המסע להארה (הגשמה) 

במשך זמן רב עסקו בכל רחבי העולם בדרך שאמורה להוביל להארה.
במזרח קיימות אפשרויות רבות ומגוונות של דרכים המובילות להארה, או במלים פשוטות יותר, דרכים אשר מובילות להגשמה.
הארה על-פי הגדרתה במלים, היא מצב נפשי שבו האדם מתמזג בתודעתו הראשונית, ומתמזג באחדות ובהרמוניה עם כל החי (והקיים) בסביבתו.
אותו אדם חש אהבה אמיתית לתחושות הגופניות וכל המצבים בחייו, כשהוא מודע לכך שהאחריות לכל אלו- היא שלו בלבד.

בתרבות המערבית- אנו בעיקר נחשפים לדתות השונות שלהם דרכים ייחודיות משלהם ל-"מימוש והגשמה". דרכים שמבוססות על עבודת "אלוהים" שהוא נעלה, שופט ונפרד מהאדם. סטייה מדרך האלוהים תוביל ל"עונש וייסורים" במקרה הטוב בחיים הללו, ובמקרה הפחות טוב בחיים שמעבר.

גם במזרח וגם במערב, סטייה מהדרך, אמורה לגרום לחוסר איזון בחיים הנוכחיים. ההבדל העיקרי מתבטא בלקיחת האחריות בשני המקרים. על-פי הדתות השונות, על האדם לקחת אחריות על חייו-לעבוד את אלוהיו ולקוות שאלוהיו יטיב עמו. על-פי דרכים שונות במזרח, על האדם לקחת אחריות על חייו ולתקן את דרכיו- ועל-ידי כך ליצור לעצמו מציאות מבורכת שהיא ביטוי לדרך-חייו.

השאיפה וההשתוקקות של בני-האדם משחר ההיסטוריה היא לחיות חיים מלאים באחדות, שלווה, שפע ואהבה. מה מונע מכל אדם לממש זאת באמצעות בחירותיו ותשומת לבו בחיים ?
המגבלות והאשליות הרבות שכל אדם סופג בתוכו- הם מהווים מחסום משמעותי לרוב האנשים מלהתחיל בכלל לחשוב על שינוי והגשמה.

במישור הפיסיולוגי - המגבלות הן רבות ומגוונות- החל מהרעלים השונים שאנו מחדירים לגופנו - מחסור בתנועה (פעילות גופנית חיונית), מחסור במרכיבים תזונתיים (תזונה).
לאיזון ובריאות הגוף יש חשיבות רבה בהשפעתו הישירה על האיזון הנפשי וההתפתחות הרוחנית. ניתן לחוש זאת במצבים רבים בחיים- כשהגוף נמצא באיזון- אנו מסוגלים לבצע פעילות רוחנית עמוקה יותר, ולשמור על איזון נפשי יציב. לעומת גוף שנמצא במצב של חולי- הקושי להגשמת אותן המטרות הוא גדול יותר.

בחרתי להביא מספר אזכורים ממקורותינו וחכמינו בנוגע לחשיבות הבריאות הגופנית והשפעתה על רוח-האדם.

רבי יעקב בעל הטורים: "מצווה להנהיג עצמו במידה טובה והנהגה טובה לשמור בריאותו, כדי שיהא בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה."
רבי מאיר אבן אלדובי - נכד הרא"ש: "ותיקון הגוף הוא קודם בזמן ובטבע לתקון הנפש."
"אחר שהגיע השלמות הראשון [של בריאות תקינה] אזי אפשר לו להגיע אל השלמות האחרון [תיקון הנפש] אשר הוא נכבד ממנו בלא ספק..."

