מנוחה אחרי החזרת עוברים 

החזרת עוברים, הוא אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך של הפריה חוץ גופית. אלא שבעקבות שלב זה, מתרחשת "פליטת עוברים" זמן קצר לאחר ההחזרה, ב-6%-16% מהנשים. האם מנוחה לאחר החזרת העוברים מצמצמת את הסיכון לכך?

הפריה חוץ גופית, ידועה גם בשמות IVR (In Vitro Fertilization) ובעברית הפריה מלאכותית וכן "הפריית מבחנה". זה הוא הליך שקיים כבר שנים לא מעטות והוא מורכב למדי. שלביו העיקריים הם גירוי שחלות, מניעת ביוץ ספונטאני, גרימת ביוץ בזמן המתוכנן, שאיבת ביציות, "הפריית מבחנה" וגידול העוברים. לאחר מכן, מגיעים לשלב של החזרת העוברים לרחם וכאן כאמור, ישנו סיכון שזה לא יעבוד וגם שאלה מעוררת מחלוקת, עליה נרחיב כאן בהמשך. ההחזרה מבוצעת יומיים עד שישה ימים לאחר ההפריה באמצעות קטטר, אשר מוכנס אל חלל הרחם דרך תעלת צוואר הרחם. בכדי לדייק בתהליך ובמיקום העוברים, נעזרים גם באולטרסאונד.

בעבר סברו, שפעילות גופנית עלולה להגביר את הסיכון של פליטת העוברים מהגוף. לכן, ההמלצה המקובלת הייתה להימנע ככל הניתן מפעילות מיותרת. מצד שני, מחקרים שונים שנעשו במשך השנים, לא הצליחו להוכיח כי מנוחה אחרי החזרת עוברים מועילה לצמצום היקף מקרים של פליטת עוברים. למרות זאת, ישנה עדיין המלצה נפוצה, כן לנוח לזמן מה לאחר החזרת העוברים. המלצה כזו ניתנת על ידי צוותים רפואיים כנראה "ליתר בטחון", מתוך גישה שאם זה לא יועיל, זה לפחות לא יזיק. היא מתמקדת בפועל לא בהכרח במנוחה בשכיבה, אלא בעיקר בהנחיות של הימנעות ממאמצים מיוחדים. חשוב לציין, שהמלצה זו מתייחסת לשיפור הסיכוי בכלל להצלחת התהליך - לא רק ספציפית לתופעת פליטת העוברים.

יש לגבי תופעה זו שילוב של מידע מסוים, עם השערות שונות שעדיין לא בוססו. ידוע כי התופעה עשויה להתרחש עקב החזרת עוברים למיקום שגוי ברחם (נמוך מדי). ישנן גם השערות, שהדבר עשוי להיגרם עקב מגע מכאיב של הצנתר בחלל הרחם או התכווצויות של דופן הרחם.

ניסויים שלא הוכיחו תועלת ממנוחה, הם עדיין לא הוכחה חד משמעית שאין תועלת כזו. הניסויים עצמם עשויים להיות פגומים באופנים שונים וייתכן שישנם משתנים נוספים אשר משפיעים על התוצאות. כך שבין "כן עוזר" ל"לא עוזר", מה שבטוח זה "אולי". החזרת עוברים מהווה שלב קריטי בתהליך שהושקע בו רבות ושהוא חשוב ביותר לזוג שעובר את הטיפול. אז מדוע שלא לנסות את רעיון המנוחה? מה גם, שמדובר בצעד קל ופשוט לביצוע. זאת, הן לגבי מנוחה בשכיבה אחרי הטיפול והן לגבי הימנעות ממאמצים מיוחדים בתקופה שלאחר מכן.

לעתים קרובות, תהליך הפריה חוץ גופית גורם בעצמו לעומס רגשי. תוצאות התהליך ומשכו עד להצלחה, אינם ידועים מראש. למעשה, גם פליטת עוברים לא ניתן להרגיש או לראות (אין בהכרח התכווצויות וגודל העוברים מיקרוסקופי בשלב זה). התהליך גם עשוי להיות מאתגר מבחינה כספית - דבר נוסף שעלול להוסיף מתח. כעת נשאלת שאלה מעניינת נוספת - האם מתח משפיע על סיכויי הצלחת החזרת עוברים? גם כאן התשובה לא חד משמעית. מחד, ישנן השערות הגיוניות למדי, שמראות כיצד שינויים פיזיולוגיים שהמתח גורם (להורמונים למשל) בהחלט משפיעים באופנים רלוונטיים. מאידך, מחקרים שניסו לבדוק זאת, לא הצליחו להוכיח קשר ישיר בין מתח לסיכוי מוגבר לפליטת עוברים. כך שמבחינה מעשית, ניתן גם כאן לסכם, שכדאי בכל מקרה לנסות להפחית מתחים. הדרכים לממש זאת רבות ולא מסובכות, דוגמת פעילות גופנית מתונה בטבע (כהליכה).