שילוח פטור מתביעה 

רקע

בהחלטה שניתנה בימים האחרונים, קיבל בית המשפט טענה מקדמית של משלח בינלאומי, והעניק לו את ההגנות הקבועות בחוק ביחס למוביל אווירי-חברת תעופה, כגון תקופת התיישנות קצרה, הגבלת סכום התביעה, החובה ליידע תוך זמן קצר אודות הנזק, וכו'.

התוצאה האופרטיבית של ההחלטה, היא שהתביעה נגד המשלח הבינלאומי נדחתה על הסף.

• מה היה סיפור המקרה?

התובע הזמין בחודש מרץ 2020 מסיכות פנים נגד קורונה מדגם KN95 לצורך שיווקן בישראל. התובע התחייב לספק את המסיכות בישראל ללקוח עד לחודש אפריל 2020.

בשל הדחיפות, המסיכות נשלחו במשלוח אווירי, והגיעו לישראל במסגרת שבעה שטרי מטען.

התובע קיבל לידיו רק חלק מן המוצרים, וטען כי המשלח הבינלאומי דרש תשלום נפרד על כל שטר מטען, עניין שעיכב את השחרור. בסופו של דבר, לא הצליח התובע לעמוד בהתחייבויותיו לספק את המסיכות, ותבע את המשלח בישראל בסכום של כ-340,000 ש"ח.

הנתבעת, חברת השילוח הבינלאומית DHL ישראל, ביקשה לדחות את התביעה כנגדה על הסף בשל ההגנות הניתנות למוביל אווירי, בטענה עיקרית כי היבואן לא מחה על הנזק במועד (תוך 21 יום), וטענה להיעדר יריבות, היות והנתבע הנכון, לשיטתה, היה המשלח בסין.

• מה פסק בית המשפט?

בית המשפט קיבל את טענת "היעדר היריבות" שהעלתה DHL, שכן משטרי המטען עלה שההתקשרות החוזית הייתה בין התובע לבין DHL סין והספק הסיני, ו-DHL ישראל לא הייתה צד להתקשרות, אלא רק נציגת המשלח הזר בישראל, אף אם היא טיפלה בשחרור בישראל, כידו הארוכה של המשלח הסיני.

כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת המשלח הבינלאומי, כי על תביעה זו חל חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, המאמץ את אמנות ורשה ומונטריאול.

בית המשפט הפנה לסעיף 43 לאמנה, המרחיב את תחולתה גם על שליחי המוביל האווירי, ובמקרה זה, על חברת השילוח בישראל.

בית המשפט קיים אבחנה בין חברה המספקת שירותי קרקע כמפעילת מסוף מטענים, עליה לא חלה האמנה, לעומת משלח בינלאומי העוסק בהובלה המטען, שעליו חלה האמנה.

בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי האמנה והחוק מחייבים הגשת תביעת נזק בתוך 21 יום, ומאחר והתובע לא מחה במועד, תביעתו נדחית על הסף, והוא יחויב גם בהוצאות משפט של 10,000 ש"ח (1).

• מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?

בהשוואת מקרה זה למקרים דומים שנידונו בעבר, עולה כי כאשר מדובר במוביל אווירי (חברת תעופה), קיימת גמישות של בתי המשפט, אשר נוטים לקבוע כי משלח בינלאומי ייחשב כמוביל, לצורך מתן ההגנות הקבועות באמנות (2).

לעומת זאת, כאשר מדובר במוביל ימי (חברת ספנות), נראה כי הדין שונה, זאת משום שבתי המשפט נוטים שלא לקבל את טענת המשלח, כי דינו כמוביל ימי. בהקשר זה יש לציין, כי מדובר בחוק אחר- פקודת הובלת טובין בים, המאמצת את כללי האג-ויסבי. בתוספת לפקודה, מוגדר "מוביל", כ- כולל את הבעלים או את שוכר כלי-השיט המתקשר בחוזה הובלה עם שוגר הטובין, ובתי המשפט לרוב פוסקים כי הגדרה זו אינה כוללת את המשלח (3).

הפניות:

(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית;

(1) ת.א. (שלום פתח תקווה) 23965-12-20 סעיד גרה נ' די אייץ' אל (ישראל) בע"מ, החלטה מיום 19.12.21, כבוד השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע; ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה.

(2) ת.א.מ. (שלום אשדוד) 1003/09 זיווה נ' מעגן סוכנות לביטוח (1997) בע"מ (2.5.10); ת.א. (שלום ת"א) 161220/09 עמילות מכס ותחבורה עמית בע"מ' נ' ברזילי מעצבים בע"מ (10.2.10); ת.א. (שלום חיפה) 7744/05 שפי תעשיות אופטיקה בע"מ נ' DHL ישראל בע"מ (15.8.06); ת.א. (שלום רמלה) 17697-10-09 ברוך פרנק נ' גל-אר שילוח בינלאומי בע"מ (3.11.10); ע"א (מחוזי ת"א) 4480-10-10 תגה רכיבים אלקטרוניים בע"מ נ' DHL ישראל בע"מ ואח' (26.7.12);

(3) ע"א (מחוזי ירושלים) 2239/08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' הלן כ"ץ ואח' (6.11.08); ת.א. (שלום ת"א) 44474/04 Special Metals נ' נתנאל חיים בע"מ (19.9.11);