האריה והלביאה החליטו, בכובד ראש
להוציא להורג, את הארנב, בטריפה,
לאחר שהנל טען בחוצפה,
שאריות טורפים ארנבים
(ש. אטוכט)
זהות
פעם כשהייתי חניך בתנועת הנוער, היו שואלים בפעולות, אלו שהיו בטבע, אם היית חיה, איזו חיה היית?, מלא תשובות אני זוכר וחלקם מעניינות ממש, נמרים, צבאים, תולעים, סוסים, ועוד, ואני תמיד בחרתי בנץ, זה התאים לי עם השם שלי, וקסמה לי האפשרות, להתבונן על הכל מלמעלה, לבחור את המטרה, לעוט עליה, ולחזור להתבונן על הכל מלמעלה. להיות מהיר ויעיל, להיות מסוגל להתבונן בפרטים הקטנים והגדולים בו זמנית. יכולתי לדמיין את עצמי שעות ממעוף הציפור, אהבתי את הנץ, ואני עדיין אוהב, חשבתי שאין לו כמעט אויבים בטבע, אך שכחתי את הצייד, את זה שצד למחייתו ואת זה שצד להנאתו.
פעם כשהייתי מדריך בתנועת הנוער, המשכתי גם אני להעביר את הפעולה הזאת, במיוחד שיצאנו לטבע, ותמיד סיימתי אותה במילים, ותזכרו שהעולם הוא באמת גונגל, אריות טורפים, אבל רק כשהם רעבים, ואילו הציידים צדים מהרבה סיבות, תהיו בבקשה זהירים.
אז איזו חיה אני בכלל וממי אני צריך להיזהר?
דרך אחת לבירור היא דרך אכלול (אינדוקציה), המחייבת התבוננות פנימית, הסקת מסקנות פרטיות, המשך חקירה והסקת מסקנות רחבות וכוללת יותר, הדרך ארוכה, רצופה בטעויות, אך בהחלט מעניינת.
הדרך השנייה היא אפרוט (דדוקציה), המחייבת הקשבה והתבוננות במרחב כדי להבין מי אני, לחשוף את הכלל המחייב אותי כפרט. אם האריה מנסה לטרוף אותי, יתכן שהוא מעלי בשרשרת המזון, ואין לו כל בעיה מוסרית או אחרת, כדי לטרוף אותי. הניסיון הנואל, להכניס את הכל להיבטים מוסריים, לא ישפר את סיכויי לשרוד.
נחזור לבחינה הבסיסית, אם הילד שלי הוא לא נץ, אז כנראה שאני חי בזהות בדויה. לכן התנאי הבסיסי להבנת הזהות, הוא כנות לא מתפשרת. הייתי מתחיל את חשיפת הווילונות שמסתירים לי את המראה, בשריד הוותיק ביותר של משפחתי, יושב מולו בענווה ושואל. מי אנחנו בכלל?, רק מקשיב ומקשיב, אומר תודה רבה, ומחכה לפעם הבאה שנפגש, שאלות שכאלו מעלות זיכרונות, פותחות מחסומים, וההמשך בהחלט יהיה עם פרטים נוספים, ממשיך בהורי ומשפחתי, ואם יתמזל מזלי הייתי שואל את אויבי הגדול ביותר את אותה השאלה בדיוק, ומנסה למצות מכל התשובות את הכלל המגדיר את זהותי, אפשר להיעזר גם ברשומות ומחקרים.
יום יבוא ואדע איזו חיה אני באמת, איזה חלק ביער הוא המסוכן ביותר עבורי, ואיזה חלק פתוח להשתוללות. אחרי הכל די מביך לחשוב שאתה נץ, בזמן שכולם רואים שאתה בכלל יונה, וזה עוד במקרה הטוב…
אני מאמין בכל ליבי שהחיים מובנים יותר כשהזהות ברורה והאדם נושא אותה ללא כל בושה, הדרך לא מונעת רק על ידי רגשות, אלה על ידי חזון, מטרות ויעדים.
שאל החכם מכל אדם את מרבה הרגליים, בהתפעלות רבה, כיצד מצליח אתה ללכת?
ומרבה הרגלים עצר השתהה וחשב, ומאז לא הלך יותר… (מקור לא ידוע)
נצח גולי