"כי הגוף הוא כלי הנפש, ולכן צריך האדם לשום כוונת כל ענייניו לצורך בריאות הגוף ולהנעימו לצורך תועלת הנפש ובריאותה."
"והנה ידעת כי בריאות הגוף ושלמותו מן החולאים היא עבודה מעבודת הבורא יתברך, כי בשלום הגוף תתחזק הנפש לעשות מעשיה לקנות המידות הנכבדות, ולא יתכן כל זה כי אם בבריאות הגוף."
הבעש"ט - רבי ישראל בעל שם טוב: "כאשר גופו חולה גם הנשמה נחלשת, ואינו יכול להתפלל כראוי אף על פי שהוא נקי מעבירות, לכך צריך לאדם לשמור בריאות גופו מאוד."

הרמב"ם - רבי משה בן מימון: "המנהיג עצמו על פי הרפואה - אם שם על לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים בלבד... אין זו דרך טובה, אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה', שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות - והוא רעב וחולה, או אחד מאיבריו כואב..."

"הנני חושב את ההשתדלות הטבעיות במה שנוגע לבריאות - למצוה וחובה..."
"ואין ראוי לזלזל בחוקי הטבע..."

במישור הנפשי - אנו משתמשים במחסומים רבים גם כן, מחשבות שליליות (השפעה ישירה על בריאות הגוף), שמבוססות על אמונות ואשליות שאין להם קיום אמיתי במציאות מלבד במחשבותינו. החל מהאמונה באלוהים מעניש על בחירות לא נכונות, ובאמונה בגורל בלתי ניתן לשינוי. אנו בוחרים לבסס את אמונותינו על-פי האמת של אנשים אחרים, ואנו מתעלמים מכך שזוהי האמת שנכונה להם והיא מבוססת על חוויתם האישית. לאמת של אחרים יש ערך רב, והיא יכולה לשמש לנו השראה למציאת האמת הייחודית והנכונה לנו. אנו מאמינים שהדרך לאושר תלויה בהשגת רכוש וחומר רב, כשלמעשה האושר לכשעצמו הוא מצב הכרתי, וממצב זה מאירים חיים מאושרים יציבים באמת.

הגוף הוא כלי- באמצעותו אנו מתנסים וחווים חוויות על-פני האדמה. הוא מאפשר לנפש- ולרוח- להתמזג עם האלוהים (הטבע, אור השמש).
כשהגוף חולה, אנרגיית החיים כולה, הפיסית הנפשית כאחד מופנית להישרדות ולריפוי הגוף.
בחברה המודרנית- רוב גדול של אנשים חי במצב בריאותי ירוד וחסר איזון. למרות ההתקדמות וההתפתחות של המדע והרפואה המודרנית, העומס על מערכת הרפואה ובתי החולים גדל וגדל. אנשים רבים יותר סובלים ממחלות והפרעות בריאות שונות באופן מתמשך לאורך חייהם.
מגבלה זו אינה מאפשרת לרבים מהאנשים לפקוח עיניים- לעשות שינוי- ולצאת למסע רוחני. מסע שאמור להוביל אותם להגשמת הייעוד והחזון הייחודי והאישי שלהם בחייהם.

במקרים מסוימים- המחלה והשפעתה על האדם- מובילה דווקא לבחירה אמיצה של שינוי והתחלה של דרך חדשה לגמרי. וכך, לאורך הדרך שבה האדם מתגבר על המחלה והסיבות שגרמו לה, הוא מפתח מודעות לרוח שבו ומתקדם בדרכו הרוחנית.
אך ברוב המקרים, כשהמחלה היא בשלבי התפתחות והבריאות באופן כללי אינה מאוזנת- היא מהווה מגבלה ומחסום משמעותיים להתפתחות האדם במישור הרוחני בפרט ובחיים בכלל.

