אישור בודק שכר מוסמך 

עם יציאתו של החוק להגברת האכיפה נולד המקצוע בודק שכר מוסמך והוא מקצוע ייחודי וחדש יחסית. כיום ישנם כ-1300 בודקי שכר בכל הארץ. בוגרי הקורסים הראשונים סיימו קורס בודקי השכר רק בשנת 2018. הזכאים לגשת ללימודי הקורס מתחלקים לשתי קבוצות:

1) רואי חשבון ויועצי מס - עבורם ישנו מסלול מקוצר בקורס ובסיום הקורס אינם עוברים בחינות לשם קבלת התעודה, אלא עבודת גמר בלבד.

2) עורכי דין לדיני עבודה, חשבי שכר, כלכלנים שעבדו כמפקחים באגף לאכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה. הקבוצה הזאת עוברת קורס מלא ומאוד אינטנסיבי, גדוש בחומר. הקורס כולל הגשת עבודת גמר, בה מציגים את הפרויקט עליו עבדו במהלך הקורס, בסיומו ישנה בחינה עיונית ובחינה מעשית.

בסיום הקורס, עם השלמת החובות הסטודנטיאליות ומעבר הבחינות הנדרשות, בוגרי הקורס מקבלים תעודת המקצוע הן מהמכללה בה למדו והן ממשרד הכלכלה.

משם כל אחד יוצא לדרכו וחלק מבוגרי הקורס ממשיך בשגרתו ולאו דווקא עוסק במקצוע, אלא שומר על התעודה למקרה שיצטרך מתישהו לבצע בדיקת שכר. החלק השני דווקא מתמקד בנושא ושם דגש על הבדיקות ובעיקר על אישורי בודק שכר לאחר התיקונים שאותם נדרשים לבצע המעסיקים אשר עוברים ביקורת של משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה מבצע ביקורות שכר בכל סוגי העסקים בארץ, כל אחד מבעלי העסקים שמעסיק אף עובד אחד, עלול לעבור ביקורת כזאת.
מספיק שאותו עובד בשלב כלשהו מבין כי זכויותיו קופחו (ולא תמיד העובד מבין נכון), עשוי להגיש תלונה למשרד הכלכלה (מספיק לשלוח מייל אחד) והנה יש ביקורת בעסק.

במהלך הביקורת מנוהל תיק חקירה ובשלב המתקדם של החקירה המעסיק נדרש להציג דוח בודק שכר המעיד על כך כי המעסיק תיקן את הליקויים שהתגלו במהלך הביקורת והפסיק את ההפרה. אישור כזה נדרש לשם החלת מדיניות האכיפה של משרד הכלכלה ולשם צמצום הפרות שמתגלות במהלך הביקורת.

לרוב, המעסיקים אינם מקבלים הסבר מדויק ומפורט מהגוף החוקר ואינם מבינים את ההשלכות שעלולות להיות טראגיות עבורם. משרד הכלכלה מטיל סנקציות על מעסיקים אשר מפרים את הוראות דיני העבודה. מטרת תיקון הליקויים, הפסקת ההפרות ואישור בודק שכר - לצמצם את ההפרות שהתגלו ולמזער את הנזק הכלכלי שעלול להיווצר מהטלת הסנקציות. כך למשל על מעסיק שהוטל עליו עיצום כספי בגין הפרה אחת בסך 36,560 ש"ח עשוי להצטמצם ב50% ולעיתים אף יותר.

בהתאם לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה - למעסיק שהסתמך על בדיקות שכר תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך, רשאי הממונה על הטלת העיצומים הכספיים להפחית את הגובה העיצום הכספי ב30%.
אותם 30% האלה לעיתים מגיעים לסכומים של עשרות או מאות אלפי שקלים. אלה סכומים משמעותיים מאוד עבור המעסיק.

בתור מפקח עבודה לשעבר ראיתי מקרים שבהם הוטלו על מעסיקים עיצומים כספיים עצומים בגובה מאות אלפי שקלים ואף הגיעו למיליון ויותר.

כיום כבודק שכר עצמאי, אני ממליץ לכל מעסיק שפונה אליי - לבצע בדיקות שכר תקופתיות וזאת מכמה טעמים:

א) כטיפול מונע, כפי שנוהגים לעשות טיפולים לרכב, לשפץ את הבית מדי פעם, לעשות בדיקות דם מדי תקופה, כך גם בכל עסק - חייבים להיות עם האצבע על הדופק ולראות שהשכר משולם כמו שצריך. מעסיק שלא מבצע בדיקות שכר תקופתיות מסכן את העסק שלו ואת הפרנסה שלו ושל עובדיו. חושף את עצמו לתביעות מצד העובדים ולתלונות.

ב) כשיקול כלכלי - העדיפות היא להשקיע את שכר הטרחה של בודק השכר במקום לשלם את העיצום הכספי בעקבות הביקורת.

ג) במקרה ועובד אחד התלונן, המקרה עלול לחזור על עצמו, אותו עובד (או עובד אחר) יכול להתלונן שוב ועלולה להגיע ביקורת חוזרת בעסק. במקרה כזה, כל האזהרות (התראות מנהליות) שלא הפכו לעיצומים כספיים בביקורת הראשונה, בביקורת השנייה עלולים להפוך לעיצום כספי, במילים אחרות, בפעם השנייה שמשרד הכלכלה מגיע לביקורת, הם כבר ממש לא סלחניים כמו בביקורת הראשונה.

ד) עובדים הם הנכס של העסק, ברגע שהמעסיק מבצע בדיקות שכר תקופתיות, העובדים מקבלים את מה שמגיע להם ולעיתים משולמים להם הפרשי שכר. דבר המקנה לעובדים את היחס הטוב מצד המעסיק, את ההרגשה שהמעסיק דואג להם ולזכויות שלהם.

ה) המעסיק מקיים את חובותיו כלפי העובדים והדבר מקנה למעסיק הרגשה טובה והרגשת ביטחון.

מעסיקים יקרים, אל תהססו לפנות ואפילו רק לשאול, להתעניין. אשמח לענות על כל שאלה.