משרד עורכי דין הגירה לישראל 

משרד עורכי דין הגירה לישראל כהן, דקר, פקס, ברוש, בעל סניפים בתל אביב ובירושלים הוא המקום למצוא עורך דין הגירה לישראל, העוסק בכל תחום הסדרת מעמד חוקי בישראל ומייצג לקוחות פרטיים ומסחריים, כולל חברות בינלאומיות, מול משרד הפנים, לשכות ההגירה לישראל, נציגויות רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בכל רחבי הארץ.

במאמר זה, עורך הדין יהושע פקס, שותף מייסד במשרד ומומחה הגירה, יתאר מדיניות ההגירה של מדינת ישראל מבחינה חוקית, היסטורית, ומעשית.

מדיניות ההגירה לישראל  

מדינות העולם בימינו נדרשות לתכנן את מדיניות ההגירה והתנועה בתוך שטחן. ניתן לומר כי במקרים רבים אין ממש מדיניות הגירה ברורה, אלא תגובה למצבים והתפתחויות גיאו-פוליטיות אשר נכפות עליהן. המצב בישראל לא שונה - ממשלת ישראל ומשרד הפנים, אשר אחראי על ההגירה לישראל, נדרשים לתכנן את חוקי ההגירה לישראל תוך כדי ראייה נרחבת, ואף של שנים רבות קדימה. אולם בפועל הממשלה אינה זו היוזמת חוקים, אלא מגיבה בדרך כלל לסיטואציות בשטח ולחצים פוליטיים, אשר מביאים לשינויים בחקיקה בעקבות צרכים ובעיות שלא ניתן להתעלם מהם.

הצלחה או שגשוג של מדיניות הגירה נאמדים בעת ארוכה, לרוב לאחר דור או שני דורות. כך לדוגמה - משבר הפליטים העולמי אשר פוקד בימים אלו בעיקר את אירופה, משפיע גם על ישראל, כאשר פליטים ממדינות אפריקה חוצים את הגבול בין ישראל לבין מצרים. מבקשי מקלט אילו נכנסו לישראל בצורה לא חוקית, אבל רשאים להגיש בקשות למקלט מדיני בישראל, על בסיס אמנת הפליטים הבינלאומית, עליה חתומה ישראל. את ממצאי מדיניות ההגירה וההחלטות שתקבל ממשלת ישראל בנושא אפשר יהיה לבחון רק בפרספקטיבה היסטורית.

הגירה של לא יהודים למדינת ישראל

מדינת ישראל כידוע מוגדרת כמדינה "יהודית ודמוקרטית". אחד מהחוקיים הבסיסיים ביותר להגדרה העצמית של ישראל הוא חוק השבות, אשר קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". עליה לישראל ומתן אזרחות ישראלית ליהודים ניצולי השואה של מלחמת העולם השנייה, או יהודים שנרדפו במדינות ערב, הייתה אבן יסוד של מדינת ישראל, שהוקמה כדי לשמש בית לאומי לעם היהודי. יחד עם זאת, מעניין לציין כי חוק השבות, אשר חוקק בשנת 1950, לא הגדיר מי הוא יהודי. בשנת 1970, בעקבות לחצים פוליטיים, הוכנסה הגדרה של המונח "יהודי" לחוק השבות. החוק אימץ את ההגדרה הדתית אורתודוכסית לשאלה מיהו יהודי. מצד שני, החוק גם תוקן כך שנתן את האפשרות לעלות לישראל גם לילדים ונכדים של יהודים, כולל בני זוגם וילדיהם הקטינים.

השנים שלאחר קום המדינה התאפיינו במלחמות ומצב כלכלי רעוע, לכן לא הייתה שאלה של הגירה של לא-יהודים לישראל. הגירה משמעותית של מי שאינם יהודים הינה מגמה חדשה באופן יחסי, אשר החלה בעיקר בשנות ה- 90, לאחר פירוק ברית המועצות והשיפור המשמעותי במצב הכלכלי של מדינת ישראל.

שאלות של הגירה לישראל, בעיקר כניסה והשתקעות של לא יהודים, מעורר רגשות עזים אצל ישראלים רבים ומהווה נושא פוליטי מובהק. אין שנות ניסיון רבות לבחינת הנושא, אולם ניתן לומר כי העלייה לישראל של יהודים וצאצאים של יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר הוכתרה בהצלחה רבה. אם בוחנים את ההיבטים המובילים, אשר בהם עושים שימוש לגיבוש ובחינה של הצלחה של הגירה, כגון: רווחה, דמוגרפיה, פיננסיות והן ביטחון, העולים מחבר העמים תרמו בכל ההיבטים בצורה משמעותית.

מדיניות הגירה של מדינות קולטות הגירה, כגון ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד, בדרך כלל בוחנת את יחסי התועלת שמביאים מהגרים למדינה. אולם בישראל, בכל האמור לעליה של יהודים, אין בדיקה מפורשת של התועלת של ההגירה, אלא המדינה חרטה על דגלה לקבל כל יהודי שמבקש לעלות ארצה ולהשתקע בישראל.

