עליה לישראל לאחר גיור 

עליה לישראל לאחר גיור

משרדנו עוסק לישראל, כולל ייעוץ בתחום עליה לישראל על פי חוק השבות. חוק השבות מאפשר עליה לישראל וקבלת אזרחות ישראלית עבור כל אותם אלו שלא נולדו יהודים, אבל התגיירו כהלכה והצטרפו לעם היהודי לכל דבר ועניין, אבל הקריטריונים להכרה של גיור כהלכה הם נוקשים. פקידי משרד הפנים מסתכלים לעתים בחשדנות על מתגיירים ליהדות וחוששים כי כל מטרת הגיור היא הגירה לישראל, ולא רצון כנה ואמיתי להצטרף לעם היהודי היושב בארץ ישראל.

מי מוגדר כעולה לישראל על פי חוק השבות?

חוק השבות, אשר נחקק בשנת 1950, נחשב כאחד החוקים הבסיסיים של מדינת ישראל. החוק מגדיר כ"עולה" אדם אשר זכאי לעלות ארצה בהיותו יהודי, בן של יהודי או נכד של יהודי. גם בני הזוג וילדים קטינים של עולים רשאים לעלות ארצה ולקבל אזרחות, על מנת לשמור על אחדות התא המשפחתי.

עולה לישראל מצהיר כי הוא מבקש לשבת ישיבה של קבע במדינה. מי שהתאזרח בעודו שוהה במדינת ישראל שלא בהתאם לחוק השבות, אינו מוגדר כעולה חדש. לפיכך, מי שמקבל אזרחות ישראלית שלא על פי חוק השבות - כגון בני זוג של אזרחים ישראל, אשר מקבלים אזרחות ישראלית מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות - לא זכאי להטבות כגון סל קליטה, או הטבות אחרות שהמדינה מעניקה לעולים חדשים.

מי לא זכאי לעלות ארצה?

חוק השבות קובע כי המדינה אינה חייבת להעניק אזרחות ישראלית או מעמד אחר בישראל למי שהוא יהודי אולם פועל נגד העם היהודי. הזכות לקבלת אזרחות ישראלית מכוח שבות נשללת גם מאלו אשר עלולים לסכן את בריאות הציבור בגלל מחלות, או מי שעלול לסכן את שלום הציבור בגלל חשש לפעילות פלילית. כמו כן, החוק ופסיקות בית המשפט שוללות את הזכות לעלות לישראל עבור מי שהיה יהודי, אולם נחשב בן דת אחרת – כלומר, מי שהמיר את דתו מרצון.  

עליה לישראל לאחר גיור - איך תוענק בידכם הכרה של משרד הפנים וזכאות לעליה כגרים?

סעיף 4 לחוק השבות קובע כי יהודי נחשב מי שנולד לאם יהודייה או התגייר. מדובר במי שעבר הליך מתאים מול בית הדין הרבני, התגייר באחת מן הקהילות היהודיות המוכרות על ידי מדינת ישראל מעבר לים. גר זה נחשב כמצטרף לעם היהודי, לכן יהיה זכאי לעלייה על פי חוק השבות.

במשך השנים היו דיונים רבים וגם פסיקות של בתי המשפט לגבי הקריטריונים המכריעים את הכף לגבי הגדרה של גיור אשר תקף בהתאם לחוק השבות. עיקר המחלוקת נסובה סביב ההגדרה של קהילה יהודית "מוכרת" בחו"ל, בהתחשב בכך שבישראל ההשפעה של היהדות האורתודוקסית מכריעה.

לעומת זאת, יהדות התפוצות, בעיקר הקהילות היהודיות הגדולות במדינות כגון ארצות הברית, אנגליה, צרפת, ארגנטינה ועוד, מושפעות רבות על ידי היהדות הקונסרבטיבית וגם היהדות הרפורמית. הטענה הייתה כי הקריטריונים של גיור כהלכה בקהילות יהודיות אשר לא שומרות על הלכה אורתודוקסית, היו פחותים, לכן אסור לקבל כל אישור בית דין לגבי גיור לשם עליה לישראל על פי חוק השבות.

האם כל גיור מוכר לשם קבלת זכאות עלייה על פי חוק השבות?

מדינת ישראל לא מכירה בכל גיור לשם הענקת סטטוס עולה. משרד הפנים מוודא בדייקנות כל מצב והן כל גיור על הגורמים שלו. מובן כי אם משרד הפנים משתכנע כי הגורמים אשר אישרו את הגיור מעלים חשש – במילים אחרות, כי יש סיבה להניח שהגיור הוא פיקטיבי, רק לשם קבלת אזרחות - בקשת שינוי הסטטוס לעולה חדש תיענה בשלילה.

