלות וקירבה באופן מופרז וקיצוני. הם מתקשים להאמין שמישהו יהיה שם בשבילם בקביעות וקשה להם להיות לבד. ביחסיהם יש רגשות קיצוניים של רכושנות, כעס וקנאה. מערכות יחסים עם סגנון התקשרות זה, הוא לא תובעני ומציף.

אנשים עם סגנון התקשרות  נמנע-חרד  מאופיינים בביטחון עצמי נמוך. פחד מדחייה המונע מהם ליצור קירבה. מצד אחד הם זקוקים לאינטימיות ומאידך הם פוחדים מקרבה ואינטימיות.  מתנהלים בתוך קרבה-מרחק, בטחון עצמי נמוך ופגיעות גבוהה. נוח להם בחברת אנשים לא שיפוטיים  הקשובים להם. במערכות יחסים – מצד אחד תלותיים  ומאידך עלולים להרגיש בדידות בתוך מערכת יחסים. מתקשים לתת אמון ברגשותיו של בן הזוג.  אבל נוטים להאשים עצמם בבעיות הזוגיות. ישנו קושי בתקשורת פתוחה ובהבעת רגשות. הם ימנעו מקונפליקטים משום שהם פוחדים שקונפליקט יגרום לניתוק ופרידה.

סגנון התקשרות נוסף הוא נמנע-מרחיק ומשחרר (Dismissing). אנשים אלה נראים לכאורה בעלי בטחון עצמי רב, נמנעים מקרבה ואינטימיות, סומכים בעיקר על עצמם. לעיתים נראים קרירים, רציונאליים, יודעים הכול, לא רגשיים ולא "ידידותיים לסביבה". יש להם מעט מאוד מודעות למה הם גורמים לעצמם, לאחר ולמערכת היחסים. לא תמיד רואים את האחר באור חיובי. ציניים וביקורתיים, מרוחקים. קשה להם עם גילויי חיבה – כלפיהם וכלפי האחר. יסתירו את חולשותיהם.  הזוגיות שלהם מאופיינת בהעדר אינטימיות וקירבה, קושי בפתיחות ובהבעת רגשות. כדי לא לגלות את רגשותיהם, הם מעדיפים להימנע מקונפליקטים.  קשה להם לסמוך שהאחר יהיה שם בשבילם כמקור תמיכה.

מה ניתן לעשות?

-          עצם הידיעה וההכרות והמודעות עם סגנונות ההתקשרות עשוי לעזור. כאשר יודעים שסגנון ההתקשרות הוא המניע לתגובה  ולא העובדות – האדם יכול ללמוד להרגע, לנשום עמוק וללמוד מתי וכיצד הוא מופעל, ובמהלך הזמן לבחור תגובה מתאימה יותר.

-          שיחה עם בן הזוג על סגנונות ההתקשרות, ההיסטוריה האישית והשלכותיה, יכולים לסייע. בן זוג המודע לקשיים וסגנון ההתקשרות, יכול לסייע במידת האפשר, להעלות למודעות, להוביל לשינוי גם בתוך הזוגיות.  אם אתה נוטה להרחיק אנשים ובן הזוג מרגיש בכך, אפשר לדבר על הדברים לפני שיהיה מאוחר מידי.

-          מצב אידיאלי הם בני זוג שסגנון ההתקשרות של כל אחד מהם שונה  ועובד עם סגנון ההתקשרות של האחר.  אין ספק שני אנשים עם התקשרות בטוחה, הם הטוב ביותר.  טוב למצוא אדם עם סגנון התקשרות בטוח אשר מבין ורגיש לעברך והשפעתו עלייך ומוכן לעבור איתך את הדרך לשינוי .

חשוב לזכור שגם אם היו חוויות ילדות קשות, הן אינן חייבות להמשיך להשפיע על כל מהלך חייך בעתיד. מחקרים מראים שפצעי ילדות עשויים להשאיר חותמם על המוח. אבל, המוח גמיש ויכול  להתאים עצמו גם לשינויים חיוביים. תרגול וסבלנות עשויים להתגבר על האינסטינקטים הלא מסתגלים שלך. טיפול יכול לעזור להתגבר על זכרונות ילדות, לפתח ולתחזק מערכות יחסים בוגרות ואוהבות.