הפוך לחבר הטוב ביותר של עצמך. 

*מטעמי נוחות הדברים נכתבו בלשון זכר.

אנו יודעים להיות חברים טובים לאחרים: מסורים, נאמנים, מעודדים ואמפתים, מתגייסים בעת הצורך,  צוחקים, נהנים וחוגגים יחד את ההישגים והדברים המשמחים והפחות משמחים. חשוב לזכור שהאדם הוא יצור חברתי אשר מושפע מכל קשר חברתי בו הוא מתקיים. מדובר בצורך בסיסי להיות בקשר, להרגיש שייכות, אישור וקבלה.

יחד עם זאת, נשאלת השאלה, כיצד קורה שאנו יודעים להיות חבר טוב לאחר, וקשה לנו  להיות חבר טוב  של עצמנו? להיות חברים עם עצמנו זה אותו הדבר כמו להיות חבר עם כל אחד אחר. ברגע שאתה מבין שלהיות החבר הכי טוב של עצמך דורש את אותו סוג של תשומת לב ומאמץ, כמו להיות חבר של מישהו אחר, פינית מכשול מדהים. רבים מאיתנו לא מעלים על דעתם שאנו אדם בדיוק כמו כולם! אנו יודעים לזהות בקלות מה האחר צריך, אבל איך שהוא לא עולה בדעתנו  שאנו עצמנו ראויים לאותה התייחסות, תשומת לב ומסירות.

זו היא נקודה עיוורת שעבור רובנו מתפתחת בילדות. כילדים יש לנו גמישות התפתחותית טבעית. אפשר לגרום לילד להאמין כמעט בכל דבר – שיש "פיית שיניים" מחד ומאידך שהוא לא מספיק  בשל התנהגות, מחשבה ומעשה. מבט, אמירה  והתייחסות קשה ממבוגר לעיתים היא בלתי נמנעת, אבל גם פוגעת. ילדים מפעילים התניות בדרגות שונות, באמצעות התייחסות המבוגרים אליהם... אם אז.... בנקודה זו מתפתח מקום הערך העצמי, והשאלה עד כמה אני ראוי.

אותה התניה עלולה ללמד שמחשבות, רגשות, מעשים  וגם המראה, אינם מספיק טובים. אם כך, אין פלא  שאנשים רבים אינם מרגישים מספיק טובים וראויים להיות החברים של עצמם. תפיסה זו עלולה להמשיך גם בבגרות. האדם ממשיך להאמין למחשבות, לתפיסות העצמי ולרגשות שליוו אותו מילדות.  המסקנה שמשהו לקוי בהם ושאינם ראויים.

אלה הם מחשבות ורגשות אנושיים שברמה כזו או אחרת. אין בושה בלחוות, להרגיש ולחשוב. ביקורת עצמית היא טובה כאשר היא ממוקד ולא כוללנית, כזו העשויה לכוון לשינוי. במקרים רבים, עזרה מקצועית עשויה לסייע.

למרות זאת נשאלת השאלה למה חשוב להיות החבר הכי טוב של עצמך? היחסים עם עצמך הם  החשובים והמתמשכים ביותר שתקיים אי פעם. תמיד תהיה עם עצמך גם כאשר אנשים מלווים את חייך לאורך הדרך. בזמנים ובנסיבות מסוימות, אנשים קרובים אינם זמינים. מכאן החשיבות להיות מסוגל לסמוך על עצמך ולענות על הצרכים הרגשיים שלך, גם אם לא כולם.   

ציפייה מאחרים שיהיו שם בשבילך כל הזמן, איננה מעשית. יכולה להשאיר אותנו מאוכזבים, מתוסכלים, כואבים ועם תחושת דחייה. אך, כאשר נלמד לשים לב למחשבות, לתחושות ולתגובות (גם הגופניות)  נוכל ללמוד לסמוך על עצמנו, בעיקר בזמנים קשים. הדבר יאפשר רווחה רגשית גדולה יותר.

צריך ללמוד לקבל את עצמך כפי שאתה, כפי שמישהו קרוב ואוהב מקבל אותך, גם אם יש לו ביקורת עליך. שים לב לאיכויותיך מבלי להשוות עצמך לאחרים. כאשר אתה מגלה שאתה ביקורתי כלפי עצמך, נסה להבחין במה אתה נאבק. החלף את הביקורת - בחמלה ופרשנות מיטיבה מבלי, להתעלם מהמציאות.

עד כמה אתה מכיר את עצמך?  בהמולת היומיום, קל  לאבד את מה שחשוב לך,  מה שאתה אוהב. הבנה ומודעות הינם חלקים חשובים בלהיות חבר טוב לעצמך. להכיר את עצמך דומה לניסוי ולימוד מחדש של המטרות והערכים שלך; בדוק מה מרגיש לך נכון.  

שמח את עצמך, כפי שהיית משמח חבר כדי להאיר לו את היום ולהקל עליו את העומס.

ללא הצבת גבולות עצמיים, קיימת סכנה  להצפה רגשית, שחיקה, כעס, אכזבה, ומתן "רשות"  להתייחס אליך באופן לא הוגן וגרוע. סיוע מחבר עליו אתה סומך, עשוי לעזור  להגן על גבולותיך ולעודד אותך לעמוד על הדברים החשובים לך, לומר את האמת שלך ולבקש שיתייחסו אליך בכבוד. תרגול גבולות בריאים ונכונים לך,  מקרבים אותך לעצמך.

בנייה וביסוס חברות עם עצמך הוא תהליך בדיוק כמו בכל חברות. הדבר דורש, הכרות מחודשת, השקעת  זמן, משאבים ומחויבות לפתיחות וכנות עצמית. היות חבר טוב יותר לעצמך מתחיל בצעדים קטנים: הקשבה, התייחסות, טיפול ולימוד להיות עצמך.  החלק של לאהוב ולסמוך על עצמך, יתפתח עם הזמן לחברות טובה שבה חייך יעושרו  בך.