מה הם הקריטריונים אשר נקבעו לשם הכרה או סירוב של הליך גיור בקשר לחוק השבות?

ראשית, קהילה יהודית ידועה: האם גר יהיה רשאי לעלות ארצה על פי חוק השבות תלוי בשאלה האם הגיור בוצע במסגרת של קהילה יהודית מוכרת וידועה לרשויות ההגירה. הווה אומר קהילה יהודית אשר משתייכת לאחד מן הזרמים אשר ידועים בתוך היהדות; רפורמית, אורתודוכסית, או קונסרבטיבית. המדינה צריכה לבחון כי הגיור בוצע בשיטה אשר נהוגה בתוך קהילה יהודית ידועה, אשר עורכת גיור על פי התפישה של הקהילה.

פסיקות של בית המשפט קבעו כי הליך הגיור אמור לקחת מינימום תשעה חודשים, ולכלול לכל הפחות שלוש מאות שעות לימודים, לרבות לימודי דת, היסטוריה, שפה וכו'. יחד עם זאת, אם מסלול הגיור בקהילה היהודית המוכרת הוא ארוך יותר, אזי ברור כי המתגייר נדרש לעמוד בדרישות של הקהילה. אם מדובר במסלול לימודים מקוצר, אזי אפשר להביא מכתב המסביר את הנושא. בכל מקרה המתגייר נדרש להציג את תעודת הגיור על ידי בית הדין, לרבות מכתב של רב והוכחות לקיום קשרים והשתתפות בפעילויות של הקהילה היהודית בחו"ל.

הגשת בקשה לעליה לישראל עבור מי שהתגייר ליהדות  

עליה מכוח חוק השבות עבור מי שעבר בהצלחה הליך גיור ליהדות יכול להתבצע מחו"ל, מול נציגות הסוכנות היהודית, או מול ארגון נפש בנפש עבור אלו הנמצאים בצפון אמריקה. לחלופין, מי שנמצא בישראל יכול לגשת ללשכת משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, להגיש בקשה לשינוי סטטוס מתייר לעולה, בהתאם לנוהל משרד הפנים בנושא.

מה הם המסמכים הנדרשים לשם הגשת בקשת עליה עבור מי שהתגייר? הבקשה לעליה צריכה לכלול תעודות אישיות אזרחויות כגון דרכון תקף, תעודת לידה, תעודה המעידה על מצב אישי (נשוי, רווק, גרוש, אלמן) וכן תעודת יושר להוכחת היעדר עבר פלילי. כמו כן, הבקשה צריכה לכלול תעודות דתיות המוכיחות כי הגיור התבצע על ידי בית דין מוכר, בהתאם לעמידה בכל התנאים הנדרשים.

בעיות לגבי עליה לישראל לאחר גיור ליהדות

הנושא של עליה לישראל לאחר גיור רווי מתחים ובעיות. ראשית, בעיות בין הרבנות הראשית בישראל, אשר נשלטת על ידי הזרם היהודי האורתודוקסי, לבין יהדות התפוצות אשר רבים מהם יהודים קונסרבטיביים או רפורמים. פעמים רבות עלו טענות כי מדינת ישראל לא מכירה בגיורים של בתי דין בתפוצות, למרות שהגיור נעשה כהלכה, בהתאם לכללים של הקהילה היהודית.

שנית, פקידי משרד הפנים מגלים חשדנות רבה לגבי מתגיירים אשר מבקשים לעלות לישראל, במיוחד במקרים בהם עולה חשש כי הגיור מטרתו לשפר את המצב הכלכלי, או להתאחד עם בן או בת זוג בישראל, או כל סיבה אחרת.

שלישית, ישנם מתגיירים אשר עברו הליך גיור כנה ואמיתי, אולם מכל מיני סיבות לא בדיוק עומדים בקריטריונים שנקבעו בפסיקה או קריטריונים אשר קבוע פקידי משרד הפנים לגבי הליך הגיור הנדרש לשם עליה לישראל. כך לדוגמה, מתגיירים אשר מתגוררים רחוק מהקהילה היהודית, לכן מתקשים להשתתף בפעילויות של הקהילה, לרבות מתגיירים אשר נאלצים לנסוע במכונית ביום שבת או ימי חג לבית הכנסת. לעתים ישנם ספקות בנוגע להיות הגיור פיקטיבי, או שמדובר במשפחה שמבקשת לעלות ארצה ביחד, אבל רק חלק מהמשפחה עבר את הגיור, בעוד בני משפחה אחרים לא נטלו חלק פעיל בהליך הגיור.