המתח בין הלבד ובין החיים החברתיים חזק היום יותר מבעבר. הדעה השלטת שכמעט בלתי אפשרי להתקיים לבד מבחינה כלכלית ללא עזרה מבחוץ. יותר מדי חוטים קושרים כל אחד ואחד בעיקר מבחינה כלכלית וזאת אחת הסיבות העיקריות לקשרים בין בני אדם. הפיתרון הרומנטי של בניית משק של יחיד או של משפחה אי שם בקצה העולם לא מעשי לרוב בני האדם. עם זאת, למרות מופרכותו הוא בדרך להיות אפשרי ואף מבטיח יתרונות רבים.
בכל ההיסטוריה החברתיות נחשבו הקשרים החברתיים לצורך חיוני בצריכת מזון ובהגנה ולכן הפכו לערך החזק ביותר. רק בתקופה האחרונה מגלים יותר סובלנות כלפי לבדיות. והסיבה לקבלת הלבדיות? כיום מבחינה טכנית קל יותר להיות לבד, קל לספק את הצרכים, הבית בנוי כך שהכל יכול להגיע מבחוץ. בנוסף האדם כיום מוגן יותר פיזית ולכן קל לו יותר עם הלבדות. גם הפחד מבדידות מיטשטש. האינטרנט והמדיה מספקים את הצורך לתקשורת עם האחרים, גם אם לא מספיק. מבחינה מקצועית קיימת אפשרות לבצע חלק ניכר מהעבודה לבד בעזרת האינטרנט והמחשב. מכאן שערך החברותיות הגיע במידה רבה מתוך צורך תקופתי ולא כערך מוחלט.
אמנם עדיין האדם זקוק להדדיות, מבחינה פסיכולוגית התלות החברתית ובשבט עדיין חזקה וקשה ועמוקה, אבל תחושת האחדות האנושית והיקומית יכולה להגיע גם בבדידות, מלבד תקופת הילדות הראשונית. הקהילה מעניקה ביטחון ועושר פנימי, תחושת חום ואהבה שחיוניים כבר מלידה, וקשר עם הזולת מעניק ידע ועומק שאין בבדידות. מצד שני, היא מביאה לתלות ולכניעה לערכים שהיו נכונים בעבר והפכו לשקרים בהווה. היא גם גוררת לעתים קרובות יחסים שלילים עם אחרים, עד כדי הרגשה של עונש. "הגיהינום הוא הזולת" כדברי ז'אן פול סרטר. הקהילה לוחצת על המתרחקים, חסרי המשפחה או השונים ורואה בהם אנשים דחויים, לא אהובים ואפילו מאיימים ומפחידים. המתבודדים מרצון בעבר תירצו את ההתבודדות כחיפוש אחר רוחניות. קיימת עוד דרך לשחרר את היחיד מאחיזת החברה מעבר למה שרצוי לו.
בכל התקופות הקודמות בני האדם חיו בפחד אמיתי ממחסור פיזי. חרדה ממוות מרעב שהוטבעה בגנים וקיימת עד היום גם אצל העשירים ביותר. זהו פחד שמתורגם למחסור מכל דבר, אהבה, חברה, רפואה, קורת גג וביטחון. הצד הטוב של הרעב הוא שבלעדיו לא היתה התפתחות אנושית אבל עדיין אפשר להקטין את נזקיו.
בגלל הרעב העתיק מתקיים רבה מאוד שיעבוד בעולם ובתוך המשפחה, שיעבוד לאנשי עסקים, לבוסים, לפוליטיקאים, תאגידים, וליחסים כפויים. השעבוד נגרם לא בעקבות תרומה האמיתית כמו טיפול בילדים ובחולים וגם לא תלוי בכישרון או בכמות העבודה אלא מתוך כוח פיזי ומניפולציות כלכליות של אנשי הון ואנשי שלטון או אפילו סתם מזל.
בתקופה הנוכחית, עם הופעת המכונות החדשות העצמאיות, האיום הוא שהרובוטים שיעשו הכל, יישלטו על ידי עשירים וכך שהם לא יזדקקו לידיים פיזיות עובדות. שוב חוזר הפחד הישן ממחסור ושיעבוד של החלשים לחזקים, הפחד שתחזור התקופה שבה מתי מעט יחיו כמו אצולה עתיקה בפאר בלתי נסבל וההמונים יגססו ברעב תוך כדי עבודה עבור אותה אצולה או שייזרקו לרחוב. השיתוף הכלכלי הפך למלכודת גם לעשירים שזקוקים לאמצעים כדי לכבוש עוד ועוד רכוש וכמובן גם למעמד הבינוני והנמוך התלוי בזולת נותן הכסף גם אם הוא נותן עבודה ששוויה גדול ממה שקיבל. ועכשיו מגיע איום חדש.
