רקע
בימים אלה, דחה בית המשפט עתירה הנוגעת ליבוא אישי של תאי לחץ (1).
העותר ביקש לייבא ביבוא אישי תאי לחץ לישראל, וטען כי, בשונה מיבוא מסחרי, משרד הבריאות אינו רשאי להגביל יבוא שכזה.
בית המשפט בחן את הוראות החוק, וקבע כי משרד הבריאות מוסמך להגביל יבוא אישי, ועל כן, דחה את העתירה.
• · מה היה סיפור המקרה?
העותר, בנו של אדם הסובל ממחלות רקע, פנה למשרד הבריאות בבקשה להתיר לו לייבא ביבוא אישי תא לחץ למדינת ישראל.
תא לחץ מבוסס על הכנסת המטופל לתוך תא בו הוא נחשף ל-100% חמצן בלחץ גבוה, הטיפול מעלה את ריכוז החמצן בדם וברקמות, באופן שמשפר את החימצון של רקמות פגומות ואמור להביא לשיקומן.
משרד הבריאות דחה את פניית אבי העותר, בטענה כי יבוא תאי לחץ בישראל מוגבל לשימוש מפוקח בבתי חולים. עוד מסר משרד הבריאות, כי ניתנו רשיונות מוגבלים לבתי חולים לעשות שימוש בתאי לחץ, ואין אפשרות להתיר שימוש כזה ביבוא אישי.
העותר לא השלים עם עמדת משרד הבריאות ופנה לבית המשפט, טענתו העיקרית הייתה כי על פי הדין, אין משרד הבריאות מוסמך להגביל יבוא אישי של תאי לחץ, אלא רק יבוא מסחרי.
בעניין זה, טען העותר כי צו יבוא אישי הוא דבר חקיקה חדש יחסית, המתיר יבוא אישי של תאי לחץ, וכי דין זה גובר על הדין הישן, פקודת בריאות העם והתקנות שהותקנו מכוחה.
עוד טען, כי משרד הכלכלה התיר לו לייבא את המכשיר.
• · מה פסק בית המשפט העליון?
בית המשפט ניתח את הוראות החוק, וקבע כי פקודת בריאות העם והתקנות שהותקנו מכוחה, מתירות למשרד הבריאות לפקח גם על יבוא אישי של תאי לחץ, לא רק על יבוא מסחרי. עוד ציין בית המשפט, כי אם מוסד רפואי נדרש לרישיון לייבא מכשיר שכזה, מקל וחומר שאדם פרטי נעדר הכשרה רפואית, נדרש להשיג רישיון שכזה, לשימוש במכשיר שקיים בו סיכון בריאותי.
בית המשפט ציין כי לכאורה, קיים מתח בין הוראות דינים אלה, לבין צו יבוא אישי, המתיר יבוא של תאי לחץ, וטוב יעשה המחוקק, אם יפעל לתיקון צו יבוא אישי, באופן שיסיר את המתח האמור.
בית המשפט ציין עוד, כי בשנת 2019 נדחתה עתירה הנוגעת ליבוא מסחרי של תאי לחץ, שם טענו העותרים כי המגבלות שהטיל משרד הבריאות פגעו בחופש העיסוק, אך העתירה נדחתה (2).
בסופו של דבר, גם כאן, קבע בית המשפט שיש לדחות את העתירה, אך בשל כך שהעותר הצביע על מתח בין הדינים השונים, עניין שהצריך לקבל את עמדת משרדי הממשלה השונים, פטר בית המשפט את העותר מתשלום הוצאות משפט.
• · מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
במקרה הנוכחי, ניסה העותר לייצר אבחנה בין יבוא אישי ליבוא מסחרי של תאי לחץ. נראה כי העותר טען, כי סמכותו של משרד הבריאות להגביל יבוא של תאי לחץ, נוגעת רק ליבוא מסחרי ולא ליבוא אישי.
בעבר, ניסו תובעים נוספים, לייצר אבחנות בין יבוא אישי ליבוא מסחרי, בין היתר, בעניין הרגולציה המוטלת על כל אחד מסוגי היבוא.
למשל, בחודש אוגוסט 2021 דחה בית המשפט טענת יבואן אישי של סיגרים, וקבע כי החוק המגביל פרסומת של מוצרי עישון, וקובע את אופן סימון הסיגרים, חל גם על יבוא אישי (3).
אף שמדובר בשני מקרים שונים, לטעמי, ניתן למצוא ביניהם את הקו המשותף. כך, כאשר מדובר במוצר שנשקפת ממנו סכנה, בין אם מדובר בסיגרים, בין אם מדובר בתא לחץ שבו ייעשה שימוש על ידי שלא קיבל הכשרה מתאימה, נטיית בתי המשפט היא להחמיר ולא לייצר אבחנה בין יבוא אישי למסחרי.
ניתן רק לשער, שאם היה מדובר במוצר פשוט ויומיומי שנשקפת ממנו פחות סכנה, יתכן שבית המשפט היה מגיע לתוצאה שונה, והיה מקל על היבוא האישי.
הפניות:
(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית או חוות-דעת לעניין סיווג טובין; הכותב לא ייצג בתיק זה;
(1) בג"צ 3478/21 אריאל פלר נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, פסק-דין מיום 5.9.21, הרכב השופטים עמית, ברק-ארז וגרוסקופף. ב"כ הצדדים: לעותר- עו"ד אברמוביץ, למדינה- עו"ד כהן.
(2) העתירה משנת 2019: בג"צ 3577/19 עמיחי גבאי ואח' נ' משרד הבריאות-שר הבריאות, פסק-דין מיום 3.9.19, הרכב השופטים הנדל, עמית וסולברג.
(3) ת.א. (שלום ראשל"צ) 69102-06-21 שמואל גייזלר נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 20.8.21, השופט אביו סתיו.
עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
