בקשה מסודרת, חתומה כדין. הרשם אינו רשאי לתת צו ירושה, ללא קבלת תגובתו של בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.
למעט מקרים חריגים, לא יביע היועמ"ש כל התנגדות להוצאת צו ירושה ולאחר קבלת אישור על העדר התנגדות, יונפק ליורשים צו ירושה. זאת בתנאי כי לא הוגשה כל התנגדות אחרת מטעם מי מהציבור, לצו הירושה.כאשר הוגשה התנגדות להוצאת צו ירושה, מחויב הרשם להעבירה אל בית המשפט לענייני משפחה, אשר ידון בהתנגדות וייתן החלטתו. צו ירושה לא יוצא עד לקבלת פסק דינו של בית המשפט לעניין ההתנגדות.
מי מגיש בקשה לקבלת צו ירושה? כל אחד מן היורשים על פי דין יכול לעשות כן ובלבד כי שלח על כך הודעה לכל אחד מן היורשים. היה והבקשה מוגשת על ידי עורך דין, יש לצרף לה ייפוי כוח, חתום על ידי כל יורש. כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה והירושה תחולק על פי האמור בצוואה. צו ירושה רלוונטי למקרים בהם לא הותיר המנוח אחריו צוואה. במצב דברים זה, תחולק ירושתו על פי דין.
רשם לענייני ירושה – מהן סמכויותיו?
חוק הירושה הוא החיקוק הדן בענייני צוואות וירושות בישראל. ישנן שתי דרכים לחלק את ירושתו של אדם שנפטר: ירושה על פי צוואה או ירושה על פי דין.
היה והמנוח כתב צוואה לפני מותו, תחולק ירושתו על פי האמור בצוואה. אולם, במידה ולא קיימת צוואה, קובע חוק הירושה את סדר היורשים וכך תחולק ירושת המנוח. היה ואין לנפטר יורשים, עובר העזבון לאפוטרופוס הכללי. רשם לענייני ירושה מוסמך לטפל בירושה בשני המקרים ויוציא צו קיום צוואה או צו ירושה, על פי העניין. על מנת לקבל כל אחד מן הצווים הללו, יש להגיש בקשה לרשם.
טרם יוצא צו ירושה, יש לאפשר ליועמ"ש להתנגד וכן למי מהציבור. לפיכך, יעביר רשם לענייני ירושה את הבקשה לצו ירושה אל היועמ"ש לקבלת עמדתו. בד בבד, יפורסם דבר הבקשה בעיתון, בכדי לאפשר הגשת התנגדות מצד הציבור. רשם לענייני ירושה אינו מוסמך לדון בהתנגדויות להוצאת צו ירושה ועליו להעבירן אל בית המשפט לענייני משפחה, המוסמך עניינית ומקומית לדון בהתנגדות.
הגשת צו ירושה – הכיצד?
כל אחד מיורשיו של המנוח על פי דין, יכול להגיש בקשה לקבלת צו ירושה. ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי או באמצעות עורך דין.
חשוב להקפיד למלא את הבקשה באופן מדויק ולצרף את כל המסמכים הדרושים. בקשה חסרה תוחזר לשולח למילוי החסר ותעכב כמובן את קבלת צו ירושה.
לאחר הגשת הבקשה, ניתן להתקשר אל לשכת הרשם בשעות הפעילות ולבדוק את סטטוס הבקשה. במידה והבקשה לא חסרה פרטים ובמידה ולא הוגשו התנגדויות, יקבל המבקש צו ירושה, לאחר כחודשיים לערך.
ישנן מספר לשכות של רשם לענייני ירושה ולכן יש לשים לב כי הבקשה מוגשת ללשכה הנכונה. יש להגישה ללשכה הנמצאת במקום מושבו של המוריש, עת שנפטר.
מילוי הבקשה איננו עניין מורכב, אך ישנה חשיבות רבה למילוי כל הפרטים, לרבות:
פרטי המבקשים: יש לרשום את כל פרטי המבקש ואת פרטי היורשים: שמם המלא, מספר תעודת זהות וכתובת. כמו כן, יש למלא את פרטיו של המוריש ולצרף תעודת פטירה.
מעמד היורשים: לצד פרטיהם האישיים של היורשים, יש לציין את מעמדם כיורשים: האם הם בני זוג של המוריש, ילדיו וכדומה.
החלק בעיזבון: רשם לענייני ירושה לא ינפיק צו ירושה ללא שמפורט בבקשה אופן חלוקת העיזבון. חוק הירושה קובע את סדר היורשים ועל כן, ניתן בקלות למלא סעיף זה בבקשה.
מסמכים לבקשה
בקשה לקבלת צו ירושה, תוגש על גבי הטופס המתאים ויש לאמתה אצל עורך דין או נוטריון. יש להקפיד למלא הבקשה כהלכה ולצרף לה את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות, תעודת פטירה, הודעות ליורשים אודות הבקשה, שוברי תשלום וייפוי כוח, כאשר המבקש מיוצג.
יש להגיש הבקשה אל לשכת רשם לענייני ירושה במקום מושבו האחרון של המוריש, קרי בעת פטירתו. היה ומקום מושבו של הנפטר, איננו בישראל, יש לצרף מסמכים נוספים מלבד אלו שפורטו מעלה, למשל, אישור על קיומו של נכס כלשהו בבעלות המנוח, באזור סמכותו של רשם לענייני ירושה, אליו הגיש המבקש את הבקשה.
לסיכום, קבלת צו ירושה מותנית בהגשת בקשה מתאימה אל רשם לענייני ירושה אשר לשכתו היא בעלת הסמכות. זו נקבעת על פי מקום מושבו של המנוח, עת שנפטר. יש להקפיד למלא את הבקשה כהלכה ולצרף לה את כל המסמכים הדרושים. בקשה חסרה, תישלח חזרה אל המבקש ותעכב כמובן את קבלת הצו.
*מענה מקוון בנושאי דיני משפחה, לחצו כאן.
*מענה מקוון בנושאי דיני משפחה, לחצו כאן.