הטכנולוגיה המתקדמת עלולה להתמקד בעיקר במעמד הגבוה ולכן רצוי שהמעמד הבינוני והנמוך יהיו להם משאבים משלו לקיום סביר מבלי שיזדקק לאחרים.
תיאוריות ואידיאולוגיות שניסו לפתור את הבעיה בעבר הכזיבו. הראשונה שבהן כוללת צדקה ונדבות. עוד אידיאולוגיה היא הקפיטליזם שלפי התיאוריה מעודד תחרות והכוונה שכולם יקבלו לפי הכישרון והיכולת אבל מתעלמת מכוחנות ומסביבה מקדמת או מפריעה. אידיאולוגיה חדשה יחסית היא הקומוניזם עם כל הכשלים של רמת חיים נמוכה ודיקטטורה, והכי עדכנית היא הסוציאליזם שהיא מעין פשרה בין שניהם אבל גם הוא לא עוזרת לכולם.
הניסיונות האלו אמנם הצליחו חלקית, אבל רק לאנשים מסוימים ובמקרים מסוימים, אף פעם לא לחברה כולה. הסיבה היא שתמיד היתה תלות ברצונם הטוב של אחרים, בבעלי הממון או בממשלה. כאשר היה שיתוף כמו בקומונות ובקיבוצים רובם לא הצליחו משום שתמיד יהיו מאבקים בתוך החברה ולו הקטנה ביותר, אפילו במשפחה של שניים. בשנים האחרונות קמה תנועה בשם צייטגייסט ובעקבותיה פרויקט ונוס שדיברו על ניצול הטכנולוגיה לטובת החברה אבל גם שם לא התייחסו לאינדיבידואל אלא על חברה והיא מבוססת על ציפיות לא ריאליות מחבריה. גם הרעיון לספק משכורת בסיסית לכל אחד, שנוסה בפינלנד והרעיון עולה בעוד מקומות, עדיין מבוסס על קבלה מהממשל ולא על עצמאות אישית.
בקיום עצמאי האדם יצטרך לתפעל טכנולוגיות כדי לקיים את עצמו, ועדיין יזדקק לסכום מסוים של כסף, אבל היכולת לספק את רוב הצרכים לבד או כמעט לבד בעזרת הטכנולוגיה, שתגיע לכולם, לא רק לבעלי ההון, תשחרר את היחיד בחלק מן הזמן להגשמה עצמית, ליצירתיות, לאמנות, להמצאות טכנולוגיות, לשיתוף פעולה עם הזולת שבאמת רוצים בו. עם זאת אין זאת אומרת שתתבטל הערבות כלפי חסרי הישע והנזקקים לזולת משום שזהו ערך נצחי.
במקום אידיאלים ותיאוריות חובקי עולם או לפחות באותה מדינה, עדיף להרשות חיים כיחידים או כקבוצות קטנות. אז יווצרו מדינות בתוך מדינות, מדינות אידיאולוגיות ולא מדינות טריטוריאליות. באותו זמן עדיין כולם יוכלו לספוג ידע מכולם בלי תיווך של בעלי עניין בפוליטיקה או בצרכנות או בכסף.
מכאן שחוסר התלות, ההזנה העצמית, שאפשר לכנותה אוטוטרופיה, יחד עם חובות חברתיות ועבודה יאפשרו מילוי ערכים נוספים בנוסף להישרדות קדמונית וכלכלה שמעודדת צרכנות תחרותית.
אמצעים שבעזרתם העצמאות הכלכלית הלבדית יכולה להתגשם במציאות
סוגים רבים של טכנולוגיות של חיים עצמאים מפוזרים היום במקומות שונים בעולם אבל הם לא נמצאים כולם במקום אחד. שיטה אחת במקום אחד איננה מספקת לקיום עצמאי. כאשר יחידים ומשפחות ירכזו את רוב השיטות האלו בבית אחד ניתן יהיה לקיים את ההזנה העצמית בכל מקום.
קל למצוא את הרעיונות האלו באינטרנט ואפשר ליישם אותם.