יחד עם זאת, ניתן לומר כי בהחלט קיימת כניסה לישראל של לא יהודים רבים, בין אם מדובר בבני זוג של יהודים, עובדים זרים אשר השתקעו בישראל במשך השנים, מבקשי מקלט שהגישו בקשה להכרה כפליטים, או אפילו שוהים לא חוקיים אשר חיים ועובדים בישראל שנים ארוכות. נראה כי מדינת ישראל למעשה מרוויחה ממהגרים אלו. אי אפשר לומר כי זו מדיניות הגירה מוצהרת, אבל בפועל מדובר בעובדים זמינים וזולים, אשר ממלאים מקומות עבודה במשק שלא מאוישים על ידי ישראלים.

אם פקידי משרד הפנים היו מתכננים באופן מושכל מדיניות של הגירה ברורה, היו בודקים שאלות של אפשרות של קיבולת דמוגרפית, צפיפות של אוכלוסייה, משאב טבעי, כגון – מים, איכות החיים וכן איכות הסביבה. שאלות של השפעת ההגירה הלא יהודית על הצביון של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית גם ראוי היה לבחון בצורה מושכלת. בפועל, כאמור, ממשלת ישראל בעיקר מגיבה להתפתחויות בשטח, מקשה על הגירה לישראל של לא יהודים, ופועלת ביתר שאת לעודד עליה של יהודי התפוצות לישראל, בהצלחה חלקית בלבד.

הגירה לישראל של עובדי חוץ - כניסה של עובדים זרים לישראל

בשנות התשעים מדינת ישראל חוותה כניסה של עובדי חוץ רבים אל מדינת ישראל. חלק מעובדי החוץ הגיעו לכאן בצורה מאורגנת כעובדים זמניים בתמיכת ממשלת ישראל, חלק מן העובדים הזרים הגיעו לישראל לפני שנים והשתקעו במדינה בצורה לא חוקית.

העלייה במספר העובדים הזרים בישראל נגרמה בין היתר בגלל ההתדרדרות בסיטואציה הביטחונית, אשר גרמה לסגר ארוך ברצועת עזה והן בגדה המערבית. הירידה במספר המועסקים הפלסטיניים הובילה חקלאים, חברות בנייה, מסעדות ובעלי עסקים בישראל לחפש פתרונות להעסקת עובדים מחו"ל.

כמות העובדים הזרים בישראל במציאות של היום הינה בממוצע בין מאתיים חמישים אלף לבין ארבע מאות אלף בכל זמן נתון. למעלה מחמישים אחוז מהעובדים נמצאים במדינת ישראל שלא על פי החוק. ההרכב שלהם מגוון, אבל מרביתם באים ממדינות מתפתחות; הפיליפינים בשיעור של כשמונה עשר אחוז, תאילנד בשיעור של כשלושים אחוז, סין בשיעור של כעשרה אחוז, רומניה בשיעור של כחמישה אחוז, מדינות ברית המועצות לשעבר בשיעור של כחמישה עשר אחוז, נפאל בשיעור של כשישה אחוז.

כמו כן, חשוב לציין כי כיום נמצאים בישראל בערך ארבעים אלף מבקשי מקלט, אשר הגישו בקשה למקלט מדיני בישראל על פי אמנת הפליטים. רובם ככולם ממתינים לבחינה של בקשתם, על ידי משרד הפנים. בהתאם להחלטת ממשלה ואישור בית המשפט, כל עוד בקשתם לא נבחנה באופן פרטני, יכולים מבקשי המקלט לעבוד בישראל על מנת לפרנס את עצמם ומשפחתם.

רוב עובדי החוץ מבצעים משימות בתחומי עבודה אשר ישראלים מקומיים אינם רוצים לעסוק בהם, כמו בתחומים של סיעוד, בניין וכן חקלאות וחלק מופחת בתעשייה. דוח הוועדה מטעם משרד האוצר לעיצוב מדיניות בתחום עובדים לא ישראליים, משנת 2007, מעמיד בשאלה את התרומה הפיננסית של עובדי החוץ בישראל. בהתאם לתוצאות המחקר של הוועדה, עובדי חוץ אשר עובדים בתוך מדינת ישראל חורגים בממדים מן הנהוג במדינות המערב. המשק של מדינת ישראל יצר תלות אמתית בכוח עבודה זר, בשיעור של שישה אחוז מכלל כוח העבודה במהלך שנת 2008 הנשען על עובדים זרים.

הדו"ח מציין כי העסקת עובדים זרים פוגעת באפשרות של מציאת תעסוקה עבור ישראלים חסרי השכלה. אולם מצד שני הדו"ח גם מציין כי כרגע ללא העסקת עובדים זרים לא יהיו מספיק עובדים סיעודיים בישראל וגם החלקאות תיפגע ללא כוח עבודה זר מיומן אשר תורם לחקלאים בפריפריה.