המסע של כל אדם הוא ייחודי ואישי לו. אצל אדם אחד, השינוי יתבטא תחילה במודעות עמוקה יותר למצבו הגופני, והוא יתחיל לתרגל פעילות גופנית כמו יוגה, ובמקביל ישנה את תזונתו.
במקביל לשינוי במישור הגופני והשיפור במצבו הבריאותי, אנרגיה רבה יותר תתפנה להתפתחות המודעות במישור הרוחני.
אצל אדם אחר- התחלת השינוי תתבטא בכמיהה ורצון עז להשקיע את כל תשומת לבו בהתפתחות הרוחנית ובשמירה על האיזון הנפשי שלו. ובמקביל להתפתחותו במישור זה, המודעות לתחושות ולצרכי גופו תגבר- והוא ימצא לנכון לעשות שינויים רבים גם במישור הפיסי.

אני מברך כל אדם באשר הוא, בבחירתו לצאת ולהתחיל במסע המיוחד כל כך והאישי שלו. אני בוחר לשתף בדרכים פשוטות ויעילות שעשויות לתמוך בהתפתחות האישית של כל אדם, אם בתחילת דרכו ואם כבחירה שעשויה להעצים את המסע אצל אדם שכבר נמצא בשיאו.
העבודה במישור הפיסי היא מאתגרת, איך היא אפשרית אצל כל אדם, בכל זמן במידה כזו או אחרת. ניתן להתחיל בשינויים שהשפעתם חיובית על בריאות הגוף והנפש כאחד. ובהדרגה לבסס את השינויים ולעשותם כדרך חיים.
שינוי עיקרי ומשמעותי מאוד- בחומרים שאנו בוחרים להכניס לגופנו. - התזונה עתירת הרעלים וחומרי המזון חסרי החיוניות הנפוצה כיום, גוזלת מהגוף את רוב האנרגיה והחיוניות של האדם.
היא יוצרת מגבלות רבות על-פני השטח, ומחסומים נפשיים רבים במישור שאליו אנו פחות מודעים.

הזנת הגוף בפשטות ועל-פי צרכיו תגרום להשתחררות אדירה של אנרגיה עם הזמן- ותאפשר לגוף לרפא עצמו ולחדש את תאיו. השינוי יכול להוביל את האדם להפנות את שפע האנרגיה שנוספה לו למימוש הפוטנציאל האישי שלו, והגשמת דרכו הרוחנית.
כפי שהצגתי באזכורים למעלה, וכפי שהתייחסתי רבות ברוח הדברים- יש חשיבות רבה ביותר לבריאות הגוף כחלק בלתי נפרד מההתפתחות הרוחנית של האדם.

אמרה פשוטה כביכול יכולה לתאר תפיסה זו: "קודם מערכת העיכול, אחר כך אלוהים"
המודעות והשמירה על בריאות הגוף, מאפשרת לאדם להגביר את כוחות החיים והחיוניות שבגופו, ולהפנות אנרגיה רבה יותר להתפתחותו הרוחנית (ולעבודת האלוהים, אם יש בכלל הבדל בין הדברים).

המטרה והשאיפה בהתחלה ולאורך המסע הרוחני איננה להגיע להארה ולהגשמה מלאה. אלו קיימים במציאות שאין בה יחסיות ושוני. יש למצוא דרך פשוטה ונכונה לגבי עצמנו, בגוף בריא ובנפש מאוזנת, שתשלב בתוכה תרגול ומודעות רוחנית יציבה ומתמשכת. צעד אחר צעד בדרכנו הייחודית והנפלאה, אנו מאפשרים לעצמנו לחוות מדי יום ומדי רגע חופש ואחדות.
שמירה על האיזון במישורים השונים ועל תחושת האחדות- הופכת כל רגע בחיים למקודש.
נסיבות החיים מסביבנו משתנות בכל רגע, ואנו בוחרים כיצד להגיב ולפעול בהתאם לאיזון הפנימי שלנו.
ברגע שנמצא את הדרך הנכונה לנו לשמירת האיזון לאורך המסע- נגלה שהחיים בכל הנסיבות הקיימות- תמיד מתפתחים ומובילים לכיוונים מאירים-מעירים וחיוביים יותר.