בראש רשימת ההישרדות נמצאות התלות הפיזית במזון ובמים נקיים. כל הזמן מומצאות שיטות להפקה עצמאית של המצרכים הללו אבל הן מפציעות לרגע באמצעי התקשורת ועדיין לא התקבעו בעולם הרחב. כבר קיימות שיטות של גידול מזונות על שמכילים את כל המרכיבים התזונתיים בשטח קטן למדי בבית או בחצר. כל החקלאות משתכללת עד כדי כך שאפשר יהיה ליצר חקלאות בקומות לגובה והתאמת תנאים לצומח בעזרת המדע בלי תלות בטבע.
הפריט השני ברשימה הוא הצורך בקורת גג. גם כאן אפשר למצוא שיטות שונות ומשונות להקמת בתי מגורים במגוון של חומרים, בתים ניידים, ואפילו הדפסת בתים.
עוד סעיפים ברשימה הם אספקת אנרגיה, רפואה, השכלה, תקשורת. אגב, אפילו אמצעי התשלום במתכונת של היום עשוי להשתנות ותהיה פחות תלות בבנקים. דוגמא אחת היא הביטקוין שאמנם היא עדיין לא בטוחה אבל המחשבה על אמצעי תשלום מחוץ לבנקים כבר קיימת.
אנרגיה שטיילים רבים מרבים להשתמש בה מגיעה מלוחות סלולאריים לתקשורת בטלפונים. כבר היום מצויים בתים שרוב האנרגיה שלהם מגיעה מהשמש ואפשר לפתח את הנושא של שימוש בלוחות סלולאריים בעבודות מהבית וצבירת אנרגיה כל יום מחדש. שיטה כזאת קיימת במקומות העניים ביותר כמו בדרום אפריקה. אפשר כבר היום להתקרב כמעט לגמרי להפקה טבעית של שמש ורוח ורק כוחות פוליטיים וכלכליים המושפעים בין השאר מחברות כמו אלו שבבעלות חברות נפט מונעים התפתחות כזאת.
רפואה: הרפואה מפותחת יותר מבעבר ואפשר לקיים תקשורת עם רופאים באינטרנט.
השכלה: ידע חינם קל היום לקבל באינטרנט, כולל הרצאות ושיעורים בזום ובתוכניות יותר מורכבות ועשירות בעתיד.
תקשורת עם רחוקים שלא היתה קיימת לולא היו היום רשתות החברתיות היא כיום עניין טריוויאלי. למרות הביקורת הרבה, התועלת גדולה מהנזק. הפתאומיות של הופעת הרשתות החברתיות לא הכינה את העולם לנזקים שיתעוררו אבל העולם פועל היום למזעור הקלקולים.
התיקשורת עם האחרים גם בעולמות אחרים, אולי בעתיד אפילו תהיה בכוכבים אחרים, דרך מסכים התפתחה מאוד בזמן האחרון. זוהי רק התחלה. כבר היום בודקים את קשר מסכים דרך 3 ממדים כמו במציאות. ניסיונות במשחקי ילדים דיגיטאליים כבר מקדימים את המאוחר.
זהו רק קמצוץ ממה שאפשר להשתמש בו היום אבל נראה שאפשר יהיה להשתמש ביותר ויותר טכנולוגיה באופן עצמאי. אפשר להניח שעם התפתחות הטכנולוגיה והעצמאות האישית והחברתית תהיה פחות תלות באנשים אחרים ובמדינות אחרות והפוליטיקה לא תיקבע על ידי תאגידים ומדינות, ואז אפשר יהיה להשקיע לא רק מבחינה אישית אלא גם מבחינה אקולוגית של כדור הארץ.
אמנם לעולם לא תהיה ורצוי שלא תהיה עצמאות מוחלטת ותמיד נהיה קשורים ליקום ולאנושות ולקבוצות גדולות, ותמיד נצטרך לרדת לסופרמרקט לקנות ממתק שנורא מתחשק לנו ונגמר בבית או לטלפן לחברים, אבל התקשורת, החברות ושיתוף הפעולה לא יהיו של תלות ולא של היתקעות עם אנשים לא רצויים אלא של בחירה של אינדיבידואלים עצמאים וחופשיים בלי הפחד הקדמוני של הרחקה מהחברה.
זוהי לא אידיאולוגיה, עידוד הלבד, כי מניסיון העבר להחיל אידיאולוגיה בכוח הזרוע או אפילו השיכנוע נכשל כישלון חרוץ. אבל העלאת מודעות ושינוי דרכי חשיבה מקובעות יכולים לשנות את הכיוון שאליו הולכים בני האדם.
גליה קופליס