עובדים זרים מומחים – עובד אזרח זר בעל תרומה לכלכה הישראלית

משרד הפנים פרסם נוהל מיוחד להעסקת עובד זר מומחה על ידי חברות ישראליות או חברות חו"ל הפועלות בארץ. עובדים זרים מומחים, בעלי כישרון יוצא דופן, או מיומנות מיוחדת, אשר אין בנמצא בישראל, או נציגים של חברות בינלאומיות, תורמים למשק הישראלי והתפתחות הכלכלה בישראל, כחלק מהכלכלה הגלובאלית. העסקת עובד זר מומחה אפשרית בתחומים ספציפיים כגון: חברות היי-טק, תחומי טכנולוגיה או תעשייה, אבל גם בתחומים של מסעדות אסיאתיות, או מנהלים בכירים של חברות בינלאומיות שמקימים סניף בישראל. משרד הפנים מערים תנאים רבים על העסקת עובדים זרים מומחים, לרבות שכר מינימום לעובד הזר אשר חייב להיות לפחות כפול מהשכר הממוצע במשק בישראל ואגרות גבוהות לקבלת היתר העסקה, ואשרת עובד זר מומחה, ויזה מסוג עבודה ב-1.

השגת אשרות עבודה של עובדים זרים נעשית בשני שלבים; שלב ראשון, קבלת היתר העסקה של יחידת ההיתרים. ועדה מיוחדת של משרד הכלכלה, או משרד ממשלתי אחר רלבנטי, מחליטים האם להמליץ לתת היתר להעסקת עובד זר מומחה. שלב שני, קבלת אשרת עבודה מסוג ב-1 עבור העובד הזר. קבלת הוויזה נעשית במשרד הפנים בישראל או מול הקונסוליה הישראלית בחו"ל.

הגירה למדינת ישראל של בני משפחה של ישראלים

בכל שנה אלפי אזרחים זרים לא יהודים, שהם בני משפחה של ישראלים נכנסים ומשתקעים במדינת ישראל. הכמות המדויקת של הנכנסים אל ישראל לשם איחוד עם בני משפחה שלהם אינה ידועה. יחד עם זאת, בהתאם להערכות, מאז החתימה על הסכם אוסלו באמצע שנות ה- 90, הוענק מעמד חוקי בישראל למאה ושלושים אלף פלסטינים, בערך, מכוח איחוד משפחות. כמו כן, עשרות אלפי אזרחים זרים קיבלו מעמד בישראל מכוח נישואים עם אזרחים ותושבים תושבים של מדינת ישראל. אזרחים ישראלים יכולים גם להסדיר מעמד חוקי בארץ עבור הורים קשישים בודדים, אשר נמצאים בחו"ל ללא קרובי משפחה אחרים היכולים לדאוג להם. משרד הפנים מעניק אפשרות מיוחדת לחיילים להסדיר מעמד חוקי בישראל עבור ההורים שלהם, אזרחים זרים, אשר לא יכולים לעלות לישראל מכוח חוק השבות.

אזרח של מדינת ישראל יכול להגיש דרישה לאיחוד של המשפחה בהתאם לכללים של משרד הפנים להסדרת מעמד בן זוג זר בישראל. אזרח מדינת ישראל המזמין נדרש להתחייב ולעמוד  במספר תנאים, לרבות הצגת ראיות והוכחות לגבי אמיתות הקשר הזוגי. הליך הסדרת מעמד בן זוג זר הינו הליך בירוקרטי ארוך ומייגע מול לשכת משרד הפנים. בני הזוג נדרשים להציג מסמכים ותעודות רבות. כל התעודות האישיות כגון: תעודת לידה, תעודת נישואים חייבות תרגום על ידי נוטריון, כולל אימות אפוסטיל על המסמכים שמקורם חו"ל. מדובר בהליך מדורג לקבלת מעמד חוקי בישראל. ההליך נמשך בין חמש לשבע שנים. תחילה מקבל בן הזוג המוזמן, אזרח זר, אשרת עבודה בישראל, לאחר מכן מעמד ארעי, ולבסוף אפשרות לקבל מעמד של תושב קבע, או אזרחות ישראלית.

משרד עורכי דין הגירה לישראל

אם אתם נתקלים בבעיה מול רשויות ההגירה לישראל, חשוב לפנות לקבלת סיוע מקצועי של משרד עורכי דין בעל ניסיון עשיר בתחום. החוקים ונהלים של משרד הפנים בנושא הגירה לישראל משתנים באופן תדיר, לכן עורך דין בקיא בתחום עוקב אחרי החלטות של משרד הפנים וכן פסיקות של בתי המשפט, לרבות בית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל.

כהן, דקר, פקס, ברוש – משרד עורכי דין הגירה לישראל, מתמחה בכל הקשור להסדרת מעמד חוקי בישראל: אזרחות ישראלית, כל סוגי ויזות, עליה לישראל, הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים, אשרות עבודה לעובדים זרים, וכניסה לישראל. המשרד עוסק למעלה מ- 10 שנים בתחום ההגירה לישראל, לרבות ייצוג לקוחות מול כל הערכאות הרלבנטיות, כולל בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. נשמח לעמוד לרשותכם לגבי כל שאלה או בעיה. צרו קשר לקבלת סיוע עורך דין מומחה.