ממי הושפעתי באמנות, ומה גיליתי כדי להצליח למצוא את הסגנון המקורי שלי 

אני אמן דיגיטלי בן 71. אני מהנדס שעבד שנים רבות בתפקידי תכנון וניהול בכירים בחברות היי טק גדולות, למדתי לתכנן תוכנית תלת שנתית הכוללת מטרות ואמצעי ביצוע. כך היה גם כשעברתי לעסוק בציור, באקריליק ובמקביל גם בציור דיגיטלי כעיסוק מרכזי בחיי וכקריירה שניה. המטרה הראשית ששמתי לעצמי בתחום האמנות הינה: תוך 20 שנה להיות צייר מפורסם, להציג תערוכות יחיד בארץ ובעולם, ולמצוא  סגנון מקורי וייחודי משלי.

סגנון הציור שלי באקריליק בעבר ובציור דיגיטלי כיום הוא מופשט - פיגורטיבי, ולפעמים פיגורטיבי בלבד, שילוב של השפעות מעולמי הפנימי,  העולם שמסביבי והשפעות מכמה ציירים מודרניים, שסגנונם ייחודי ורעיונותיהם דיברו אלי במיוחד. האמנים המודרניים שהושפעתי מהם במיוחד: מונדריאן, וסרלי, ריילי, וורהול, ניקי דה סנט פאל ופיקסו. התרשמתי ואני מנסה ליישם בעבודותי את רעיונות "תקציר גאומטרי" של פיט מונדריאן, "אשליות אופטיות" של ויקטור וסרלי ((Vasarely ובריג'יט ריילי, "אמנות הפופ" של אנדי וורהול (Warhall) ,  הרבגוניות והצבעוניות של ניקי דה סנט פאל, תורת ה"שעתוק בעידן השיווק ההמוני" של תומאס קינקייד (Kinkade) שפעל לפי רעיונותיו של וולטר בנימין, ולבסוף התפעלתי מהסגנונות השונים של פיקסו שחלקם שזורים יחדיו.

הרחבתי במשך השנים את עולם המושגים שלי. בעולם המושגים שלי קיימים זוגות של ניגודים לדוגמה: המראות הפנימיים מול המראות החיצונים, פשטות מול סימבוליזם, מקוריות מול שיעתוק.

-  המראות הפנימיים מול המראות החיצונים - המראות החיצונים נובעים מאהבתי לאמנות ואמנים, ומביקורי במוזיאונים בעולם, חוויות ממסעות בעולם בהם ראיתי עושר של צבעים ודמיון. לזה הוספתי את המראות הפנימיים שחזיתי תוך כדי ניתוחי הלייזר שעברתי בשתי עיני.

- מקוריות הינה ה"מושג" החשוב שלמדתי אצל מורותי לאמנות, ויחד עם האפשרויות החדשות שנוצרו בציור באמצעות המחשב, ושליטתי במגוון תוכנות הבנתי שאין טעם להציג אמנות שאין בה חידוש מסויים.               - שיעתוק - אני חותר להפיץ את אמנותי למירב האנשים, ובזול, בדרכם של ויקטור וסרלי ווולטר בנימין, ואני מצטט אותם "משעה שמשעתקים את יצירת האומנות היא מאבדת את מעמד החד-פעמיות, ואת ההילה". איני מפסיק לראות לרגע, גם אם תקופות מסוימות בחיי התקשיתי לראות (פיזית), ידעתי תמיד לצייר מראות זיכרון שלא נעלמו אצלי לעולם, לכן גם בתקופה של בעיות ומצוקות, המשכתי בציורי.

למדתי רבות מאמני הרשת (NetArt artists). השפיעו עלי במיוחד: אווה ופרנקו מאטאס שהעתיקו עבודות ואתרי אינטרנט של אחרים, והציגו אותם באופן שונה, ומארק נאפייר שגם הוא השתמש בחומרים של אחרים כחומר גלם ליצירותיו, וטענתו "האמנות היא ציבורית, ונגישה לכל אמן". אני מושפע מכולם ומנסה ליצור שפה אמנותית משלי, כאשר מטרתי הינה להיות מקורי, בעל מאפיינים  ייחודיים הניתנים לזיהוי ע"י הקהל, ובמקביל  לשמח את צופי ואת עצמי.

ניסיון ראשון שעשיתי להיות מקורי שהצליח רק חלקית, היה להיות "צייר של הציונות המודרנית", עם סדרות מוקדשות למנהיגים הציונים והישראלים העיקריים. בניסיון זה הצלחתי להגשים אחת ממטרותי להציג תערוכות יחיד בחו"ל בנושא הרצל: הצגתי תערוכות יחיד בבאזל, וינה וג'נבה. התערוכות  וטקס פתיחת התערוכות היו בחסות ובמימון משרד החוץ, וביקר בהם קהל רב.

ניסיון שני שבו השגתי אחת ממטרותי האחרות - למצוא  סגנון מקורי וייחודי משלי היה התמקדות בציור קולאז'ים. אני אמן דיגיטלי שהתאהב בהכנת עבודת קולאז' דו ממדיות, ובשנתיים האחרונות יצרתי סדרה של  120 עבודות קולאז'. תהליך הכנת עבודת הקולאז' שלי הינו דו-שלבי ולכן גם הכנת עבודה לוקחת זמן רב. בשלב הראשון אני יוצר 15 עד 20 עבודות על נושא הקולאז'. בשלב השני אני בוחר את הטובות שביניהן, ומכין את הקולאז' מתוך תשומת לב קפדנית לשיקולי קומפוזיציה, שילוב צבעים, התאמת הגדלים של החלקים והיחסים בין העבודות.

מהם הקריטריונים להיווכח שהגעתי למעמד של צייר דיגיטלי מפורסם:   2 כתבות על תערוכותי במדורי האמנות של העיתונות היומית

-        מחיר העבודות יהיה 5000 ש"ח, ואני אמכור לפחות עשר עבודות

-        3 תערוכות יחיד בגלריות נחשבות בארץ

יש לי חלום להפוך לצייר דיגיטלי מפורסם עד גיל 76, ואני מאמין שאעמוד במשימתי.